עריכת הדף "אלשיך/איוב/לה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

''' ויען אליהו וכו'''' :

== ב ==

הזאת חשבת למשפט האם זאת הטענה שאומר אליך חשבת לאמר לעת משפט לא יפלא מה שאמרת צדקי מאל שאתה צדיק בדינך יותר מהאל:

== ג ==

והטענה היא כי תאמר לפניו יתברך מה יסכן לך כלו' מה תועלת יש לך ביסורין ונגעים שבי שאיני יכול לעשות מצות שעל ידי כן הייתי מוסיף כח בפמליא של מעלה כנודע מרז"ל ולא עוד אלא שנמשך על ידי חליי שאחטא בלשוני ומה אועיל מחטאתי לא לי ולא לך ה' כי אם אדרבה מתיש כח וזהו כי תאמר כו' ומה כו':

== ד ==

והנה על זאת אני אשיבך מלין ולא שאסכים עם רעך כי אני הרשעתי שבזה אמצא תירוץ לשאלתך כי מה שאין הוא יתברך חושש להעדר מצות בנגעיך הוא על כי רשע אתה ואין חפץ ה' במצותיך אך לא אשיב כי אם גם את רעיך עמך נגד סברתם כאשר תבא תשובה לו ותשובה עליהם:

== ה ==

והחל להשיב עליו ואמר הבט שמים וראה איכותם זכים מגופך ושור שחקים בעין שכלך שלמעלה מהם כמאמר ר' יוחנן ז"ל כי שחקים הוא רקיע למעלה מכל הגלגלים חמה ולבנה כוכבים ומזלות והוא תחלת עולם המלאכים כי שם שותקים מן לצדיקים לעתיד לבא והן כל אלה אם גבהו באיכות הוא ממך אך לפניו יתברך לא גבהו:

== ו ==

ומי שכל אלה לאין דומים לפניו יתב' ומה גם אתה עתה חרש את חרשי אדמה שיעלה על רוחך שבהעותך תפגום בעצמותו חלילה וזהו אם חטאת מה תפעל בו יתברך והוא כי גם שהחוטא פוגם הוא בשורש נפשו אך לא לו יתברך כמאמרו יתברך שחת לו לא:

== ז ==

וכן אם צדקת מה תתן לו ולא עוד אלא כי אם מי אתה אנוש רמה שמידך יקח אך אין זה כי אם את נפשך תיטיב כי תצדק ואם כן מה שתאמר מה יסכן לך שהוא יתברך יעדרו ממנו המצות שהיית עושה אם היית בריא אינו כלום וכן מה שאמרת מה אועיל מחטאתי שכביכול נמצא פגום חלילה כלפי מעלה גם זה אינו כי את נפשך תאבד כי תחטא וכל מה שיענישוך הוא למרק חלאת נפשך אשר טמאת ואפילו לא רבו אשמותיך אתה חייב עונש שהוא מירוק אותו המעט להסיר חלאתה ממנה:

== ח ==

אך מה שתחטא בינך לחברך איש כמוך בזה זולת עבורך רצונו יתברך אתה מצר לחברך וכן אם תיטיב לו תגיע לו הנאה וזהו לאיש כמוך תתייחם לו רשעך שתזיק לו וכן ולבן אדם תתייחם צדקתך אשר תעשה צדקה עמו אך לא מה שתחטא או תצדק במה שבינך למקום נמצא שעון שבין אדם לחברו גדול שעובר מצות ה' ומזיק ומחסר את חברו וזה אפשר הוא טעם אל מ"ש ז"ל כי עון גזל הוא הקל ליפקד כד"א ובצעם בראש כלם. והנה על דבר זה אשר דבר חל עליו חובת ביעור קושיא גדולה אשר קרא עליה תגר איוב על דורות שסבל הוא יתברך עון גזל וגניבה ולא פקד עליהם כאומרו חתר בחשך בתים יומם חתמו למו וכן או' יגזלו משד יתום והרבה מעין זה על כן אמר אל תתמה על החפץ כי הנה מרוב עשוקים כו' כאשר יבא ביאורו בס"ד:

== ט ==

''' מרוב עשוקים כו'.''' הלא אמרתי כי אשר תחטא בינך למקום ההיזק והפגם הוא לך לבדך כד"א שחת לו לא אך וזה שתחטא לחברך אתה מזיק לו בעצם זולת מה שאתה עובר מצותו ית' אמר אל תתמה אם לא פקד ה' כמה דורות על זה כי היה על היות הצעקה בלתי נעשית כראוי והוא מה שכתבנו על פסוק ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה שלא השכילו לזעוק אל ה' לומר כי הוא הפודה ומציל כי אם לא היתה זעקתם רק צוחה מן העבודה ועם כל זה ותעל שועתם אל האלהים אפילו שהיתה מן העבודה ולא צעקו אל האלהים ית' וזה יאמר מרוב עשוקים יזעיקו והוא כנודע מחכמי האמת כי יש כחות עליונים נוטלים זעקות בני אדם וזועקים לפניו יתברך עד יפקד העון או המשחיתים שנעשו מעונות החמס ואמר הן אמת כי מרוב עשוקים יזעיקו את המלאכים הממונים על כך לפניו יתברך יותר מעל עונות אחרות שבין אדם למקום כי לא יזעיקו גם שלא יבצר שיזכירום והוא מה שאמרו ז"ל על ובצעם בראש כלם כי עון הבצע הוא העולה ומקטרג בראש כל עון ופשע אך אלו לא זעקו אל ה' רק סתם ישועו מזרוע רבים:

== י ==

ולא אחד בהם אמר איה אלוה עושי כו' שלא אמר בזעקו כמדבר אל ה' איה אלוה עושי יפקוד על עושקי כי הוא מרחם אפילו בעתות הרוגז שהלא הוא נותן זמירות בלילה כי בלילה שהוא עת דין ורוגז מצוי בעולם הוא יתברך להפשיר הדין נותן זמירות במשמרות מלאכים לרחם על ברואיו ויעשה כן גם לנו ויפרקנו מצרינו כי דעת חסרו לבלתי הזכיר את שמו ית' בצעקתם. או שיעור הכתוב איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה שהוא בזמן שעון חמס נעשה חותרי בחשך בתים כי איך נותן זמירות בזמן שמעשה ידיו בוכים ומקוננים על חמסם:

== יא ==

ואין לומר שלא ניתנה עדיין תורה ועל כן לא זעקו אליו יתברך זה אינו כי הלא אפילו לבהמות ארץ נתן בלבם לישמר מן החמס וזהו מלפנו מבהמות ארץ למודים שבין איש לרעהו כענין הנמלה שגרגיר חטה שנגעה חברתה מריחה ומניחה והחתול שלא יריח חבירו ריח רע מכסם צואתו והאיל שעל ידו פוקד הוא ית' במים את כל חיות השדה חבריו וכן ע"ד זה כמ"ש ז"ל ומעוף השמים שהיונה לא תחלוף בת זוגה ומרחמי הנשר על גוזליו והחסידה שעושה חסידות עם חברותיה וההיקש בדברים אלו אך אין זה רק כי להשרישנו במצות שבין אדם לחברו זולת ציוויו יתברך הטביע בבעלי חיים שנלמוד מהם למה שזולת עבור ציוויו יתברך גם מזיק לחברו מה שאין כן למה שבין אדם למקום שאין שם כי אם בחינת עבור מצותו יתברך וזה מלפנו מבהמות ארץ ועל כן אמרתי לך כי מרוב עשוקים יזעיקו את המלאכים הממונים למעלה לפניו יתברך עד יענה אותם אלא שלא זעקו אל ה' כמדובר:

== יב ==

ולא תקשני כי לפעמים יש עשוקים בלתי נענים האם המלאכים הממונים ימנעו לפעמים מלצעוק לא כן הוא כי אם שגם שם למעלה יצעקו ולא יענה לפעמים והוא מפני גאון רעים שהעשוקים הם גאים רעים וה' חפץ דכאם ביד עושקי' ועל כן לא יענה את העשוקים כי מה' יצא הדבר:

== יג ==

ושמא תאמר אם כל כך אזניו יתברך קשובות אל קול העשוקים למה לא ישמע אל קול צעקתי על העושק שעלי שאני מוכה בלי עון ויודיעני למה יריבני אינו דומה כי אך שוא בתלונותיך שאתה ממציא סברות בלתי טובות ואומר לי ששלא כדין עשה לך שהם דברי שוא אשר לא בדעת תדבר לא ישמע אל להשיב עליהם ושדי לא ישורנה:

== יד ==

ולא תטעה בדברי לומר שלא יחשב לך עון ולא יקפיד עליך להיותם שוא ובלא דעת תדבר כי לא כן כי אף כי תאמר לא תשורנו זהו להשיבך מלין ולווכח עמך להעמידך על האמת אך לא יבצר כי דינך לפניו בבית דין של מעלה וצריך לכן ותחולל לו שימחל לך:

== טו ==

''' ועתה כי אין כו'.''' הנה אמרתי אני אשיבך מלין ואת רעיך עמך והנה השיב לו וממוצא דבר היה נראה כי בעונותיו לקה איוב והן דברי רעיו אך לא כן הוא דעת אליהוא כי אם שלתקן עוות הגלגול הראשון היה לוקה על כן אמר למעלה ואת רעיך עמך והנה עתה בא. להשיב על הם נגד סברתם ואמר ועתה כי אין כו' לומר ועתה בגלגול זה כי אין בך עונות כי אתה לא פשעת קודם היסורין ואם כן היה ראוי שגם שתמרק העבר לא יכבד עליך כי לא על מעשיך עתה לוקה דע לך כי אם היה הוא יתברך פוקד בעצמו לא היה מכביד ומרבה עליך אך פקד אפו האף אחד מהמשחיתים וכאשר כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין כך כשניתן לו רשות על אחד אינו משער בצמצום ולפעמים מרבה יותר מדאי וזהו ולא ידע בפש מאד כי האף לא ידע להבחין בפש מאד כי אם היה ראוי פש לא היה ראוי מאד אך הוא לא ידע להבחין זה:

== טז ==

ושמא תאמרו איך אני דוחה סברתכם שאיוב עצמו חטא שיעור יסוריו והלא יוכיח סופו שהפריז על מדותיו יתברך והרבה לדבר סרה על תחלתו כי אשר הוציא מפיו הדברים המרים המאררים הוא יורה כי גם מתחלה לא היה לבו שלם עם ה' ומן הסתם אשר לא טוב עשה ולמה אייחס אותו אל הגלגול הקודם על כן אמר אם איוב הפריז על מדותיו אין לתמוה כי בתחלה לא על דעת להפליג כוון כי אם של הבל פצה פיהו כלומר על דבר מועט אלא שאחר שהחל בחסרון דעת להטיח דברים הפריז על מדותיו ומליץ יכביר כי החל במעט ויצא במרובה כי נמשך מבלי הדעת כמדובר:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}