עריכת הדף "אלשיך/איוב/כה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ויען כו'''' :

== ב ==

'''המשל וכו'.''' הנה איוב אמר במענה הקודם שלשה דברים א' בפתח דבריו כי כי היה רוצה לווכח פנים בפנים עמו יתברך כאמרו מי יתן ידעתי ואמצאהו כו'. ב' אמר מדוע משדי לא נצפנו עתים שהיה תמה איך להיותו יתברך משגיח בפרטי העולם הזה למה לא נצפנו מפניו עתים לשפוט על איש נגד המשפט לפי מעשיו כי על כן יראה כי הוברי השמים הם שולטים בעולם. ג' למה היה סובל רשעת הדור הרע ולא היה מיסרם ואדרבא היו בהצלחה והנה על שלשתן בא להשיב והתחיל במאי דסליק מניה ואמר המשל ופחד וכו' לומר אל תתמה בהצלחת הרשעים ויסורי הצדיקים כי הלא שתי בחינות עמו יתברך א' של חסד הנותן ממשלה וטובה ב' פחד ורוגז הנותן יסורין עמו יתברך הוא בלבד ולא עמנו כי אין שכל אדם מגיע עד תכונתו ובהני כבשי דרחמנא למה לך ועל השנית דע כי אין השמים מושלים בטבע כי הלא אפי' מציאותם שלא בטבע כי הלא השמים מאש ומים שהם נגדיים ואיך מתקיים אם לא בהשגחה שהוא יתברך עושה שלום במרומיו וא"כ איך ישפטו שלא כרצונו:

== ג ==

ועוד ראיה כי הלא היש משפר ינ:ו' כי הלא כל גדודיו יתברך שבעולמות עם עולם השפל אין גם אחד יהיה לו חיות אם לא על יד אורו יתברך כי על מי לא יקום אורהו יתברך לקיימו שכל נשמת רוח חיים שבאפם הוא אור מאתו יתברך לכל א' לפי איכותו ואם כן איך לא תהיה השגחתו בכל הפרטים אם חיותם היא מאורו יתברך ע"ד מה שכתבנו על פ' נר ה' נשמת אדם כו' שאחר שנר ה' היא נשמת אדם שהוא אור מאתו יתברך על כן יחוייב יהיה חופש כל חדרי בטן כי גם בחדרי בטן תאיר אור נרו יתברך ע"י התפשטות כנודע:

== ד ==

ועל הג' אמר ומה יצדק אנוש עם אל שתרצה לווכח עמו וגם אשר הוא למעלה מגדר אנוש מה יזכה להיותו ילוד אשה:

== ה ==

וקל וחומר הדברים כי הן עד כו' והנה מלת הן עד משוללת הבנה אך יאמר כד"א עד דיבון שהוא לשון ביזה ושידוד והענין איך יצדק אנוש עם אל כי הנה ירח משולל יצה"ר ושודד ולא יאהיל כי מיעטה את עצמה והוא כי אמרה אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד ואמר לה לכי ומעטי את עצמך והפסיד אורה וזהו הן עד ושודד ירח והפסיד שלא יאהיל הנה כי עם שאין לה יצה"ר לקתה כי חטאה ושמא תאמר הלא נתן הקב"ה לירח כל הכוכבים יוצאים עמה לז"א וכוכבים לא זכו בעיניו שלא להיותם זכים בעיניו צוה יצאו ויכנסו עמה כי אם דרך פיוס בעלמא פייסה בזה:

== ו ==

כלומר ושא נא קל וחומר ואמור אף כי אנוש כו' שמעותד בחטא ובכן אל תתמה על יסוריך כי לא באו חנם:

(ב) או יהיה ענין המענה לומר הנה שני דברים עשית א' ששמת פניך לווכח עם קונך שנית שנתרעמת על דבר דור המבול שרב שופע טובם והמה ברשעתם כי גם שצפו מים על ראשם קל הוא היותם על פני מים ומהראוי היה לפי רעתם שתקולל חלקתם בארץ שיהיו נעים ונדים לאורך ימים על אלה בא להשיב על זאת השנית דסליק מינה ואמר המשל ופחד כו' לומר אם היה שהוא יתב' דן על פי מדת הדין בלבד כך היה אך הנה המשל ופחד עמו מדת חסד ורוצה לדון ברחמים ומדת פחד ורוצה לתפוס בשורת הדין ומה עושה הוא יתברך עושה שלום במרומיו בין שתי המדות ומשתף מדת רחמים להיות רחום בדין כלומר שעל כן לא עשה ככה לקלל חלקחם בארץ שיתמידו ברעה בחיים חייתם:

(ג) כי אדרבא חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כי היש מספר לגדודיו מיום שברא אלהים אדם ולא יאבדו כי ועל מי מכל בני אדם לא יקום אורהו הוא נפשו להחיותו בתחיית המתים ואין זה רק על השתף רחמים בדין לבל ידח מהם נדח:

(ד) ועל הראשונה ששמת לבך לווכח עמו יתברך אל תעש כן כי מה יצדק אנוש כו' כדלעיל עד סוף המענה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}