עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/תקפד"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==

[א] '''[לבוש] ונראה לי שלא לאומרם וכו'.'''  וכן כתוב בספר צידה לדרך מאמר ד' כלל ד' פרק ה' וסיים ומה שאמר יעקב המלאך הגואל וכו' אל השם היה אומר כמו שקדם האלהים הרועה אותי מעודי או יהיה המלאך רצון השם:

==ב==

[ב] '''[לבוש] הרשות בידו וכו'.'''  ובסימן תרי"ט כתב שטוב הוא שאין להאריך בה לכך נזהרו החזנים שלא להאריך בניגון ברוך שאמר וכיוצא בזה:

==ג==

[ג] '''[לבוש] וחי וקים וכו'.'''  ברוקח כתב שאין אומרים הלל לפי שכתב בו כי חלצת נפשי ממות והיום הוא יום הדין ולכך לא יסדו הפיוטים לומר בראש השנה ויום כיפור חי וקים נורא ומרום וקדוש שלא נאמר חי להקב"ה כל זמן שאין שייך לומר בנו חי, עד כאן. ועל הלל קשה נימא בדילוג כמו בראש חודש ואז יהיה אותו פסוק מדולג, גם צריך עיון הא נוהגין לומר חי וקים, ואפשר לדחוק בלבוש דכוונתו על יוצר שאומרים תמיד אחר חי וקים, אבל ברוקח אי אפשר לומר כן:

==ד==

[ד] '''ואין אומרים הלל וכו'.'''  האומרים תהלים בכל יום ומתרמי להם הלל ביום ראש השנה אומרים אותו, כיון שאין אומרים אותו דרך שירה רק דרך תחינה ובקשה {{ממ|[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]}}. הקשה בספר אמרכל דלמאי דקיימא לן כר' יוסי אדם נידון בכל יום אם כן לעולם לא נימא הלל, ותירץ דלא דמי דינא דרבים לדינא דיחיד שכל אחד נידון לבדו, אך קשה מאי הקשה בראש השנה דף ט"ז מר' יוסי על מתניתין דבראש השנה עוברין לפניו כל באי עולם וכו' הא מודי ר' יוסי בדינא דרבים וצריך לומר דלית הלכתא כר' יוסי אלא מנהגא בעלמא דמצלי בכל יום אקצירי ומריעי, עד כאן. ולעניות דעתי הא דמצלינן סמכינן על תירוץ שני דש"ס דיפה צעקה לאדם אף אחר גזר דין וכן משמע בתוס' שבת דף י"ב:

==ה==

[ה] '''[לבוש] חנינו וענינו וכו'.'''  לפי שהוא גם כן לשון תחינה לכן אומרים אותו אבינו מלכנו באחרונה כמו התחנון שאחר תפילת שמונה עשרה גם אומרים אותו בלחש כמו התחנון, מלבושי יום טוב. אומרים אבינו מלכנו ביחיד, קיצור של"ה, ומי שאינו נוהג אפשר ליתן סמך מדאמרינן בגמרא ירד ר' עקיבא לפני התיבה ואמר אבינו מלכנו:

==ו==

[ו] '''[לבוש] סלח ומחל וכו'.'''  ולא מחל וסלח כי מחילה גדולה מסליחה דסליחה הרחבת הזמן הוא והא דאמרינן כתבנו בספר מחילה וסליחה הספר נקרא מחילה וסליחה. כתב מטה משה כלה כל צר כלה דבר, יאמר כלה בפתח קרע רוע נוהגים לאומרם במרכא טפחא קרע רוע תכוין לשם מ"ב קרע שטן, שעל ידם יקרע, ובט"ז סוף סימן תרכ"ב שיש לומר רוע גזר בנשימה אחת. מהרי"י לורי"א נהג לבכות בראש השנה ויום כיפור, ואמר מי שאינו בוכה בימים אלו אז אין נשמתו טובה ושלימה. גם אמר כל מי שבוכה אז מעצמו ומתעורר אז בבכיה גדולה מאליה אותה שעה דנין אותו בבית דין של מעלה ונפשו מרגשת:

==ז==

[ז] '''[לבוש] ואין זה נראה לי טעם וכו' ועוד וכו'.'''  לא ראה בתשובת רקב"ש סימן תקי"ב שמתרץ כל זה שכל הבקשות והסליחות והפזמונים הנהוגות לומר באמצע התפילות בראש השנה ויום כיפור אין צריך לשנותן כשחלו בשבת אף שיש בהן משאלת צרכים משום דכיון שנהגו כן כשחלו בחול הוי ליה כטופס ברכה אבל אבינו מלכנו שהוא שאילת צרכיו לעצמו ואינו באמצע התפילה כדי שנאמר בו טופס ברכה כך הוא אין לאומרו:

==ח==

[ח] '''[לבוש] אבל נראה לי הטעם וכו'.'''  ולפי זה ראוי לומר אבינו מלכנו בערב שבת במנחה בראש השנה שחל ביום חמישי וששי, ועוד דבשבלי הלקט ותניא כתבו אבינו מלכינו הוא במקום הלל, אבל במהרי"ל ומעגלי צדק כתבו דאין אומרים והכי נוהגין:

==ט==

[ט] '''[לבוש] שיהא לבו שמח וכו'.'''  ולפי זה אפשר שלא יתנו לאבל לתקוע כמו שכתב סוף סימן תקפ"ב. כתב קיצור של"ה נוהגין מי שיש לו שכירות מן התקיעה ומתפילה אינו חיוב כלל:

==י==

[י] '''אין מביאין וכו'.'''  נתבאר בסוף סימן קל"ה:

==יא==

[יא] '''[לבוש] אומרים פזמון וכו'.'''  כן כתב בהגהות מיימוני אבל בדרכי משה כתב על מהרי"ל ואין נוהגין כן, ואפשר דהכי קאמר דאין נוהגין כמהרי"ל במה שכתב לומר סמוך לחתימה אלא קודם כי אתה זוכר והוא דחוק, ועוד הא לא כתב קודם זה שיאמר קודם כי אתה זוכר, גם בשולחן ערוך לא הזכירו כלל משמע דנוהגין שלא לאומרו כלל:

==יב==

[יב] '''[לבוש] ונראה לי הטעם וכו'.'''  ומגן אברהם כתב דבשבת אין לחוש כל כך לסמיכת גאולה לתפילה עיין שם כמו שכתב בסימן קי"א:

==יג==

[יג] '''[לבוש] מפני שבראש השנה וכו'.'''  ושמעתי טעם לפי שאומרים עלינו במוסף ותמיד אומרים עלינו אחר המילה. כתב הט"ז שהגאון הר"פ מקראקא היה מל בראש השנה ולא קנח פיו אחר המילה ותקע לערב מצות מילה בשופר:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}