עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/תצב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==

[א] '''בניסן וכו' ובתשרי וכו' לפי וכו'.'''  בלאו הכי הא כתב מהרי"ל בשבת שמברכין ראש חודש אין להזכיר שנאמר ביום טוב היה בטוב מכל שכן בשבת והוא ראש חודש, עד כאן, וכן נוהגין דאף כשחל ראש חודש בשבת מברכין בשבת אחריו אם כן אי אפשר להתענות בתשרי וניסן גופיה אם לא שנאמר להתענות ולא לברכו וזה אין עושין:

==ב==

[ב] '''[לבוש] על העתיד וכו'.'''  ויש אומרים משום גשמים בחשון מפני זרעים ובאייר מפני הקציר:

==ג==

[ג] '''[לבוש] ימי המשתה וכו'.'''  וכל שכן שבקל האדם עובר עבירה בהם הותרה מלאכות בהם בכל צדדין באכילה דוקא אוכל נפש בהוצאה דוקא שיש בו צורך קצת דאף בחול המועד לא הותר רק דבר האבוד מהקרן ושאין מכוין מלאכתו במועד וכמעט אין איש צדיק בארץ וכו' בימים אלו לעבור על דת (מעגלי צדק). מי שאינו יכול להתענות בה"ב עבור איזה אונס אז אסור להתענג במעדנים באותו יום (הגהות אשירי):

==ד==

[ד] '''[לבוש] אחר עצרת וכו'.'''  מכל מקום יחידים ואנשי מעשה מתענים (תמים דעים סוף תענית):

==ה==

[ה] '''[לבוש] ומברכין וכו'.'''  וכשיש חתונה או מילה נוהגין לברכו במנחה משום מהיות טוב:

==ו==

[ו] '''[לבוש] אין צריך לקבל וכו'.'''  ומכל מקום אין מחויב להתענות:

==ז==

[ז] '''[לבוש] ואם שכח וכו'.'''  שליח ציבור ששכח ענינו עיין סוף סימן קי"ט:

==ח==

[ח] '''[לבוש] עבר יומו וכו'.'''  לקמן סימן תקס"ח כתב דמחמירין להתענות גם יום אחר כנגדו:

==ט==

[ט] '''[לבוש] אפילו אמר וכו'.'''  פירוש שקיבל כבר התענית סתם אבל אם לא קיבל כבר כלל רק עכשיו מקיבל עליו שיתענה למחר דינו כתענית ציבור:

==י==

[י] '''[לבוש] ואין צריך התרה וכו'.'''  אבל כשרוצה לאכול מחמת שאינו בריא צריך התרה בשלושה דלא מסיק אדעתין כשלא יהיה בריא לא יתענה (ש"ך סימן רי"ד):

==יא==

[יא] '''[לבוש] נראה לי כשלא וכו'.'''  כבר כתבו רמ"א בסימן תקס"ח והוא מהגהות מיימוני:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}