עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/קטו"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==

[א] '''מפני שמותר וכו'.'''  עוד טעם על סדר הברכות. בסדר היום אתה חונן ראשונה שזולת הדעת והחכמה באדם טוב ממנו הנפל, ולכן צריך לכוין בה כראוי שזה עיקר השאלה שצריך לאדם לשאול מאת הבורא יתברך שמו שיתן לו שכל ודעת ישר יודע למאוס ברע ולבחור בטוב, השיבנו לאחר הדעת כי מתוך הדעת נותן לבו על חטאו וכוונת הברכה הזאת לבקש מה' יתברך שמו שיכניע וישפיל גאות יצרו, סלח לנו אחר תשובה צריך שיעלה על לבו החטאים או הפשעים בעצמם, רפאינו רפואה אחר הגאולה שכל זמן שאדם בצער אינו עומד על חוליו ועיקר הכוונה לבקש מאת אלקינו שירפא אותנו כדי שנהיה בריאים וחזקים לעסוק בתורה כראוי ולשמור כל המצוה, ברכת פרנסה אחר רפואה שכשאדם חולה אז אינו מבקש על המזון, אבל אחר שנתרפא מבקש אחר פרנסתו לחזור ולהבריא גופו ונפשו וצריך לכוין שיזדמן השם יתברך לנו פרנסתינו בנחת ולא בצער בהיתר ולא באיסור, והא דמבדילין בברכה זו משום דיודע הבדל חכמה היא לו, ורמז לדבר בינה ראשי תיבות בשמים יין נר הבדלה. כתבתי בתשובות שנכון נוסחותינו דיעה בינה והשכל וכן מצאתי ברמב"ם סוף ספר אהבה ובאבודרהם וכן כתב בלבוש סימן רצ"ד דשלושה מדריגות הללו הם זו למעלה מזו ודלא כיש המהפכים. יש אומרים חננו מאתך ולא וחננו שזה התחלה בבקשה וכן משמע באבודרהם, מיהו ברמב"ם שם איתא וחננו וכן הוא בכל הסידורים וכן משמע בבית יוסף סימן רצ"ד. כתב בטור השיבנו יש בה ט"ו תיבות כנגד שבעה אוירים ושבעה רקיעים ולמעלה מהם כסא כבוד שהתשובה מגעת עד שם הרי ט"ו, והברכה מתחלת בה' וסיים בה' נגד עשרת ימי תשובה, אבל בכנסת הגדולה כתב נגד שמונה אוירים ושבעה רקיעים, וצריך לומר דחשוב אויר מרקיע עליון עד כסא הכבוד:

==ב==

[ב] '''[לבוש] סלח לנו וכו'.'''  סמך סליחה וחטא להשיבנו אבינו מפני שכל זדונות שעושה הבן דומות לפני האב כשגגות ואומר סלח לנו כלומר שאף הקפדה מועטת לא תשאר ולפני מלך דומות שגגות העם כזדונות לכך סמך מחילה ופשע למלך כן כתב ר' דוד אבודרהם:

==ג==

[ג] '''[לבוש] ומה שתיקנו לומר אבינו וכו'.'''  איתא במדרש תורה צוה לנו משה מורשה, משל לבן מלך שנשבה אם מבקש לחזור אפילו לאחר כמה שנים אינו בוש לחזור מפני שאומר לירושתי אני חוזר, כך תלמיד חכם כשהוא פורש מדברי תורה והולך ומתעסק בדברים בטלים אם מבקש לחזור אפילו אחר כמה שנים אינו בוש לחזור, ואם כן יש לומר לכל אחד אבינו לפי שהבן חוזר לירושתו שזו תורה:

==ד==

[ד] '''[לבוש] ראה נא בעניינו וכו'.'''  אבל בעולת תמיד כתב בשם רש"ל וכנסת הגדולה שאין לומר תיבת נא, וכתב עולת תמיד כן הוא גירסת אבודרהם ראה בעניינו וכן נכון עד כאן לשונו. ותימא גדולה שראיתי באבודרהם דף ל"ז שגריס ראה נא בעניינו, ודוחק לומר שלא מייתי אבודרהם אלא לראיה דאומרים בלשון רבים, בעניינו ולא בעני ותיבת נא השמיט ובטעות. ועיינתי בכנסת הגדולה שכתב זה לשונו על דברי רש"ל ולא ראיתי מי שגורס כן, וכן הביא הגירסא הר' דוד אבודרהם זכרונו לברכה, וכן הוא המנהג עד כאן לשונו. ונראה וניכר שממנו לקח דבריו בעל עולת תמיד והיינו שהבין דמה שכתב כנסת הגדולה ולא ראיתי מי שגורס כן רצה לומר שאומרים ראה נא והיא סייעתא לדברי רש"ל, ולכן כתב עולת תמיד בשם אבודרהם הכי ושכן נכון כיון שכתב כנסת הגדולה שכן המנהג. ותימא על הבנתו דודאי המנהג להיפך שאומרים ראה נא, וכמו שכתבו מטה משה ומגן אברהם, ויותר תימא נפלאה איך כתב כנסת הגדולה שלא ראה מי שגורס כן הא מפורש הכי בטור ובכלבו, וכן ראיתי הנוסחא ברמב"ם סוף ספר אהבה, וכן בספר מגלה עמוקות, וכן הוא בכל נוסחותינו בסידורים. אלא נראה לעניות דעתי ברור דכנסת הגדולה בא לחלוק על דברי רש"ל, ורצה לומר דלא ראיתי מי שגורס כן ראה בעניינו אלא ראה נא, והיינו דסיים שכן כתב ר' דוד אבודרהם, ורצה לומר שאומרים ראה נא ושכן המנהג, לכן אני אומר שאין לשנות כלל נוסחתינו:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}