עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/נב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==

[א] '''ואחר כך הללו וכו'.'''  ואינו אומר המזמור שביניהם שירו לה' שיר חדש:

==ב==

[ב] '''עד והוא רחום וכו'.'''  פירוש עד והלל לה' ששם סוף המזמור ואין אומרים שני פסוקים דרוממו, גם פסוק ה' הושיעה שקודם אשרי וכן אשרי אין אומרים אלא מתחיל תהילה לדוד, וכן משמע בשולחן ערוך וכן כתב לחם חמודות דף ל"ט, אבל במלבושי יום טוב כתב זה לשונו דפסוק אשרי שני יש לדלגו באין שהות, עד כאן. עוד כתבו לחם חמודות ומלבושי יום טוב דיאמר גם מזמור לתודה ופסקי תוס' חולק עליו בזה דאם יש לו שהות יותר יאמר גם הללו נפשי והללו כי טוב והללו שירו לה' דגם אלו הללויה קודמין מפסוקים שאחר רוממו והוא רחום ושירת הים, וכן כתב פסקי תוס' למנהגים וגדולה מזה כתב דקודמין נמי להודו לה' קראו וכו' דלא כרמ"א ור"י, עד כאן. וכן מצאתי כתב בגליון שולחן ערוך זה לשונו ונראה לי שיותר טוב לומר כל הללויה דהיינו מאשרי עד כל הנשמה תהלל יה בלי דילוג מלומר הודו לה' קראו אם אין שהות לומר תרווייהו, דהללויה כולן נאמרו בש"ס לחד פירושא וגם במסכת סופרים מפרש כן מה שאין כן הודו לה' קראו וכו' שאינו אלא ממנהג המקומות כמו שכתב הטור בסימן נ"א עד כאן לשונו, וכן משמע במגן אברהם וכן מסתברא כי בשל"ה ורוקח ואבודרהם וכלבו ובספר זכרון להגאון ר' ישמעאל על פרק אין עומדין ראיתי שכתבו דמתהילה לדוד עד כל הנשמה תהלל יה הוא פסוקי דזמרה. עוד כתב פסקי תוס' ואם יש שהות יותר יאמר גם שירת הים, ואם עוד שהות יותר יאמר גם הודו לה' קראו וכו', ואם יש עוד שהות יותר יאמר גם מזמור לתודה, ואם יש עוד שהות יאמר גם פסוקים ברוך ה' לעולם עד ויברך דוד, עד כאן. ולעניות דעתי אין להקדים שירת הים דהא הרוקח סימן מ"ב אחר שכתב תפילה כל המזמורים הנזכרים לעיל כתב לאחר מכאן תיקנו לומר אתה הוא לבדך עד במים עזים ויושע עד לעולם ועד עד כאן, הרי דמתחילה לא אמרו כלל שירת הים, וכן משמע בכלבו סימן ה' ובמגן אברהם כתב דויברך דוד עד לשם תפארתך קודם להודו לה' קראו:

==ג==

[ג] '''[לבוש] יעשה וכו'.'''  ואם אין שהות כל כך ידלג וכו', וכתב לחם חמודות ולא ידעתי למה השמיטו הלבוש, עד כאן, ואולי משום דהביאו בית יוסף הרבה פוסקים דמזמור הללו את ה' מן השמים והללו אל בקדשו הויין פסוקי דזמרה אין לאומרם אלא תרווייהו בחדא זימנא:

==ד==

[ד] '''יקרא קריאת שמע וכו'.'''  משמע דאם בא כשהתחיל השליח ציבור יוצר אור צריך להתחיל עמו כדי שיאמר קריאת שמע וברכותיה בציבור, אבל בפסקי תוס' למנהגים מסיק דאף שבא אחר שהתחיל השליח ציבור יוצר אור ישער בניגון השליח ציבור דהמשך המלות אם יכול לומר ברוך שאמר ואשרי וישתבח ויוצר אור ויגיע להתחיל תפילות י"ח עם הציבור, ואמר אף אם לא יוכל לקרוא כל הקריאת שמע עם הציבור ויכוין אז בט"ו ווי"ן שבאמת ויציב. עוד כתב ואם משער שיוכל לומר יותר מן הדברים הנזכרים לעיל, מכל מקום יגיע לתפילת שמונה עשרה כשיגיע הציבור לשם אלא שלא יוכל לקרות כל קריאת שמע עם הציבור, אבל אם לא יאמר אלא דברים הנזכרים לעיל יוכל לקרות כל קריאת שמע עם הציבור, מוטב שלא יאמר אלא דברים הנזכרים כדי שיקרא כל קריאת שמע עם הציבור, עד כאן. ומגן אברהם כתב אם בא בשעה ששליח ציבור מתחיל ישתבח טוב שישתוק וישמע ישתבח מהשליח ציבור, ויענה אמן ויתפלל עם הציבור, עד כאן. ואולי מיירי בענין שאם יאמר ברוך שאמר ואשרי לא יגיע להתחיל תפילת שמונה עשרה עם הציבור:

==ה==

[ה] '''בלא ברכה וכו'.'''  מיהו נוסח ברוך שאמר וישתבח יאמר בלא ברכה (משאת בנימין), ופשוט דיש לומר הזמירות אחר קדיש יתום אחר עלינו, ובמקום שנוהגין לומר שיר היחוד וכיוצא בו ישלים אחר כולם וכן כתב בפסקי תוס'. ונראה לי דלא חיובא הוא לומר אחר כך הזמירות אלא רשות הוא, דהא לקצת פוסקים אין לאומרם אלא בלא ברכות, וכן מתשובת רש"ל סימן ס"ד, וכן כתב שיירי כנסת הגדולה בשמו, והב"ח ופרישה כתב בשמו לאמרן בלא ברכות וצריך עיון, מיהו ברכת השחר כתב מגן אברהם דחיובא הוא לאמרן אחר כך. במגיד משרים איתא דהזהיר לבית יוסף לבוא לבית הכנסת בהשכמה כדי שיוכל להתפלל כסדר ולא בדילוג, כי העושה [כן] מהפך הצינורות. ומשמע דמודה דאם עבר ונתאחר יעשה כמו שנתבאר ולא כאותן שעוברים על הדינים ומתפללין כסדר ואין מתפללין עם הציבור גם עוברים על דברי הטור בשם הגאונים:

==ו==

[ו] '''כל הברכות וכו'.'''  ואפילו ברכת התורה שפוטרת כל היום, לבוש פירש אף שלא למד מיד אחר ברכה, אבל אם למד מיד גם אהבה רבה פוטרת כל היום אף שהפסיק בין לימוד ללימוד כנזכר לעיל סימן מ"ז. ואולי משום הכי לא כתב בשולחן ערוך דמברך גם ברכת התורה דמסתמא לומדים מיד אחר התפילה כמו שנוהגין, ועוד דהא מסתפק בשולחן ערוך לעיל סימן מ"ז אי קריאת שמע הוי כלומד מיד ומסתמא קורין קריאת שמע אחר אהבה רבה מיד, אבל הלבוש אזיל לטעמיה דקריאת שמע לא הוי כלימוד ודו"ק, ודלא כעטרת צבי שהכניס דברי לבוש בדברי שולחן ערוך:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}