עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/לט"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==

[א] '''קטן וכו'.'''  כתב מגן אברהם נראה לי דוקא שיביא שתי שערות אחר שלוש עשרה שנים, אבל מספיקא פסול עד שיהא בן שמונה עשר שנה כמו שמבואר באבן העזר סימן קמ"א סעיף כ"ה ובחושן משפט [[שולחן ערוך/חושן משפט/לה|סימן ל"ה]], עד כאן. ודבריו תמוהים דשם לא נזכר מי"ח שנה, ואף ליש אומרים בחושן משפט [[שולחן ערוך/חושן משפט/ז|סימן ז']] דאין דינו דין עד י"ח שנים היינו כשהביא נמי שתי שערות, גם שם הטעם דאז יש בכוח להיות דיין להציל גזול מיד עשקו אבל הכא מה לי בי"ח שנים ובפרט כשיש ספק אם הביא שתי שערות ודאי פסול, עד שיבדוק אותו או עד שיהא בו סימני סריס כמו שמבואר [ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תס|סימן] ת"ס]]. עוד כתב מגן אברהם דמי שנקטעה ידו השמאלית שאינו בקשירה כשר לכתוב דגברא בר חיובא הוא. כתב בתשובת מהר"ם לובלין [[שו"ת מהר"ם מלובלין/סה|סימן ס"ה]] אם אשה תפרה וחיפה התפילין פסול, אבל אם גררה דבק שבין אות לאות כשר בדיעבד, והוא הדין אם תפר ספר תורה דכשר. כתב מגן אברהם כותי כן צריך לומר דבכותים בלאו הכי פסול שאינו כותב לשמה כמו שכתב [[שולחן ערוך/אורח חיים/לב#ט|סימן ל"ב סעיף ט']], עד כאן. והקשה בני הוותיק מורינו הרב ר' שמואל יצ"ו, הא בתוס' מנחות [[תוספות/מנחות/מב/א#ואל|דף מ"ב א']] ד"ה ואל וכו' הקשו קושיא זו איך נקט כותים ומתרצי דנקטי איידי דאינך והוכיחו כן מדתני כותי דמסתמא לשם הר גריזים ולא איצטריך קרא, עד כאן, ואם כן איך מוחק הוא כותים וגורס כותי הא אדרבה על כותי קשה יותר וכן מבואר בתוס' עבודה זרה [[תוספות/עבודה זרה/כז/א#וכן|דף כ"ז א']] עד כאן דבריו:

==ב==

[ב] '''כשרים וכו'.'''  אבל הב"ח פסק דצריך גניזה כמו בספר תורה ב[[שולחן ערוך/יורה דעה/רפא|סימן רפ"א]] ביו"ד אם לא שהוחזק שכתבו כותים מדין ממזר שכתב תפילין. ותפילין דאפילו נמצא ביד אפיקורס כשרים. ועיין עוד ביו"ד שם מדינים אלו ועיין לקמן [[אליה רבה/אורח חיים/נג#כד|סימן נ"ג ס"ק כ"ד]]:

==ג==

[ג] '''יותר מכדי וכו'.'''  מכל מקום צריך לעשות ולדבר עמו בדברי הריצוי אולי יהיה מושווה בכדי דמיו ומעט יותר אלא דאם אחר כך עומד בדעתו אז מניחין בידו, וכן כתב הט"ז שם. כתב בית יוסף שאין לומר לכותים שיתננו בזול יותר מדאי פן יכעיס וישליך למקום האיבוד, והמעט דמוסיף פירש רש"י דהוא חצי דינר, ואפילו תפילין צריכה גניזה צריך לקנות בזה:

==ד==

[ד] '''מן המומחה וכו'.'''  פירוש פועל צדק כדפירש רש"י על ושפטו את העם משפט צדק דיינים המומחים שתדעו שישפטו צדק ולא עוולה כן כתב ספר ברוך שאמר:

==ה==

[ה] '''צבתים וכו'.'''  ויש אומרים אפילו שתים או שלושה צבתים בודק מן תפילין של יד או של ראש בכרך ראשון וכן בשני וכן בשלישי ואם מצאן כשרים כולם הוחזקו (לבוש). והשולחן ערוך לא הביאן, וטעמו נראה לי משום דבש"ס עירובין דף צ"ו מבואר כן. ומכל מקום יפה עשה הלבוש שהביא יש אומרים כי תוס' והרא"ש וטור ורבינו ירוחם פסקו הכי והוא תוספתא וצריך לומר שהיה להם גירסא אחרת בש"ס, וכן כתב הדרישה, וכן נראה לי עיקר כי היו גדולים אחרונים. ומה שכתב וכן בשלישי וכו' נראה דהוא הדין במאה צריך לבדוק לכל אחד אלא דלבוש מיירי בשלושה, וכן מבואר בהרא"ש סוף הלכות תפילין, וכן לסברא ראשונה צריך לבדוק לכולם אפילו מאה למר כדיניה ולמר כדיניה. ואם מצא תפילין בשוק עיין במעדני מלך שם:

==ו==

[ו] '''אינה צריכה בדיקה וכו'.'''  זה לשון כנסת הגדולה כבר נבדקו כמה תפילין ונמצאו פסולין מחמת הזיעה שמקלקלת האותיות, לכך יש לחוש לדברי הגאונים לבדקן פעמיים בשבוע הג"ה כנסת הגדולה, עד כאן לשונו. ויותר מזה מצאתי בספר ברוך שאמר זה לשונו אין לסמוך עתה אף על פי שחפיין כי ראיתי הרבה תפילין היו נראים כאילו תפילין קיימים וכשבדקתי אותו אז היו הבתים מליאים נקבים למעלה בראשיה וכשהיו הפרשיות בתוכם לא היו נראים בתוכם שום נקב מחמת שחרורית, וגם היו האותיות כולם נדבקין בחוץ מחמת זיעת הראש שכל האותיות עמדו מבחוץ לצד השער ונתקלקלו כל האותיות מבפנים ואין לסמוך על שנמצא בשם הילל הזקן שאמר אלו תפילין של אבי אבא כי יכול אני לומר שבודקין המה אותם פעמים רבות ועשו להם בתים חדשים עד כאן לשונו, הארכתי בזה כדי להרחיק אדם מעבירה. וכל זה בשחיפויין קיימים אבל כשנתקלקלו הבתים או נשרו במים לכולי עלמא צריכין בדיקה:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}