עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/כג"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==

[א] '''עצמם וכו'.'''  אפילו שלא לצורך מצוה לבוש וזהו פירוש הרבינו יונה, וביורה דעה כתב לשון הטור והרא"ש:

==ב==

[ב] '''ולא הועילו וכו'.'''  עיין בלבוש מה שהקשה על בית יוסף ובאליהו זוטא ישבתי על נכון עיין שם. שוב ראיתי שגם מלבושי יום טוב הסכים לדברי בית יוסף וזה לשונו, ואם זה אינו מוכרח הרי כבר הכריח מצד אחר דקשירה אינה מבטלת מהא דסימן י' סעיף ג', כמו שהתחיל הלבוש, וכבר דחה דלא דמי לתלאן וכו', וגם הכריח שאם כן נמצא שלובשין בגד שיש בו ד' כנפות בלי ציצית, ובזה גם כן חילק יפה בין ציצית לסוכה, עד כאן לשונו. כתב במרדכי הלכות ציצית בשם ר"י זה לשונו, כי שכיבנא אצוה את בני לקשור הציצית בכנפי הבגד שיהו מזומנים לעתיד להתיר הבגד הקשור והרי הן תלויין ממילא ואין זה מן העשוי, עד כאן לשונו. ופירש הב"ח ביורה דעה סימן שנ"א דרצה לומר שיקשור שני הציצית שבשני כנפות זה לזה, עד כאן, משמע מזה דפסול בקשירה, וקשה על בית יוסף ולבוש. ואולי שאני התם דאין עומדין להתיר כל זמן שאינם חיים, ומכל מקום הא כתבו ואין זה מן העשוי, וצריך עיון, גם מגן אברהם לא ירד לכל זה. כתב הב"ח שם, טוב לקושרן במת זה לזה או לכסותן תחת הכנפות, עד כאן. משמע דהחי יתן אל לבו שלא לעשות כן, מיהו יש לדחוק מדברי סמ"ק שכתב שם דאז לא הוי לועג לרש, ממה נפשך אם חייבים הרי יש להם, ואם לאו הרי הם מכוסים, עד כאן לשונו ודו"ק, ועיין לעיל סימן ח' במגן אברהם:

==ג==

[ג] '''תוך ארבע אמות וכו'.'''  משמע בבית יוסף דבבית הקברות נמי מותר חוץ לד' אמות וכן כתב הב"ח סימן מ"ה וע"א, והא דנקטו במת רבותא קא משמע לן דאף שהוא בגלוי נמי מותר חוץ לד' אמות, כן כתבו עולת תמיד ונחלת צבי ושיירי כנסת הגדולה, אבל הט"ז לקמן סימן מ"ה כתב דבבית הקברות אפילו חוץ לד' אמות אסור, ומגן אברהם שם החמיר וכתב זה לשונו, אפילו תוך ארבע אמות של בית הקברות אסור, עד כאן. ובאמת שכן משמע ביורה דעה סימן רפ"ב ובטור שם, ורמב"ם פרק י' דספר תורה, ומיהו ביורה דעה סימן שס"ז ולקמן סימן מ"ה וע"א משמע כט"ז, וביורה דעה סימן שמ"ג יש קצת ראיה לסברא ראשונה דפסק רמ"א דמותר לשאול בשלום בבית הקברות חוץ לארבע אמות מן הקבר, עיין שם וצריך עיון, וביורה דעה סימן שס"ז נתבארו דינים אלו. כתב בית יוסף ביורה דעה סימן רפ"ב דאסור ליקח ספר תורה בזרוע בבית הקברות אף שהוא במטפחת ואין קורא בו. כתב בסוף ספר תשובת ר' יום טוב צהלון דאפילו אין שם אלא קבר קטן שייך לועג לרש דשמא הוא נשמה של אדם גדול:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}