עריכת הדף "אור שמח/תמידין ומוספין/ח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ג ==

'''והשאר נפדה ונאכל לכל אדם כו' ופטור מן המעשרות כו'.''' 

''' פירוש ''' דמירוח הקדש פטור מן המעשר, ופלא דבגמ' לא נזכר רק גבי עומר לפי שנקצר במחובר ומשל צבור, אבל בשתי הלחם דמביאין חטים הלא מביא מחטים שכבר נתרמו ונתעשרו דאין מביאין מנחות מהטבל, [ובמסכת חלה פ"א מ"ג חשיב מותר העומר לבד] וצ"ע:

''' וברור ''' דסבר רבינו דכמו דאמרו פ"ק דתמורה דהמקדים תרומה לבכורים משום דבכורים כתיב בהו צריכי שיהיו קודם לכל המתנות של כהן וכן בירושלמי פ"ק דפאה ה"ה למה נקרא שמן בכורים שהן בכורים לכל ואפילו מכרי טבול לתרומ"ע אם מפריש בכורים יעו"ש פלפול גדול, א"כ שתי הלחם נקרא בכורים אף דפירוש דהן קודמין לכל המנחות במקדש כמבואר {{ממ|דף ס"ט}} בכ"ז אמר רבא במנחות {{ממ|דף מ"ו}} בכורים לד' מה בכורים בפני עצמן א"כ כיון דקרינהו רחמנא בכורים צריכין שיהיו קודם לתרומות ומעשר, לכן אמר שהשאר שנפדה פטור מן המעשרות דמירוח הקדש פטרינהו וכמו גבי עומר ופשוט, ומטעם זה לא קשה דאיך ס"ד דלרע"ק מירוח הקדש אינו פוטר א"כ איך מביא עומר משאינו מעושר דהא בעי ממשקה ישראל כמו שהקשו תוס', ולפ"ז דעומר בכורים מקרי ודאי דהוא קודם לכל ומיפטר מתרומ"ע, ועיין תוספתא מנחות פ"י דפליגי רשב"א דמביאין מנחות בשיבלין, ואולי דעל מנחות בכורים כמו שתי הלחם קאי ודוק היטב:

== יא ==

'''וכן שתי החלות כו'.''' 

''' מוכח ''' מלשון רבינו דגם החלות אינן נאכלין רק עד שיקטיר אימורי הכבשים:

== יד ==

'''שחט אחד לשמו יקח לו זוג.''' 

''' לפירוש ''' הכס"מ שנעשה השני טריפה צריך להיות או דיזרק דמו שלא לשמו או דהדם ישפך ויקח שנים בתחלה וכמוש"כ בפרק י"א מהלכות טומאת צרעת מתה המשתלחת ישפך הדם ועיין יומא {{ממ|דף ס"ד}} דבשחוטין הוי דחוי, וכאשר תעיין בתוספתא דתני אחר זה ושחטו שניהם שלא לשמן יביא שנים בתחילה יעו"ש, ברור דצריך להגיה ברישא שחט אחד שלא לשמו יקח לו זוג לשני, כן נראה דצ"ל וברור למעיין ודוק:

== טו ==

'''בכס"מ. ''' ומדשקלו וטרו בה אמוראי:

''' נ"ב ''' ורבא יליף מקרא כוותיה:

== טז ==

'''שתי הלחם הבאות בפני עצמן בלא כבשים כו' שמא ימצאו כבשים לשנה הבאה כו'.''' 

''' בגמרא ''' {{ממ|דף מ"ו}} אלא אמר ר"י גזירה משום שמא יזדמנו להם כבשים לאחר מכאן, לכאורה הוי לי' למימר שמא יזדמנו ומאי גזירה איכא הכא, ונראה דאמרו על זבח שיהא לחם בשעת שחיטה, ומשמע דבעי שהזבח יקדש את הלחם דאף אם תנור מקדש אינו קדוש הלחם ליפסל ביוצא וכמוש"ב בתוס' ורק שחיטת הזבח או זריקתו מקדש הלחם ליפסל ביוצא, וביארו בתוספות דבאין בלא זבח הוי כאין לו מתירין דמשיקדשו בכלי נפסלין ביוצא רק כי באין עם הזבח ויש להם מתירין אין קדושת כלי גומר קדושתן ונמצא דבעי שהזבח יקדש את הלחם קדושה גמורה ליפסול ביוצא, אבל כי באו בלא זבח והכלי גמרה קדושתן להיפסל ביוצא תו כי איתרמי זבחים הוי ככבשים בלא לחם כיון שהכבשים לא מקדשי את הלחם, לכן כיון שבאו בלא כבשים ונחתי לקדוה"ג לאיפסולי ביוצא שלא כוון שיבואו עם הכבשים יעוין תוס' {{ממ|דף ט'}} ד"ה ר"ל אמר, תו לא חזי למייתינהו עם כבשים אחרי זה, רק כיון דדילמא כי שריף להו ביום טוב אחר זה איתרמי ליה כבשים ויביאם עם שתי לחמים אחרים ואישתכח דמה דשרף אותן שרף שלא כדין ביו"ט דאע"ג דכשנשרפין כמצותן נשרפין ביו"ט הכא דמביא לחמים אחרים ודאי דאין נשרפין, וכמו דאמרו בסוף הוציאו לו דאם נשפך דמו כו' אם נשרפין כולן יעו"ש ולרבנן ג"כ מיקרו דנשרפין כמצותן ונשרפין אבית הדשן חוץ לג' מחנות הואיל וזרק מכל אחד, אבל כאן דהביא אח"ז כבשים ולחם כמצותן הרי לחמים קמאי לא אצטרכו כלל והוי כנשרפים בפסול ולא היה שריפתן דוחה יו"ט כמו כל פסולי המוקדשין דיליף מהנותר עד בוקר שני באש תשרופו, ולכן אמר גזירה שמא יזדמנו להם כבשים כו' אבל לא דהנך לחמים חזו לכבשים ודוק:

== כ ==

'''ולא המוספין מעכבין זה את זה ולא מניין העולות כו' בין בימי המועדות כו'.''' 

''' רבינו ''' לא חילק וכלל כולן כדין שדרשו בר"ח מקרא דיחזקאל דכתיב וביום החודש ששת כבשים כו' אולם בגמ' אמרו [מנחות מ"ד] דשל חג מעכבין משום דכתיב כמשפט כמשפטם ע"ש ובתו' נסתפקו בפסח ופלפלו משום דכתיב יהיו אלא דגבי תמימים הוא דכתיב והביאו מספרי דדריש בפסח וכן בחג יעו"ש הרי דמה שאמרו בספרי שומע אני שלא יקריב עד שימצא כולן לאו מהך יהיו הוא משום דכתיב תמימים יהיו וקאי על תמימים יעוי"ש. ולא עמדו התוספות אהא דהספרי סותר את דברי הגמרא משום דבספרי איתא הרי שמצא פרים ולא מצא אילים אילים ולא מצא כבשים כו' הרי דיכול דפרים מעכבי את אילים ואילים מעכבין את כבשים דכולהו מעכבין זה את זה וע"ז דריש דאין מעכבין זא"ז אבל בגמרא דילן יליף מן כמשפט דמנין הפרים ומנין האילים ומנין הכבשים מעכב זא"ז כמו שאם אין לו רק י"ב פרים ביום הראשון לא יביא וכן בכבשים אם אין לו אלא שלשה עשר לא יביא כ"ז שאין לו ארבעה עשר וע"ז ילפינן מכמשפט אמנם הפרים אין מעכבין את האילים והכבשים וכן מין זה אינו מעכב מין אחר דזה יליף בספרי כן פירשו רבותינו בתוספות ולכן לא עמדו על הסתירה ויעוי' ברכת הזבח.

''' אמנם ''' כתב דראה בתוספתא מנחות דפליגי תנאי בזה ואפשר דיש שם ט"ס ובמחכ"ת שכח כי התוספתא דמנחות מפורש' בגמרא סוכה דף מ"ז ת"ר הפרים האילים והכבשים מעכבין זה את זה ר' יהודא אומר הפרים אינן מעכבין כו' לפי שמתמעטין והולכין כו' יעו"ש מה שמשיבים רבנן.

''' והנה ''' רבינו לקח מספרי והתורת כהנים דילפי מהא דבפ' אמור לא כתיב רק והקרבתם אשה לה' שאין מעכבין זה את זה ומוכח פשוטו דבמנין העולות אם לא מצא רק פר אחד או איל אחד יביא דאשה לה' מקרי חד בהמה לבד וזה ברור ומפרש פלוגתת ר' יהודא ורבנן דבמסקנא פ' כל התדיר מסיק דבמוספי החג עולה קודם לחטאת משום דכתיב כמשפט אכן בכל התורה כולה חטאת קודמת לעולה אם כן הכי פירושא אם יש פרים ואילים וכבשים עולות במספר זה אז הוא כמשפטם ודינם אז במוספי החג שעולה קודמת לחטאת אבל אם הפרים אינם במספר זה וכן הכבשים ואילים אז אין כאן כמשפט ויצא מכלל קרבן מוסף החג אלא דבפרשה אמור חייבה התורה להקריב אשה לה' בכל מועד ור"ח ובזה לא נפיק מכל קרבנות תורה דבין ביחיד בין בצבור חטאת קודם לעולה מבנין אב אשר לחטאת ראשונה ור' יהודא סבר דבפרים הואיל ומתמעטין בחג הסוכות תו אי ליכא רק ז' או ו' פרים לא נפיק מכלל כמשפט ולא יצא מסדר המוסף של חג וגם בזה עולה קודמת לחטאת וזה פירוש נעים רק להך לישנא דאמרו בפרק כל התדיר דבחג ג"כ חטאת קודם לעולה הרי סברי ר' יהודא ורבנן דמעכבין זה את זה לכן אמר במנחות דפרי החג כמשפט כתב בהו אבל לפי האמת הפירוש הוא כמו שכתבתי.

''' ואחר ''' שכתבתי זה ראיתי בספר יחזקאל ושבעת ימי החג יעשה עולה לד' שבעה פרים ושבעה אילים כו' ובחמשה עשר יום לחדש בחג יעשה כאלה דפירש רש"י שבחג על כל שבעת הימים יעשה אם אין לו רק פר אחד ליום ואיל אחד ליום יעשה כן שאף בפרי החג אין מעכבין זה את זה וכן האילים אין מעכבין זא"ז יעו"ש ברש"י דמיירי כשאין לו מספר הפרים והאילים אם כן באופן זה ביארנו דכיון דיצא מכלל דכמשפט ואין דינו כמוסף החג רק ככל קרבנות דעלמא תו החטאת קודם לעולה וכמו שכתוב באמור בכל המועדים ור"ח והקרבתם אשה לד' בזמן שאין להן להקריב כל המספר של עולות מוסף אז בחג דומה לראש חודש ולכן יעשה כאלה שבעת הימים כחטאת וכעולה וכמנחה וכשמן היינו שחטאת קודם לעולה גם בחג כיון שאין לו מספר הפרים והאילים וזה ענין נפלא ואמתי בס"ד.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}