עריכת הדף "אורים גדולים (ריינס)/א"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''{{גופן|5||פרק א}}{{ש}}יבאר החלקים הראשים שיש בחלק המשפטים:'''}}

{{גופן|4||'''חלק המשפטים'''}}, הוא חלק מיוחד, שנוסד על כל העניינים שיכולים לקרות ולהזדמן בין איש לרעהו, בנוגע לגופו, או לכבודו, או לרכושו ונכסיו, והוא חלק מיוחד בתוה"ק הכתובה, וגם בתוה"ק המסורה{{ביאור|ואף כי בזמן הזה רוב הדינים אינם נהוגים כי אין ב"ד סמוכים וברוב מדינות העולם נדונים בני ישראל ע"פ משפטי העמים ששרויים בתוכם, אבל בכל זאת תורה היא וצריכה לימוד ועיון ודיוק, כמצוה עלינו מפי הגבורה ע"י משה רבינו ועבדו יהושע.}} ונקרא בשם נזיקין, וכן ברמב"ם יש חלק מיוחד על ענייני המשפטים, וגם בטור ובשו"ע יש חלק מיוחד שאוצר ענייני המשפטים, וברמב"ם וגם בטור שו"ע נחלק חלק המשפטים לחלקים מיוחדים בשמות מיוחדים, כל חלק וחלק בשם הנאה לו כפי תוכן ענייניו הפרטיים, ואנכי לרגלי מלאכתי בספרי הכולל "דרך בים" בהגיעי לחלק המשפטים, ראיתי ג"כ בע"ה לנתחו לנתחיו ולחלקו לחלקים ראשים הגיוניים, וכל חלק וחלק לחלקיו, לשרשיו, ולסבותיו, ולגדריו, ופה נבאר החלקים הראשים האצורים בכלל חלק המשפטים, וזהו סדר המחלקות:
:א) {{גופן|4||'''חיובים'''}}, על ידי איזה דברים יתחייב איש לשלם לחבירו כסף או איזה מין חיוב, ואיזו הם חלקי החיוב שיש לקוראם בשם חיוב, כמו ד"מ חיוב ממון, חיוב בירור, חיוב שבועה, חיוב מעשה, שמחויב לעשות לו מה:
:ב) {{גופן|4||'''סכסוכים'''}}, כמה מיני סכסוכים אפשר להיות בין איש לרעהו:
:ג) {{גופן|4||'''בירורים'''}}, כמה מיני בירורים יש, שיהיו ראוים להקרא בשם בירורים, משום שעל ידם יש לברר זכות של אחד נגד זולתו:
:ד) {{גופן|4||'''ההפקעה מרשויות'''}}, באיזה אופן אפשר שיפקע בו רשות הבעלים מקנייניו:
:ה) {{גופן|4||'''ההכנסה לרשויות'''}}, איך יש להחפצים ורכושים להכנס לאיזה רשות, אשר עי"ז יהי' נקרא עליהם שם בעלים מיוחדים, שלא יהי' עוד בכח שום איש לקחתם:
:ו) {{גופן|4||'''ההעתקה'''}}, איך נעתקים החפצים והנכסים מרשות לרשות:
{{גופן|4||'''אלו'''}} הן החלקים הראשים של חלק המשפטים, ואין שום דין מכל האלפי דינים השונים שיש בחלק המשפטים, שלא יכנס תחת איזה חלק מהחלקים הראשים האלה, ועל המעיין לעיין בכל דין ודין לאיזה חלוקה הוא שייך, ואמנם אנכי פה אבאר רק מעט מחלק הראשון, היינו מחלק החיובים, ואומר:

{{גופן|4||'''חלק החיובים'''}} לבד נחלק אצלי לכמה חלקים, כי כמה מיני חקירות כלליות יש לחקור בחלק הזה, וכל חקירה וחקירה מהחקירות הכלליות, נחלק לכמה וכמה חלקים, ונבאר מתחלה שמות החלקים והחקירות, ואח"כ נבאר תוכן עניינם:

{{גופן|4||'''הנה'''}} בחלק החיובים מאדם לחבירו, יש ארבעה חלקים שנוכל לכנותם בשם חקירות כלליות.
:א) {{גופן|4||'''שרשי ויסודי החיובים'''}}, כי יש לחקור כמה דברים יש, אשר בכחם לחייב עבורם תשלומין, עד שנוכל לכנות כל אחד ואחד מהם בשם "שורש ויסוד החיוב", כי זהו שורש ויסוד החיוב, כי אין שום חיוב שאחד נתחייב ממון שלא יהי' ע"ז טעם וסבה מספקת לחייבו, והסבה המסבבת החיוב נקראת בשם "שורש ויסוד החיוב".
:ב) {{גופן|4||'''מיני החיובים'''}}, כמה מיני חיובים יש בכלל החיובים.
:ג) {{גופן|4||'''מיני התשלומין'''}}, כמה מיני תשלומין יש.
:ד) {{גופן|4||'''מטרת התשלומין'''}}, כמה מטרות יש לתשלומין:
ועתה נבאר כל אלה כסדרן:
=== א) בעניין שרשי ויסודי החיובים: ===
{{גופן|4||'''דע'''}} דסבות החיובים הם ארבעה, כי יש ארבעה דברים אשר כל או"א מהם מסבב חיוב על האדם.
:א) {{גופן|4||'''לקיחה ונטילה'''}}, כי כל אדם מתחייב לשלם לחבירו משום שלקח ממנו כסף או חפצים, הגם שכבר נאבדו הכסף או החפצים, ואין עליו שום חוב ואשם מאבידתם כי נאבדו באונס, ובכ"ז חייב, ומובן דהחיוב באופן כזה, הוא רק מצד שלקח ממנו, נמצא דיסוד ושורש החיוב הוא הלקיחה והנטילה:
:ב) {{גופן|4||'''הישות וההוי''''}}, דאם יש תחת יד אדם כסף חבירו, הגם שלא לקח ממנו ולא נתן לו מעולם הכסף, כמו מציאה וכדומה, בכ"ז מחוייב להשיב לחבירו כספו, והחיוב הוא רק מצד שיש תחת ידו כסף של חבירו, נמצא דבאופן כזה, שורש ויסוד החיוב, הוא סבת הישות וההוי':
:ג) {{גופן|4||'''ההיזק וההפסד'''}}, דאם אחד היזיק והפסיד לחבירו חייב לשלם לו, הגם שלא לקח כלל לידו החפץ [שיתחייב מצד הלקיחה], וגם אין לו עתה משל חבירו מאומה [שיתחייב מצד הישות וההוי'], בכ"ז חייב לשלם רק מצד שהיזיק והפסיד כסף חבירו, וא"כ באופן זה הוי שורש ויסוד החיוב, רק ההיזק וההפסד:
:ד) {{גופן|4||'''הקבלה וההשתעבדות'''}}, יש כמה חיובים ושעבודים הן חיובי ושעבודי הגוף, והן חיובי ושעבודי הנכסים, אשר מקור ושורש חיובם הוא מצד שקבל עליו בקבלה מספקת והשתעבד ע"ז, ויש בזה כמה וכמה כללים וגדרים לדעת הגדרים של הקבלה וההשתעבדות, שיספיקו לסבב חיוב התמלאות קבלתו והשתעבדותו:
{{גופן|4||'''הארבעה'''}} שרשים שחשבנו פה, הם סבות מספיקות לחייב לאחד על ידם, כי כל או"א מהם יש בכחו לגרום חיוב, והם נקראים שרשי ויסודי החיוב, ובכל אלפי החיובים הפרטים שיש בד"מ, אין שום חיוב שלא יכנס תחת אחד מאלה הארבעה, ויש תמיד לשום עין על החיוב הפרטי לדעת אל איזה מאלה הארבעה יש לחשבו, והעדר הידיעה מאלה השרשים [מי שלא ידעם כלל], או הטעות וההתחלפות משורש לשורש, יביא מבוכה גדולה ובלבול רב, בכמה וכמה עניינים מעניינים האלה:
=== ב) בעניין מיני החיובים ===
{{גופן|4||'''מיני החיובים'''}} הם שנים, א) '''תשלומין''', ב) '''בירור''', דלפעמים יש שמחייבים לאחד לשלם מה שתובעים ממנו, ולפעמים יש שמחייבים לו להביא בירור דהאמת כדבריו, וג"ז נקרא חיוב דקשור עם חיוב תשלומין, דבכ"ז דמחוייב מדאורייתא להביא בירור, יש להחיוב הזה קשר גדול עם חיוב תשלומין, דאם לא יביא הבירור יתחייב כסף, או שלא יטול הכסף, [ומבואר מזה בחלק הסכסוכים והברורים ואכ"מ]:
=== ג) בבאור מיני תשלומין ===
{{גופן|4||'''מיני התשלומין'''}} הם ג"כ שנים, א) '''עצם הדבר הנתבע''', שמחזיר לו מה שתובע אם כסף או חפץ, ב) '''מחיר הדבר''', שאינו מחזיר לו עצם הדבר הנתבע רק המחיר מזה, ובענין מחיר יש כמה חלקים ופרטים, דלפעמים יש מחיר משום שאין בידו עצם הדבר הנתבע, ולפעמים יש דעצם התביעה אי אפשר בשו"א להשיב, ולא הוי כלל תביעת ממון, וכמו אם התביעה הוא על דבר כזה, שאינו נמסר מאיש לאיש [כגון החובל בחבירו], ורק עפ"י תורת משפטי המחיר, אפשר שתתחלף התביעה לתשלומין, באופן דבזה שישלם לו יחשב זה בתורת תשלומין עפ"י משפט הראשי, דלפעמים נחשב מחיר הדבר כמו עצם הדבר, וכן יש כמה מיני מחיר, כי יש מחיר אשר הוא קרוב ונגבל עם עצם הדבר הנתבע, ויש מחיר רחוק, ויש בזה כמה וכמה כללים:
=== ד) בבאור מטרת התשלומין ===
{{גופן|4||'''מטרת התשלומין'''}}. בענין תשלומין יש שני מיני מטרות, א) '''מטרת המקבל''', ב) '''מטרת הנותן''', דכל שילום הוא ענין מצטרף בין שני אנשים, ויש בזה מקבל ונותן, ומובן מאליו דאפשר להיות בזה שתי מטרות, א) '''מטרת המקבל''', ב) '''מטרת הנותן''', דסתם תשלומין הוא בגלל המקבל, כי מצד שלקח ממנו כסף או שיש תחת ידו כסף חבירו או שהפסיד לו, מחוייב לראות שיוחזר לו כספו, וממילא מחוייב ליתן, נמצא דעקר מטרת הנתינה הוא בגלל שיבא הכסף ליד המקבל, אמנם יש מין תשלומין אשר המטרה בזה הוא רק עצם הנתינה מצד הנותן, והיינו דיש חיובים כאלה שאין לומר בהם דתכלית הנתינה הוא בשביל המקבל שיבא הכסף לידו, ובחיובים כאלה יש לומר דמטרת חיוב התשלומין הוא רק מצד הנותן דיש לראות שהוא יתן, ורק דממילא יש לו ליתן להבע"ד שלו. נתבאר לנו בחלקי החיובים בכלל, ארבעה כללים ראשים, [א) '''שרשי ויסודי החיובים''', ב) '''מיני החיובים''', ג) '''מיני התשלומין''', ד) '''מטרת התשלומין'''] שהם עשרה, כי שרשי החיובים הם ארבעה, ומיני החיובים שנים, ומיני התשלומין שנים, ומטרת התשלומין שנים, ולמען שידעם הקורא בטוב אזכיר כל העשרה חלקים כסדרן, א) '''הלקיחה ונטילה''', ב) '''הישות וההוי'''', ג) '''ההיזק וההפסד''', ד) '''הקבלה וההשתעבדות''', [יוצאים מכלל שרשי ויסודות החיובים], ה) '''תשלומין''', ו) '''בירור''' [מכלל מיני החיוב], ז) '''עצם הדבר הנדרש''', ח) '''מחיר הדבר''' [מכלל מיני התשלומין], ט) '''מטרת המקבל''', י) '''מטרת הנותן'''' [מכלל מטרת התשלומין]:

{{גופן|4||'''והנה'''}} ספרי זה לא נוצר לבאר כאו"א מהכללים הנ"ל עם תוצאותיהם, כי בכל כלל וכלל יש הרבה לדבר, ופה יעדתי ספרי זה לדבר רק מאחד מהחלקים הראשים היינו מחלק הרביעי, והוא חלק של מטרת התשלומין, בכ"ז הבאתי פה הכללים הנ"ל באשר שכמו שהם מועילים לדינא, כן גם מועילים לבאר הסוגיות הנוגעות להם, ובכלל דורכים דרך סלולה וישרה בכל סדר נזיקין, כי על ידם יתבארו הליכות העניינים של הסדר הזה, ואולם השורש של הפסד והיזק עם כל מחלקותיו, באשר כי הוא נוגע למסכתא ב"ק המס' הראשונה מסדר הזה, אמרתי לבאר בקצרה את חלוקת וגדרי של השורש הזה למען שישיג המעיין איזה מושג מהם, כי גם כפי שהם בלא הבאורים, [אשר פה אין המקום לבארם] יועילו הרבה להבנת יסודי המס' הנ"ל, ואח"כ נשוב לדבר בבאור הכלל של מטרת התשלומין, תכלית ומטרת ספרי זה.

{{גופן|4||'''יש'''}} לדעת אשר בהשורש הזה של הפסד והיזק יש שלשה כללים ראשים שהם תשעה, דכל כלל וכלל מתחלק לשלשה חלקים.
:א) '''מיני ההפסד וההיזק''', כמה מיני היזקות יש בכלל שיש לחייב ע"ז.
:ב) '''גדרי ההפסד וההיזק''', כמה גדרים יש לכל היזק שהמזיק יתחייב ע"ז.
:ג) '''סבות תשלומי הנזק''', כמה סבות יש לחייב לאחד על ההפסד וההיזק שנעשה בקנייני חבירו.
{{גופן|4||'''השׁלשׁה'''}} כללים האלה מתחלקים לתשעה, דכל כלל וכלל מתחלק לשלשה חלקים, וכמו שנבאר:
==== א) מיני ההפסד וההיזק הם שׁלשׁה. ====
:א) '''עשיית ההיזק''', שהוא בעצמו עשה את ההיזק וזהו '''מזיק בידים''', דכל אדם שמזיק בידים חייב משום שאין להזיק בידים, ואם הזיק מחוייב לשלם:
:ב) '''עשיית המזיק''', אם הוא עשה את המזיק חייב בנזקיו מצד זה שעשה את המזיק, וכמו בור דעיקר החיוב הוא מצד דהבור הוי המזיק והוא עשה את הבור:
:ג) '''הווית המזיק''', אם יש לאחד דבר המזיק והמזיק הזה הזיק לאחד, מחוייב בעל המזיק לשלם עבור נזקיו, נמצא דעיקר החיוב הוא מצד הווית המזיק דהמזיק הוא שלו:
==== א) גדרי ההיזק הם ג"כ שלשׁה. ====
:א) '''מעשה ופעולה''', שאין לחייב לשום איש על נזק רק אם יש לחשבו בזה לעושה ופועל, ומובן מעצמו דאם לא עשה פטור, וע"כ כל מי שמתחייב לשלם על נזקיו בהכרח שיש בזה מעין מעשה ופעולה, או מעשה ממש, או מגדר מעשה, דיש בזה כמה וכמה חלקים, ובאמת יש כמה חלקים בערך המעשה, ויש כמה דינים חלוקים בתשלומי נזקין שהם נובעים רק מצד חלוקותיהם בערך המעשה שלהם, דכפי התחלפות מדרגותיהם בערך חוזק המעשה שלהם, כן יתחלפו גם דיני נזקיהם, וכמו שמבואר בפנים הספר, [הוא בספרי "משפטי ה' אמת"].
:ב) '''חוב ואשם''', בכל מקום שמחייבים לאחד עבור נזקיו יש לראות אם יש עליו צד חוב ואשם, דאם לא יהיה עליו שום קורטוב של חוב היינו באופן דלא הי' בידו בשו"א להשמר מן הנזק הזה לא יתחייב לעולם, וגם בענין זה של חוב יש כמה מדרגות מתחלפות בערך עוצם חובתו, וההתחלפות הזאת גורמת התחלפות בדיני התשלומין:
:ג) '''הפסד ממון''', שיהיה בזה הפסד ממון, דאם לא הפסיד לו ממון אינו חייב לשלם, וידיעת הגדר הזה שנראה בהשקפה ראשונה כמיותר, יראה המעיין בגוף הספר [ספרי "משפטי ה' אמת" הנ"ל] מה רב תועלתו:
==== א) סבות תשׁלומי הנזק הם ג"כ שׁלשׁה: ====
:א) '''עשיית ההיזק''', והיינו מזיק בידים, כי אם הזיק בידים חייב.
:ב) '''העדר השגחה''', יש כמה חיובים שעקר סבת חיובם הוא מצד שלא השגיחו כראוי, וכמו שומרים דעיקר חיובם הוא משום שלא השגיחו כראוי.
:ג) '''חיוב העמדה''', דמה שהשואל חייב על נזקי הנשאל, הוא רק מצד שקבל עליו מתחלה להעמיד הדבר השאול, דהא הוא חייב באונסין, וגדר האונס הוא שאין עליו שום חוב ואשם במעשה ההפסד וההיזק דלא היה לו שום עצה ותחבולה איך להציל הדבר מההפסד, ובכ"ז חייב, והוא רק משום שמחוייב להעמיד את הדבר הנשאל, ובאם שאין כאן עוד עצם הדבר מחוייב ליתן לכה"פ מחיר הדבר, [וחשבנו פה ג"ז מסבות תשלומי הנזק, הגם דהכא אינו משלם עבור הנזק רק עבור שהתחייב מתחלה להעמיד, והיה מהראוי לחשבו בשורש '''הקבלה וההשתעבדות''', בכ"ז חשבתיו פה תחת שם זה, כי עיקר כוונתי פה הוא לחשוב כמה סבות יש לחייב לאחד עבור נזקי ממון של חבירו, וחיוב העמדה הוי סבה מספקת לחייב את השואל על נזקי דבר הנשאל]:
{{גופן|4||'''הנה'''}} סדרנו פה בע"ה תשעה עשר כללים, עשרה כללים [היינו ארבעה כללים ראשים שהם עשרה וכנ"ל] בכלל החיובים, ותשעה כללים [שלשה כללים ראשים שהם תשעה] בענייני נזק והפסד, והדברים האלה מספיקים רק לתת מושג קצתי מהם, כי באמת הם דורשים באור ארוך, ובע"ה חברתי עליהם ספר מיוחד רב הכמות, וספרי זה לא נתחבר למטרה זו לבארם כולם, ואשוב רק לבאר את הכלל של מטרת התשלומין ומחלקותיו:
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}