עריכת הדף "אורים/חושן משפט/קיב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''לא נשתעבדו לב"ח.''' דלא סמכה דעתו או דלא חל שעבודו כלל כיון דלא היה לו אז בעת הלואה:

{{עוגןמ|ב}} '''בעודם ביד הלוה.''' כמו מטלטלין דכופין לפרוע לב"ח ואם מת ונפלו לפני יורשים גם כן הכרעת מחבר ורמ"א דגובה כמ"ש בסימן הקודם ע"ש:

{{עוגןמ|ג}} '''אבל לא כתב וכו'.''' דאחריות אמרי' ט"ס דמסתמא על זה הלוה דלא שדי אינש זוזי בכדי אבל על זה לא אסיק אדעתא שיקנה או ירש ולכך לא שייך ביה לא שדי אינש זוזי בכדי:

{{עוגןמ|ד}} '''ויש אומרים כו'.''' הרב הש"ך בס"ק א' דעתו ודאי אם בא שטר לפנינו ואין בו דאקני אמרינן ודאי התנה על דאקני וט"ס הוא דלא כתבוהו אבל אי לא התנה אע"ג דבשאר אחריות סתמא הוי כאלו התנה בדאקני לא אמרינן כן עד שיתנה בפי' וסברא חדשה הוא זה ולא מצאנו לו חבר במחברים:

{{עוגןמ|ה}} '''כל מה שהוא ראוי להשתעבד.''' אמרינן ביה ט"ס וכתב הש"ך דבמטלטלין א"ק ששעבד ולא כתב דאקני אין זה בכלל ט"ס ואין המטלטלין שקנה אחר כך ומכרן משועבדים לו עד שיפרש דאקני ונכון הוא ועיין תומים:

{{עוגןמ|ו}} '''אם כתב לו מקצת.''' וה"ה אם כתב מטלטלין אגב קרקע ולא כתב דאקני נמי לא אמרי' ט"ס עיין תומים:

{{עוגןמ|ז}} '''יכול לחזור בו.''' דכמו לר' מאיר דס"ל אדם מקנה דשלב"ל מ"מ קודם שבא לעולם יכול לחזור בו אף במשעבד דבר שלא בא לעולם מ"מ קודם שקנה או ירש יכול לחזור בו ולומר הריני מבטל שעבודו. ונראה דיכול המלוה לתבוע מעותיו ולומר כיון שהיית משעבד לי דאקני ואתה חוזר אף אתה החזר לי את מעותי שהלויתיך ואפילו תוך זמן יכול לתבעו כמש"ל בסימן ל"ט ס"ד ע"ש. ועיין תומים דכתבתי לדעת זו אפילו שעבד מעכשיו עד שיהיה לו הנכסים מ"מ יכול לחזור בו כל זמן שלא ירש או קנה נכסים:

{{עוגןמ|ח}} '''ויש חולקין.''' דסבירא ליה אע"ג דבמכר קי"ל לר"מ דיש בידו לחזור קודם שבא לעולם מ"מ שעבוד שאני דחמיר ממכר וא"י לחזור והש"ך הכריע כהנך רבוותא ואני כתבתי בתומים שאין הכרעתו בזה מכרעת והממע"ה ע"ש. ועיין תומים אם כתב דאקני ונפל לו נכסים כשהוא גוסס ויורשים מכרו הנכסים אם חל שעבוד ע"ש כי צ"ע:

{{עוגןמ|ט}} '''אם לא כתב דאקני.''' ולמ"ד דאקני ט"ס צ"ל או דפי' מקצת ומקצת לא פירש כמ"ש רמ"א או דכתב להדיא שלא ישתעבד דאתני:

{{עוגןמ|י}} '''על המלוה להביא ראיה.''' הואיל ולוקח מוחזק יכול לומר אח"כ קנה ולא משתעבד לך:

{{עוגןמ|יא}} '''ואימתי קנאו.''' הע"ש השמיט הך דאם מברר דקנאו תו ליכא למימר דירשו מאביו ודעת הסמ"ע והב"ח כך דאם המלוה דבא להוציאו מיד הלוקח מביא רק ראיה שהיה של הלוה ע"י עדים שקנאו א"כ אמרי' דאח"כ קנאו אבל אם מביא ראיה שהיה בחזקת של הלוה בזו אמרינן אף דמברר הלוקח דקנאו אולי מזמנים רבים קנאו והמלוה טורפו עד שיברר שהיה נקנה לאחר שלוה. ולכך נאמר אימתי קנאו. ואני כתבתי בתומים דנראה דא"צ רק אף דמברר דקנאו אמרינן דלמא מקדם היה של הלוה מירושה רק אחר שמכרו לזה לוקח חזר ולקחו ולכך צריך עדים שקנאו קודם שלקחו זה הלוקח ותו א"צ ראיה ע"ש:

{{עוגןמ|יב}} '''דסברא ראשונה עיקר.''' ודעת הסמ"ע ה"מ בקרקע אבל במטלטלין אמרינן כאן נמצאו כאן היו ולכך סתם המחבר ומור"ם לקמן בסימן ר"נ דהנותן מטלטלין מעכשיו לאחר מיתה דעל היורשים להביא ראיה שלא היו מטלטלין אז ברשותו בעת המתנה. והש"ך חולק וס"ל דמור"ם חולק שם ג"כ וסמיך עצמו אמ"ש כאן וה"ה שם. וכן נכון ועיין תומים דכתבתי די"ל להיפוך במטלטלין צריך יותר ראיה מן קרקע ועשיתי לו סמוכים מגמרא:

{{עוגןמ|יג}} '''שקנו נכסים אח"כ.''' עיין תומים דהא דלא סגי במביא ראיה שלא ירש המטלטלין ונכסים אלו רק קנאם ותו א"צ להביא ראיה דלא נזכר כאן דיש למוכר עדי חזקה עיין תומים דזה ראיה במטלטלים אמרינן יותר כאן נמצא וכאן היה ולכך לא סגי בעדים שקנאו רק צריך לברר שקנאו אח"כ וכאן איירי במטלטלין כדלקמן ס"ס ר"נ ע"ש. ועיין תומים שפלפלתי בדברי רבינו מחבר דכאן הביא ב' דעות בלי הכרעה ולקמן בסימן ר"נ הכריע וסתם כהך דיעה דעל יורשים להביא ראיה אף שהם מוחזקים ואלו לעיל בסימן ק"ד ס"ה פסק להיפוך דמחזיקין למטלטלין כאלו קנאום אח"כ וה"ל כלוה ולוה ויחלוקו ואם קדם השני וגבה גבה. עיין תומים דחלקתי בדוחק בין מקבל מתנה לשעבוד ע"ש. וכתבתי דכל זה במטלטלין אבל במעות לכ"ע אמרינן אחר כר הגיע לידו דאין אדם עשוי לצבור מעותיו ולהכניסן לאוצר ומסתמא הוציא והכניסן א"כ הנך זוזי ודאי הגיעו לידו בתר כולן:

{{עוגןמ|יד}} '''והמאוחר טוען וכו'.''' והא דלא טען שקנאו בין הלואה להלואה וא"כ כולו של מלוה השני דזהו טענה גרוע שקנאה ביני לביני סמ"ע ודבריו דחוקים דדרך משל הלוה בא' בשמטה והשני הלוה בג' בשמטה ובד' בשמטה באי' לגבות ולמה שכיח יותר לומר שקנה הלוה הקרקע לאחר ג' בשמיטה שהוא שנה א' לאחר ב' הלואות משנאמר שבאותן שלשה שנים שיש בין הלואה להלואה קנאו ולכן העיקר כמ"ש הש"ך וכמש"ל סימן ק"ד דס"ל להנך פוסקים לוה בלי דאקני וקנה ולוה לקמא משתעבד ואם כן לית ליה טענה רק דקנה אחר הלואת שניהם עיין תומים:

{{עוגןמ|טו}} '''י"א שחולקין החצי וכו'.''' כי חצי מגיע לו על כל פנים ובחצי שניה מסופקים וחולקים ועיין תומים כי כתבתי כי נראה כי שניהם טוענים שמא ולכך חלוקה עדיף הא אלו טוענים ברי זה אומר כך וזה כך הואיל והוא דבר שאפשר להתברר י"ל בהו כל דאלים גבר כדלקמן סימן קל"ט ע"ש:

{{עוגןמ|טז}} '''החצי.''' עיין תומים ואם כתב לשניהם דאקני והספק הוא אימת קנה העליתי דלדעת התוס' דדנים אף בממון ס"ס י"ל דנוטל קמא כולו אבל יותר נראה בדעת מחבר דבזה אין נוטל כל אחד רק החצי בשוה ובהכי ניחא דסתם מחבר לעיל סימן ק"ד ס"ה דיחלוקו ולא דיטול הראשון שלשה חלקים ע"ש:

{{עוגןמ|יז}} '''ואם יש עדים שקנאם וכו'.''' כאן לא חילק בין יש עדי חזקה או עדי קנין וצ"ל לשיטת הסמ"ע דהש"ע קיצר בזה וסמיך עצמו אדלעיל ולפמ"ש באורים בפי' של הדברים אימת קנאו א"ש טפי דא"צ כאן רק לברר שקנאו דהא עדיין לא גבהו הלוה השני עד דנאמר דקנהו ממנו:

{{עוגןמ|יח}} '''שחולקים עליו.''' פי' חצי נוטל קמא ואידך חצי פלגי בהדדי. והרמ"א לא הכריע כאן דמסתבר כסברא ראשונה וכתב הסמ"ע הטעם משום דכאן אין שום אחד מוחזק ואני כתבתי בתומים הואיל ולא הגיה לעיל סימן ק"ד ס"ה לדברי מחבר ש"מ מטעם אחר לא הכריע דה"ל ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי ע"ש מילתא בטעמא:

{{עוגןמ|יט}} '''ולא כתב למלוה דאקנה וכו'.''' ונכסים שהניח הוא הכל ממה שקנה וירש אחרי הלואתו:

{{עוגןמ|כ}} '''ועמדה ונשאת.''' ה"ה שנשאת בחיי האב דסוף כל סוף תיכף בנפלה לה נכסים בירושה תיכף יד הבעל בו והוי כלקחן ממנה דתמיד ידו כיד לוקח ש"ך:

{{עוגןמ|כא}} '''דבעל בנכסי אשתו לוקח הוי.''' אפילו בחיים של אשתו והקשה הסמ"ע הא לעיל ס"ס ק"ג דעת רמ"א דוקא במות אשתו ולא בחיים ולכן ביקש לומר דכאן מיירי בנכסי צ"ב ולכ"ע לוקח הוי וכבר השיגו הש"ך דמקורו בבעה"ת הוא הכל מנכסי מלוג ועיין מש"ל ס"ס ק"ג בישוב קושיא זו דשומא הדרא שאני ע"ש:

{{עוגןמ|כב}} '''לוקח הוי.''' ואע"ג דקי"ל במקום פסידא דאחריני שוינהו רבנן כיורש זהו דלית ליה דאקני ה"ל כמלוה ע"פ ובזו לא אמרינן שוינהו כיורש ועיין תומים מ"ש בישוב טענת הש"ך ומ"מ העלה הש"ך דאם תפס בעל חוב לא מפקינן מיניה. ועיין תומים דכתבתי נכון הוא בתפס מטלטלין ויש עכ"פ מטלטלין וקרקעות אבל זולת זה לא מהני תפיסה ע"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}