עריכת הדף "אורים/חושן משפט/מד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''צריך להחזיר כו'.''' והא דנהיגי לכתוב בש"א וקנינא מיניה וכו' וזה לא נזכר לעיל בכל שטר רק מתחיל שאמר לעדים לקנות ממנו אבל לא נזכר שנעשה כן רק בש"א נאמר שנעשה מכל מקום לא הוי זה דבר חדש רק סיומא דכל שטר וגם חזקה דעדים עשו כן ולכך כשר סמ"ע והש"ך בס"ק ב' האריך דהך סברא שאם אין דבר חדש בש"א רק סיומא דמילתא דכשר יש בו מחלוקת פוסקים והאריך וכתב מה שאנו כותבין כן בש"א משום דאינו כותבין הכל ש"ו ולמדין מש"א ע"ש:

{{עוגןמ|ב}} '''אלא שאין למדין וכו'.''' דעת הסמ"ע אפילו שטה אחת חלק מכל מקום אין למדין מש"א והש"ך חלק עליו וכתב להרמב"ן דכשר השטר אפילו מש"א למדין כשיש שטה אחת פנוי ואני בתומים בררתי כדעת הסמ"ע דלכ"ע שטה אחרונה אין למידין אפילו יש שטה פנוי ע"ש:

{{עוגןמ|ג}} '''למדין וכו'.''' ואפילו עדי שטר עצמן אומרים אנו כתבנו ש"א וידענו שאין בו מהזיוף מכל מקום אין דבריהם אלא כמילתא ע"פ ואין נאמנים לעשותו שטר ש"ך בשם רשב"א ועיין תומים העליתי אם יש בו קנין אף כמלוה בשטר דינו דהרי יכולים לעשות שטר חדש דלא עשו שליחתן ע"ש:

{{עוגןמ|ד}} '''לחובת בעל השטר וכו'.''' עיין תומים שהארכתי דנר' מתוך דברי התו' דאם כתב אחרי החזרתי השטר דלא שייך לשטר כלל ואפילו חובתו אין למידין דלא שייך לשטר כלל ע"ש וצ"ע ואם כתב זכותו בש"א רק הוא קודם החזרה עיין בתומי' שנראה מדברי הר"ן להכשיר ומדברי התו' לפסול וצ"ע לדינא:

{{עוגןמ|ה}} '''אם השטר כולו כו'.''' דאין כאן חשש זיוף כלל דהא הוא כ"י הלוה לגמרי ומי יזייף ולפ"ז ה"ה דאם כל השטר הוא כ"י אחר רק שטה אחרונה הוא כ"י הלוה גם כן למידין ממנה דהא אין כאן חשש זיוף דהלוה לא יכתוב לחובתו דבר ועיין תומים שהיינו כ"י דגובה מב"ח אבל בשטר לגבות משעבדי אפשר דלא מהני כ"י של הלוה לדון על פי ש"א לחובת הלקוחות דחיישינן לקנוניא:

{{עוגןמ|ו}} '''והחייב חתום למטה וכו'.''' דגם הוא אינו מצמצם לחתו' עצמו סמוך לכתב ומניח ש"א פנוי ולמ"ד בכת"י גם כן פסול כתב שיוכל לזייף צ"ל דאם הוציא עליו כת"י שחייב לו מנה כתב בשטה א' והמתחייב חתום בשיטה שנייה פסול דאל"כ איך יוכשר בשטה אחת פנוי הא יכול לזייף לחתוך כל כ"י ולכתוב על השטה א' חלק מה דבעי ויהיה חתום עליו:

{{עוגןמ|ז}} '''אין למידין מחצי שטה וכו'.''' דעדים מניחים שטה פנוי דאין מצמצם כ"כ חתימתן סמוך לכתב וגם מניחי' בשטה זו שחתמו לפעמים חלוק לחתום עד אחר דקשיש לפניו ויש לחוש דזייף והוסיף מה דבעי:

{{עוגןמ|ח}} '''זא"ז כל השטר פסול.''' פי' אם השטר בא לפני ב"ד ויש בו חלוק שיטה ומחצה כל השטר פסול דה"ל יכול לזייף דהרי יכול לחתוך כל השטר ולכתוב לפני עדים פלוני לוה מפלוני מנה והרי שטר ועדיו בש"א ולכך בבא לפנינו כתוב מכשירין הכל דחזקה על עדים שעשו כהוגן ולא הניחו פנוי כלל והיה נכתב עד חתימתן ממש הסמ"ע וש"ך:

{{עוגןמ|ט}} '''היכי דכתוב ש"ו כו'.''' עיין תומים שכתבתי אף דאם לא כתב כלל ש"ו מכל מקום השטר כשר ואם כן עדיין יש לחוש דילמא היה השטר בלי ש"ו והיה השטה אחרונה פנוי והוא זייף בו וכתב ש"ו דמכל מקום הואיל ורוב שטרות כותבים ש"ו אמרינן מסתמא היה זה שטר גם כן כך ולא זייף אך צ"ל שלא נכתב בשורה שלפני' ש"ו דא"כ דילמא באמת בשורה שלפני' כתב הסופר ש"ו והוא זייף וכתב מה דבעי וכתב שנית ש"ו. וכן אם לא נכתב בשורה שלפני' ש"ו רק יש מחק כשיעור ש"ו ומכ"ש יותר גם כן פסול דאולי היה כתוב ומוחקו וקיימו בש"א סמ"ע וכ"כ הש"ע ס"ח:

{{עוגןמ|י}} '''צריך לקיימו קודם.''' היינו אם מקיים אותו בש"א דאין למידין מש"א אחר ש"ו ש"ך:

{{עוגןמ|יא}} '''ואין צריך לכתוב וד"ק.''' כי שריר וקים היינו כמו ד"ק ומכל מקום נהגו לכתוב תרתי וכן משמע בטור:

{{עוגןמ|יב}} '''אינם פוסלים השטר.''' והש"ך השיג על דין זה דלא מסתבר ועיין בתומים מ"ש בזה וכתב הב"י בתשובה סימן ט' דאם רוב טופס נמחק ודאי פסול ועיין תומים מה שיש לדקדק בו מדברי רש"י ב"מ ע"ש:

{{עוגןמ|יג}} '''כשר.''' דלא חיישינן לריעותא דהיה פרעון וגררו דהשטר ודאי ואין לפוסלו מספק חששא בעלמא ואזיל לטעמו דהוא הרשב"א דסבירא ליה מחק בטופס כשר וה"ה מאחריו ועיין תומים:

{{עוגןמ|יד}} '''ויש פוסלים.''' אע"ג דמחבר סתם לעיל דמחק בטופס כשר כאן דעבידי למכתב פרעון מאחריו יש לחוש יותר לפרעון משא"כ לעיל דיש לחוש לתנאי וזה לא שכיח להטיל תנאי בטופס לכך ל"ח:

{{עוגןמ|טו}} '''שאין לקיים המחקים.''' היינו כשמקיים בשטה שלפני אחרונה דאם הוא בכתב דקה יש לחוש שהניחו שטה א' כשיעור כתיבה גסה והוא עשה ממנו ב' שיטות וזייף וקיים ואף על גב דכתבו התו' לחד תי' בדף קס"ג ד"ה שיטה כו' דמאן דמזייף אינו הולך לסופר לזייף מכל מקום כיון שיש ריעותא לפנינו חיישינן מכל מקום דהולך לזייף:

{{עוגןמ|טז}} '''והוא כשיעור ש"ו כו'.''' כבר כתבתי למעלה דדעת הרמב"ם כמ"ש הש"ע דאף על פי דאין השטר פסול אם לא היה כתוב בי' ש"ו מכל מקום כשיש בו ש"ו למדין מש"א דאמרינן מסתמא כך היה נכתב מתחלה כסדר רובן של שטרות אבל אם המחק כשיעור ש"ו ומכ"ש יותר בשטה שלפני ש"א אף דהוא מקוים בש"א אמרינן דמחק ש"ו והעדים הניחו פנוי ש"א והוא מחקו ש"ו והוסיף בש"א מה דבעי וקיים למחק וכתב שנית ש"ו ולכך פסול ואם המחק אינו רק כשיעור ש"ו ובש"א לא נמצא דבר לתועלת בעל שטר ואם כן אין כאן זיוף דל"ל דשם היה כתוב חובתו ומחקו דהא צ"ל דגם ש"ו מחק ואין המחק מחזיק יותר רק ש"ו ובש"א הא לא נמצא דבר לתועלתו דעת הסמ"ע מכל מקום לפסול והש"ך חולק ומכשיר בכה"ג ונראה כדבריו דהא לא שייך כאן שטר שיכול לזייף דהא זיופו ניכר:

{{עוגןמ|יז}} '''ולא חיישינן וכו'.''' דחזקה דעשו כהוגן ואינם מניחים פנוי שני שיטין ועיין תומים מ"ש למה לא אמרינן כן לטור הרחיקו גזירה לא הרחיקו ע"ש:

{{עוגןמ|יח}} '''וה"מ וכו'.''' כתב הש"ך בכל דוכתי דאמרינן חזקה עדים עשו כהוגן היינו במוחזקים לכך אבל כשאינם מוחזקים לא שייך זה ועיין לעיל סימן ל"ט וסימן מ"ב מ"ש בזה:

{{עוגןמ|יט}} '''אחר וקנינא וכו'.''' עיין תומים אף ע"פ שכבר כתב המחבר לעיל ס"ד דאם נכתב ש"ו דכשר מכל מקום היה אפשר דמכל מקום הקיום צ"ל קודם חזרת שטר שהוא וקנינא או דמכל מקום היה נמנעים להכניס עצמן במחלוקת רבוותא אבל עכשיו מקיימים אפילו אחר חזרת שטר מבלי פקפוק ופחד כלל:

{{עוגןמ|כ}} '''לפי שהורגלו כו'.''' וכתב הש"ך אבל אחר ש"ו אין לקיים כלל ופשוט והעליתי בתומים מתוך דברי תו' אפילו לחובתו של שטר גם כן אינו מועיל דתו ליכא שטרא כלל:

{{עוגןמ|כא}} '''מ"ה שאין ש"ו פסול כו'.''' עיין תומים דדעת הש"ך ודאי אם בא שטר לפנינו בשטה א' חלק ואין בו ש"ו פסול שטר לגמרי אבל אם אין חלק והעדים חתומים תכופיה לשטר כל שטר כשר רק אין למידין מש"א ואני כתבתי דכבר קיימו וקבלו לפסול השטר שאין בו ש"ו וזהו הכשירו של ש"א ואם כן בכל גווני פסול לגמרי ע"ש:

{{עוגןמ|כב}} '''פסול.''' דעת הש"ך דהא דמכשירין שטר בקיום בש"א הואיל וש"ו לבסוף היינו במוחזקים דיודעים זה הדין דשטר פסול בלי ש"ו אבל זולתו לא ועיין תומים שכתבתי דנראה דאין צריך דיש חילוק בין דבר התלויה בעדים לתלוי' בסופר ובפרט לדעת המחבר לעיל ס"ד דאף לדינא דגמרא כשר ע"ש:

{{עוגןמ|כג}} '''ואם כתוב ב' ש"ו כו'.''' דעת הסמ"ע דמיירי דמכל מקום שיטה א' חלק אם כן ליכא למיחש דהיה מסיים השטר בשטה שלפניו והוא הוסיף וכתב עוד ש"ו דאם כן היה צריכין עדים להרחיק ב' שיטן וזהו אינו עושים. ועיין תומים דכתבתי דלא מיירי כלל מענין לימוד משיטה אחרונה דמתחילה כתב שטר שאין בו שריר וקיים פסול לגמרי ועל זה קאמר דאם נכתב ב' שריר וקיים לא נפסל השטר דהא עשוי כתקנת חכמינו ז"ל רק אי למדין משיטה אחרונה או לא בזה לא איירי ופשוט עיין שם:

{{עוגןמ|כד}} '''ולא נמצאו כו'.''' דאמרינן שנגרר כ"כ בדקות עד שלא ניכר מקומו ואין לפסול בשביל כך שטר סמ"ע בשם רשב"א:

{{עוגןמ|כה}} '''ויחזרו ויחתמו שניהם.''' עיין בתומים שהארכתי דאי אין חתום אלא עד אחד דכתוב בין סהדא לסהדא ואותו קיום הוא כ"י עד השני י"ל דבדיעבד כשר ועל כל פנים יכול המוחזק לומר קים לי בלי פקפוק:

{{עוגןמ|כו}} '''וכל שכן אם כתוב וכו'.''' נראה דהיינו ביומו או שכותבין יום אחר להדיא דאם לא כן הוה ליה מוקדם ופשוט:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}