עריכת הדף "אוצר:מיזמים/שפתותיו דובבות/אדר ב/כד"

{{ניווט כללי עליון}}
== כ"ד אדר ב' - רבי אליהו ברוך פינקל ==
=== נשלמה פרים שפתינו בקרבן יולדת עניה ===
בפרשתנו {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יב#ו-ח|ויקרא יב ו-ח]]}} נאמר: "ובמלאות ימי טהרה... תביא כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת... זאת תורה היולדת לזכר או לנקבה. ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תורים..."

בספר משולחן רבי אליהו ברוך {{ממ|בפרשתן}} תמה, מדוע נכתב הפסוק "זאת תורת היולדת" באמצע הפרשה, בין דיני קרבן יולדת עשירה לקרבן יולדת עניה, הרי לכאורה מן הדין היה שייכתב פסוק זה כסיכום אחר פירוט דיני כל קרבן יולדת, עניה כעשירה.

אלא שיש לבאר זאת בהקדם דברי חז"ל {{ממ|[[בבלי/מנחות/קי/א|קי.]]}} שלמדו מהפסוק {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ו#יח|ויקרא ו יח]]}} "זאת תורת החטאת" ו"זאת תורת האשם" {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ז#א|שם ז א]]}} שכל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, בתורת אשם כאילו הקריב אשם. וכן דרשו מהפסוק {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ז#לז|שם פסוק לז]]}} "זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם". 

ולפי זה יש לדון בעני שנולד לו בן או בת ורוצה לעסוק בתורת היולדת, איזו פרשה יקרא. שלכאורה יקרא פרשת עני, כדרך שהיה מביא קרבן עני, לו היה מקריב קרבן ממש בבית הקמדש. אולם נראה יותר שכיון שכל פטורו של העני הוא משום "אם לא תמצא ידה", ממילא כשרק לומד תורת הקרבנות, הכל שוין ו"יביא" קרבן עשיר. 

ומעתה מבואר היטב מדוע נכתב פסוק זה - "זאת תורת היולדת" - המלמדנו שיכול לקרוא הפרשה ונחשב לו כאילו הביא קרבן, אחר קרבן יולדת עשירה ולפני קרבן יולדת עניה - כי לעולם לא תביא אשה קרבן יולדת עניה על ידי קריאת הפרשה. ומדוייק הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/הושע/יד#ג|הושע יד ג]]}} "ונשלמה פרים שפתינו", כי כיון שהתשלום הוא על ידי שפתינו בקריאת הפרשה, ממילא נשלמה פרים דוקא שהם הקרבנות המשובחים ביותר ולא אילים וכבשים וכ"ש שלא עופות או מנחות.

{{ניווט כללי תחתון}}