עריכת הדף "אדרת אליהו/דברים/טז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== יח ==

'''שפטים ושטרים תתן לך. ''' רז״ל דרשו כל הפסוק (סנהדרין ט״ו ב') מניין שמעמידין שופטים לישראל ת״ל שפטים תתן. שטרים לישראל מניין ת״ל שטרים תתן. לכל שבט ושבט מניין ת״ל שופטים ושטרים לשבטיך. שפטים לכל עיר ועיר מניין ת״ל שפטים בכל שעריך. ושטרים לכל עיר ועיר מניין ת״ל שטרים בכל שעריך. ר' יהודה אומר אחד ממונה לכולם שנ' תתן לך:

'''אשר ה' אלהיך נתן לך.''' אין לי אלא בארץ בח״ל מניין ת״ל והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל משבתיכ' למדנו לסנהדרין שנוהג בארץ ובח״ל א״כ מה ת״ל בכל שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך. בשעריך אתה מושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר ובח״ל אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר:

'''ושפטו את העם משפט צדק.''' פי' קאי על תתן לך שתתן לכתחילה שפטים ושטרים אשר ישפטו את העם משפט צדק ופי' משפט צדק שיהיו חכמים ואנשי אמת. חכמים להבין לשפוט את העם ואנשי אמת לשפוט בצדק:

'''ושפטו את העם.''' בעל כרחם דה״ל לכתוב ושפטו משפט צדק ונאמר את העם ביאורו על כרחם אבל מושפטו הי' משמע בדעתם וברצונם כאשר יבואו מעצמם אליהם למשפט:

אופן השני: '''שפטים ושטרים וגו' ושפטו את וגו'. ''' זו מינוי דיינין:

== יט ==

'''לא תטה משפט לא תכיר פנים. ''' למה נאמר והלא כבר נאמר לא תטה משפט לא תכירו פנים אלא זה מינוי הדיינים ולא תטה שלא תאמר איש פלוני עשיר איש פלוני עני. ולא תכיר פנים שלא תאמר איש פלוני נאה איש פלוני קרובי:

'''ולא תקח שחד.''' אפילו שוחד דברים:

'''כי השחד יעור עיני חכמים.''' ובמשפטים נאמר עיני פקחים. חכמים הוא בתורה ופקחים הוא בעניני העולם בדרישה וחקירה כשארז״ל (סנהדרין ז' ב') דרש ר' יאשיה ואיתימא רנב״י מ״ד בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט וגו' וכי בבוקר דנין וכל היום אין דנין אלא אם ברור לך הדבר כבוקר אמרהו ואם לאו אל תאמרהו ר' חייא בר' אבא א״ר יונתן מהכא אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך הדבר כאחותך אמרהו ואם לאו אל תאמרהו ואלו ואלו דברי אלהים חיים כי הדיין צריך להיות מופלג בב' דברים אלו. בתורה צריך להיות בקי בכל חדרי תורה ובעניני העולם צריך להיוח פקח בכל אופני ערמומית כדי שיבין האמת ר' יאשיה דרש דינו לבקר שצריך להיות פקח בכל ערמומית העולם ומלואה ושיהא האמת ברור לו כבוקר למען לא ישלחו בו פועלי און ידי ערמימותם ור' חייא דרש אמור לחכמה אחותי את שיהיה בקי בכל חדרי התורה כדבר הזה שידוע לכל שאחותו אסור (א״ה היות כי מבואר הדרשה דאחותו ובוקר לעיל פ' ראה בפסוק ודרשת וחקרת יעו״ש. אך כי יש בו קצת שינוי לשון מחודש והואיל שכל דברי הגאון ז״ל הם כגחלי אש לא שלחתי יד להשמיט בדפוס והמבין יבין לאשורו כוונת הגאון ז״ל וימצא דברים הרבה):

'''ויסלף דברי צדיקים.''' אמר צדיקים בלשון רבים וכן נאמר מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו אמר רשע בלשון יחיד וצדיקים בלשון רבים ואמר יסירו ממנו והל״ל יסירו מהם וביאורו שאמר מצדיק רשע בעבור שלקח שוחד אזי מסיר צדקתו אף שהוא צדיק גמור כי השוחד מסלף דעתו וסבור שאין בו עול ועוד גורם זה המשפט המעוקל כאשר יבואו עוד למשפט לפניו לא יוכל לשפוט צדק בעבור משפט הראשון המעוקל שלא יסתור את הראשון וזהו יסירו ממנו. יסירו לעתיד את הצדק גם מהשני בעבור הראשון וזהו ממנו פי' מן הדיין:

אופן השני: '''לא תטה משפט. ''' שלא תאמר איש פלוני קרובי הוא אמנה אותו דיין על זה נאמר לא תטה:

'''לא תכיר פנים.''' שלא תאמר פלוני נאה הוא על זה נאמ' לא תכיר:

'''ולא תקח שחד.''' מן הדיין למנות אותו:

'''כי השחד יעור עיני חכמים.''' ובפ' משפטים נאמר פקחים. חכמים הוא בתורה. פקחים הוא בד״א שהדיין צריך שיהא בקי בתורה ובקי בעניני עולם וגם חכמים נגד חכמה ופקחים נגד בינה:

'''ויסלף דברי צדיקים.''' כנגד וידעים וכנגד דעת.

== כ ==

'''צדק צדק תרדף. ''' צדק צדק כדיי הוא מינוי הדיינים להחיותם ולירש את הארץ והן שני בתי דינין צדק עליון וצדק תחתון ולכן אמר למען תחיה וירשת והן ט' שילובין לעילא ועשרה למטה מלכא עילאה בדכורא חד:

'''צדק צדק.''' אחד לדין ואחד לפשרה ואפילו בפשרה שהוא לדעת הפשרן צריך להיות ג״כ בצדק שלא יטה אחר אחד לבד:

'''למען תחיה וירשת את הארץ.''' שמינוי הדיינים גורם שני דברים חיים וירושת הארץ:

'''צדק צדק תרדף.''' מכאן אמרו להושיב דיינים בשני וחמישי כנגד צדק צדק ב' פעמים כי הלילות הוא בסדר המזלות כצנ״ש חל״ם. נמצא בשני בלילה בתחילתו הולך מזל צדק ותחלת הימים סדר המזלות חל״ם כצנ״ש נמצא בתחילת יום חמישי הולך מזל צדק וזהו צדק צדק:

== כא ==

'''לא תטע לך אשרה. ''' מפני חקות הגוים שנוטעים אצל אליליהם. ולא אשירה בלבד אלא אפילו כל עץ אסור אצל מזבח והוא בהר הבית. וראב״י אומר שאין עישים אפילו אכסדראות בעזרה שנאמר כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך והקשו הראשונים הלא היה לשכת עץ של כה״ג וכן אמלתראות של מילין. אבל האיסור הוא כדרך גידולן לקובען בארץ כי כל ניטוע הוא לעקור ממקומו ולנטוע אותו במקום אחר כדרך גידולו. ולכן אסור גם בדרך בנין אם קבען כדרך גידולן ונראה כנטועין. והעיקר שנאסר גם לשם שמים וזהו לא תטע לך והוא מפני חקות הגוים:

'''אשר תעשה לך.''' לרבו' במה:

== כב ==

'''ולא תקים. ''' גם לשם שמים:

'''אשר שנא ה' אלהיך.''' אפילו היתה אהובה לאבות שנואה היא לבנים:

'''אשר שנא.''' כ״מ שנאמר שנא או עול או תועבה נכלל בו חמשה דברים שנאוי תועבה משוקץ וחרם ועול. וגורם חמשה דברים. מטמא את המקדש. ומחלל השם. ומסלק השכינה. ומגלה את ישראל מארצם. ומפיל אותם בחרב. והמקום קרא לו חמשה שמות. רע. ומפיר ברית. מכעיס. משחית. ומנאץ. כי אצל ע״ז נאמר בפ' קדשי' במולך כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי ובפ' בחקתי נאמר ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה וגו'. הוא סילוק שפינה. ונאמר ואתכם אזרה בגוים. הוא מגלה את ישראל. והריקתי אחריכם חרב. הוא מפיל אותם בחרב:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}