עריכת הדף "אגדת בראשית/נג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|פרק (נ"ב) [נ"ג]{{ש}}'''נביאים'''.}}

==א==

[א] ותדר נדר ותאמר וגו' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/א#יא|ש"א א' יא]]}}. זש"ה לי גלעד וגו' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/ס#ט|תהלים ס ט]]}}, א"ר ברכיה ארבע כיתות הן, אחת אומרת אין תחית המתים, אמר הקב"ה הרי אליהו שהחיה המת שהיה מגלעד, שנאמר ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/יז#א|מ"א יז א]]}}. יבוא ויעיד לי, הוי לי גלעד. ואחת אומרת אין הקב"ה מקבל בעלי תשובה. אמר הקב"ה הרי מנשה כמה הכעיס, כמה הרשיע, וקבלתיו כשעשה תשובה, יבוא ויעיד לי. [הוי לי מנשה]. ואחת אומרת אין הקב"ה מציל מן האש, אומר הקב"ה הרי חנניה וחביריו הצלתים מן מכבשן האש שהי' מיהודה, שנאמר ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנני' מישראל ועזרי' {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/א#ו|דניאל א ו]]}}. הוי יהודה מחוקקי. ואחת אומרת אין עקרה יולדת, אמר הקב"ה יבוא אלקנה מהר אפרים, ויעיד על אשתו שהיתה עקרה וילדה, שנאמר ויהי איש אחד וגו' מהר אפרים {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/א#א|ש"א א א]]}}. הוי אפרים מעוז ראשי.

==ב==

[ב] ד"א ותדר נדר ותאמר. זש"ה וה' אלהי ה' זכרו {{ממ|[[תנ"ך/הושע/יב#ו|הושע יב ו]]}} הצבאות ה' אלהי צבאות, שהוא עושה צביונו בצבאות של מעלה ובצבאות של מטה, והאיך כשבקש עשה צביונו בצבאות של מטה, שנאמר הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ {{ממ|[[תנ"ך/עמוס/ט#ו|עמוס ט ו]]}}. וכשבקש עשה צביונו בצבאות של מעלה, שנאמר הכוכבים ממסילותם וגו' {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ה#כ|שופטים ה כ]]}}. אמרה לו חנה רבש"ע יש לך צבא למעלה וצבא למטה, אם מצבא של מטה אני תן לי בנים כשם שאמרת, ברוך תהי' מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ז#יד|דברים ז יד]]}}, ואם מצבא של מעלה אני, עשה אות שאהי' קיימת כשם שלמעלה חיים וקיימין, לכך נאמר ה' אלהי צבאות.

==ג==

[ג] ד"א ותדר נדר ותאמר אם ראה תראה אני עקרה וציון עקרה, שנאמר רני עקרה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נד#א|ישעיה נד א]]}}, אם ראה לי, תראה אף לציון, וזכרתני, לי, ולא תשכח את אמתך, לציון. שבע עקרות הן כנגד שבעת ימי בראשית, הראשונה שרה, דכתיב ותהי שרה עקרה וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יא#ל|בראשית יא ל]]}}, כנגד יום ראשון, ומה נברא ביום ראשון שמים וארץ, בעלה של זו הקנהו להקב"ה, שנאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יד#יט|שם יד יט]]}}, השנייה רבקה, שנאמר ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כה#כא|שם כה כא]]}}. כנגד יום שני, ומה נברא ביום שני, [הרקיע] יהי רקיע בתוך המים. [ויהי מבדיל בין מים למים] {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#ו|בראשית א ו]]}}. אף רבקה הוליד שנים יעקב ועשו, שנאמר ואבדיל אתכם מן העמים {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כ#כו|ויקרא כ כו]]}}. השלישית לאה, שנאמר וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כט#לא|בראשית כט לא]]}}, כנגד יום שלישי, וכתיב בו תדשא הארץ דשא {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#יא|שם א יא]]}}. וראובן בנה של לאה היה, שנאמר וילך ראובן בימי קציר חטים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ל#יד|שם ל יד]]}}. הרביעית זו רחל, כנגד יום רביעי, ומה נברא בו, שמש וירח וכוכבים ומזלות, שנאמר ויאמר אלהים יהי מאורות {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#יד|בראשית א יד]]}}, ועמד יוסף בנה של רחל, והן השתחוו לו, שנאמר והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לז#ט|בראשית לז ט]]}}. החמישית זו חנה כנגד יום חמישי, ומה נברא ביום חמישי, ועוף יעופף על הארץ {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#כ|בראשית א כ]]}}. וכן היה שמואל בנה של חנה, כעוף הזה הפורח ממקום למקום וממדינה למדינה וסופו חוזר לקנו, וכך היה שמואל עוסק בעסקיהם של ישראל, והולך בכל המקומות, שנאמר והלך מדי שנה בשנה וגומר, ותשובתו הרמתה כי שם ביתו {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ז#טז|ש"א ז טז-יז]]}}. הששית זו הצללפונית אמו של שמשון, שנאמר ושם אחותם (הצללפונית) [הצללפוני] {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/ד#ג|דה"א ד ג]]}}, כנגד יום ששי, ומה נברא ביום ששי, אדם, ומה היה לאדם, מת ביד אשתו, שנא' ולאדם אמר וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ג#יז|בראשית ג יז]]}}, ושמשון בנה מת על ידי אשתו, שנאמר ויאהב אשה בנחל שורק ושמה דלילה {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/טז#ד|שופטים טז ד]]}}. ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/טז#כא|שם שם כא]]}}. השביעית זו ציון, כנגד יום השביעי, ומה כתיב בו, וינח ביום השביעי {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כ#יא|שמות כ יא]]}}. וציון זאת מנוחתי עדי עד {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קלב#יד|תהלים קלב יד]]}}, לכך אמר ישעיה רני עקרה לא ילדה וגו' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נד#א|ישעיה נד א]]}}.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>