עריכת הדף "אבקת רוכל/קלז"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן קלז'''}}
ט שאלה ראובן שעשה עסקא עם שמעון ואח"כ טוען שנתן לו רבית: 

תשובה נראה דאין בדברי ראובן כלום כי מה שטוען שמה שנתן לו הוא רבית באומרו כי מהיום כמה שנים קודם עיסקא זו נתפשר עמו בפני עד א' כו' יפה השיב שמעון במה שטען כי אמת הוא שאמר לו כך אבל שהגיד הדבר לחכם וגער בו ואעפ"י כן היה עושה עמו שטר עיסקא בכל שנה וסופו מוכיח על תחלתו שכתנאי שעשה עכשיו כך עשה מתחלה ע"פ צוואת החכם אשר הורהו ושטרות קרועים שבידו משני' קדמוניות מעידים כדבריו ואפי' אם לא היה שום הוכחא לדברי שמעון היה נאמן בדבריו שהרי כתב הרא"ש בתשובה על ראובן שאמר לשמעון לקחת ממני רבית מיד ליד ושמעון משיב לא לקחתי אלא ע"י גוי שראובן נאמן בלא שבועה מידי דהוה אפרוזבול ואין לומר כיון דבנ"ד עד אחד מעיד שנתפשר עמו ברבית הוה ליה מחוייב שבועה ואינו יכול לשבע שהרי אינו מכחישו וכל מחוייב שבועה שאינו יכול לישבע משלם וכעובדא דנסכא דרבי אבא שאם היה העד מעיד שנטל ממנו רבית היה מחוייב שבועה להכחישו ואם א"י לישבע משלם אבל כיון שהעד אינו מעיד שנטל ממנו רבית אלא מה שמעיד הוא שנתפשר עמו ברבית ואין עדות זה מעכב כשידע שיש איסור בדבר חזר בו מאותה פשרה ותקן הדבר בענין שיהיה בהיתר וא"כ אינו מחויב שבועה להכחיש העד והוא נאמן בלא שבועה כההיא דהרא"ש וגם המרדכי כתב על א' שתובע לחבירו מאתים דינרים והלה משיב איני חייב לך אלא מאה במאתים רבית קצוצה והשיב השני חלילה לי אך שאלתני להלוות מאה שהיתה רוצה להלוותם במאתים ריוח לשנה והמותר יהיה שלך והלה משיב המעשה היה כאשר טענתי ואני הרוחתי לעצמי ושלח הר' חזקיהו הדין לפני רבינו יחיאל מפר"יש והשיב המלוה נאמן כמו שטען שהלוה לו בהיתר דק"ל אדם נאמן לומר פרוזבול היה לי ואבד ופירש ר"ת אף בלא שבועה ולא שביק התירא עכ"ל וכ"נ מהריב"ש סי' שי"א: 

ועוד יש טעם אחר בנ"ד שחזר וכתב שטר עיסקא בכל שנה זה כמה שנים ועוד היום השטר ביד ראובן שהודה שקיבל ממון מאתים פרחים על התנאים הכתובים בשטר דאם איתא שהיה לו בידו מעות רבית היה לו לגבות את שלו ולא לכתוב עליו שטר ואע"ג דתנן בפרק שני דייני גזרות המוציא שטר על חבירו והלה הוציא שמכר לו את השדה אדמון אומר יכול הוא שיאמר לו אילו חייב הייתי לך היה לך להפרע את שלך כשמכרת לו את השדה וחכ"א זה היה פקח שמכר לו את השדה שהוא יכול למשכן עליו ובהאי אין הלכה כאדמון כדאיתא בההוא פירקא הא איתמר עלה דמתניתין באתרא דיהבי זוזי והדר כתבי שטרא כ"ע ל"פ דמצי א"ל היה לך להפרע את שלך כו' ובנ"ד יהבי זוזי והדר כתבי שטרא הוא שאין דרך בני אדם לכתוב שטר עליהם קודם שיקבלו המעות ואם כן כיון שכתב שטר זה עליו אנן סהדי דלא גביה מידי מהאי טעמא דקא טעין: 

ועל מה שטען עוד ראובן שבשנה זו נתן בהקפה לסוחרים בלתי בטוחים ושהפסיד בקרן כו' אפי' אם היה שותפות סתם לא היה רשאי להקיף שלא ברשות חבירו ואם הקיף הריוח לאמצע וההפסד כולו עליו והיינו שכתב הרמב"ם ז"ל כ"ש בשותפות זה שהתנה עמו שתמיד יהיו דמי העסק קיימים בידו במעות או בסחורה או במקום בטוח סוחרים ידועים שאם עבר ונתן לסוחרים שאינם בטוחים הפסיד לעצמו והריוח לאמצע כלל הדברים איני רואה בטענות ראובן ממש וחייב הוא לפרוע לשמעון כל הכתוב בשטר קרן וריוח נאם הצעיר יוסף קארו 

מתנת מטלטלין מוציאין ממנה לכתובת אשה או לכתובת בנין דכרין דלא נאמרה תקנת השוק בכי האי תמצא אותה השאלה והתשובה מפורשים בקונטריס צוואת שכיב מרע סימן ו' וסימן ע"ו: 

בעלי חובות מאוחרים שקדמו יגבו מטלטלים מוצאים מהם ונותני' שלא נאמרה תקנת השוק בבעל חוב תמצא השאלה והתשובה מפורשים ג"כ שם בקו' צוואת ש"מ סימן ז' סימן פ"ו כמו שתעיין לשם כי שם היא מקושרת תשובה זו עם תשובה שלמעלה הימנה לכן העתקתיה שם:
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}