עריכת הדף "אבקת רוכל/כב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן כב'''}}
על ענין גדולי שנת השמיטה בקרקע גוי ולקחם ישראל קודם מירוח מהרב כמוהר"ר משה מטראני ז"ל 

נשאל נשאל מעמדי על ענין גדולי שנת השמטה בקרקע גוי ולקחם ישראל קודם מירוח ומירחם אם חייבים במעשרות כשאר שנים שמעשרים הלוקח מן הגוי ונתמרח ביד ישראל מדרבנן כיון שהם אינם מפקירים שדותיהם בשנת השמטה או דילמא כיון שמצות שביעית חובת קרקע לישראל בא"י אין בה חיוב מעשרות כלל 
והיתה להם תשובתי כי אין שום חיוב בא"י מעשרות בשנת השמטה אפי' מהלקוח מיד גוי קודם מירוח ומירחו ישראל מכמה פנים ראשונה כי מן התורה אין חיוב כלל בשנת השמטה במעשרות דכתיב בשנת השמטה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה הקיש אדם לחיה מה חיה אוכלת מן הראוי לה שלא מן המעשר כשביעית אף אדם אוכל מן הראוי לו שלא מן המעשר בשביעית וכיון דמדאורייתא אין שום חיוב לישר' בשנת השמטה גם לגויים אין שום חיוב אפי' מדרבנן דלא נתחייבו פירות קרקע גוי אלא במידי דאי הוה דישראל הוה חייב אי מדאורייתא אי מדרבנן אבל במה שאין שום עיקר איסור לישראל לא מדאורייתא ולא מדרבנן כ"ש דמגוי אין שום חיוב אפי' דרבנן דלא יהא חמור גוי מישראל ואי משום דמירוחו ביד ישראל הא מירוח ישראל פירות קרקעו ממש לא מחייב דהוי שנת השמיטה כ"ש מירוח פירות הגדלים בקרקע גוי דמהיכא תיתי חיובייהו אין שום חיוב בשנת השמיטה וכן פסקו כל הפוסקים ז"ל סתם שנת השמטה כולה הפקר אין בה שום חיוב לא תרומות ולא מעשרות כלל לא ראשון ולא שני ולא מעשר עני ואם איתא דפירות קרקע גוי שמירחם ישראל בא"י חייבים במעשרות למה להו למסתם ואם תתעקש לומר כי לא פטרה תורה ממעשרות אלא מה שהוא הפקר שהם פירות ישראל אבל פירות גוי שאינו מפקירם יהיו חייבי' לא היא דאטו ישראל שגדר כרמו ולא הפקירה בשנת השמטה יתחייב במעשר הא 
רחמנא אפקרה לארעיה לעניים ולעשירים ולכך אין שום חיוב מעשר כ"ש דגוי. ומצאתי און לי משנה וברייתא ותוספתא וירושלמי שנראה בפי' שאין שום חיוב בשנת השמטה במעשרות אפי' במה שגדל בקרק' גוי ומירחו ישראל: 

מתנתי' במסכ' ידים על מחלוקת רבי טרפון ורבי אלעזר ן' עזריא על עמון ומואב מה הן בשביעית שרבי טרפון גזר מעשר עני ורעב"ע גזר מעשר ממצרים שהוא מעשר עני וזה למד מבבל שהוא מעשר שני ולמה לא למד אחד מהם ממעשרות א"י בשנת השמיטה מהלקוח ביד גוי בלי מירוח שהוא מעשר עני או מעשר שני וא"ת דלא יליף אלא עמון ומואב בקרקע ישראל ממצרים או מבבל בקרקע ישראל ולזה לא מייתי מה שאין שום חיוב בקרק' ישראל שהוא כארץ ישראל הא לפחות הויא סייעת' כל דהוא לחד מינייהו או הוי מעשר שני או עני בלקוח מן הגוי קודם מירוח ששנת השמיטה והיתה הכרעה שלישית מכרעת אלא ודאי אין שום חיוב כלל במעשרות ולא תרומות בארץ ישראל בשנת השמטה: 

ברייתא בשלהי יבמות גוי שהיה מוכר פירות בשוק ואמר פירות הללו של ערלה הן של נטע רבעי הן של עזקה הן לא אמר כלום לא נתכוון אלא להשביח מקחו ופרש"י בשם רבותינו של עזקה מפרדס מעזק לשומרו שהוא שנת שביעית וקשיא ליה להאי פירושא דמאי איסור יש כאן אם עבר זמן הביעור לא שנא מן המשומר ול"ש מן המופקר אסור וקודם הזמן אלו ואלו מותרים משמע דפירות גוי בא"י בשנת השמטה אי הוה ידעינן בודאי שהיה כך כמו שאמור היה להם דין שביעית בפירות ישראל ואם יש להם דין שביעית פשיטא שאין להם שום חיוב מעשרות ופירשו פי' אחר ומייתיה ליה בתוס' פ' לולב הגזול דעזקה שם עיר בא"י ופירותיה משובחים ואם היה גוי זה בח"ל ומשבחן ואומר מעזק' הן אין חוששין לדבריו לעניין שביעית דאין נוהגין בח"ל והשתא אפי' חיישי' לדבריו שהן אמת אין בהם שום דין פירות שביעית אם חייבים במעשר אלא ודאי אין שום צד חיוב מעשרו' כדכתבנו וא"ת הא דלא חיישינן לדבריו דאי הוה חיישינן הוו להו דין שביעית היינו דחיישינן שהם פירות ישר' ביד גוי לא היא דאי הכי אמאי קאמר לא אמר כלום דלא נתכוין זה אלא להשביח מקחו נימא דאמר כלום ונאמן אלא דלא חיישינן שהם של ישר' בידו אלא שלו הם ואין בהם שום דין שביעית אלא ודאי מדקאמר הכי פירות גוי בא"י בשביעית הם כפירות ישראל ואין חייבין במעשרות כלל והרא"ש ז"ל כתב פ"ק דקדושין משם ר"ת ז"ל דעל כרחיך איירי בקרקע של גוי ולא שלקחו מישראל מדקתני בסיפא דהך מתני' אבל אם אמר של איש פ' לקחתים נאמן להחמיר דברי ר' 

תוספתא דאהלות העיד יאודה ן' יעקב מבית גוברין ויעקב בן יצחק מבית גופנין על קסרין שהחזיקו בה מעולם והתירוה שלא במנין ופי' רבינו שמשון ז"ל בסוף אהלות על האי תוספתא והתירוה במנין מעצמן התחילו לנהוג בה התר ולפוטר' ממעשר ומשביעי' אע"פ שלא נמנו חכמים להתירה במנין וכשהלכו גוים לקרקסיאות שלהן הניחו שוק מלא פירות שביעית ובאו ישראל ובזזום ולא אסרו' משו' שביעית לאחר הביעור הא אם היתה ארץ ישראל היו אוסרים אחר הביעור משמע בפירוש דפירות גוי כפירות ישראל בשביעית 

ירושלמי פ"ו דשביעית על מתני' דעושין בתלוש בסוריא אבל לא במחובר רבי אסי בעא קומי דרבי מנא מהו לטחון את הגוי בארץ אמר ליה מתני' שהוא אסור דתנן עושין בתלוש בסורייא אבל לא במחובר הא בארץ אפי' בתלוש אסור משמע דאית בהו דין שביעית וכמ"ש והרמב"ם ז"ל על ההיא ברייתא שהבאתי לעיל כתב בפ' בהר סיני פי' רש"י ז"ל עליה ונתן טעם לפי' דשמא אין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע דיני השביעית ואסרו עליו דישראל עכ"ל. משמע בהדייא דפירות גוי בשביעית שנתמרחו ע"י ישראל פטורים ממעשר דפירות של ישראל ויש להם כל דיני שביעית בביעור כדאמרן כך נראה לע"ד משה בר יוסף מטראני זלה"ה ובספר כפתור ופרח מצאתי כתוב וז"ל מי שלא חל עליו שביעית כמו הגוי פירותיו הם בחיוב תרומות ומעשרות וא"ת עכשיו שרוב פירותינו בא"י משל גוים הם בדין הוא שיהא נוהג בהם דין המתנות בשביעית אלא שהמעשר שני יהיה מעשר עני לא שני משום עניים דטעם עמון ומואב שאחר שפירות הגויים אין בהם דין שביעית הוו להו בשביעית כפירו' עמון ומואב שמפרישי' המתנות על הסדר עכ"ל וכתוב עליו בהג"הה תימא אמאי מותרין דמה שהוא אסור מן התורה מפני שבת בקנין גוי וא"כ מה שזרע הארץ וקדושתה לא הופקע בקנין גוי וא"כ מה שזרע הגוי בקרקע בא"י בשבעית אסור אבל ספיחין דלא אסור אלא משום גזרה מותרין דאין הגוים מצווים על השביעית כדי שנגזור עליהם ע"כ וכזאת ההג"הה ונראה שהוא כמו שכתבתי למעלה 

משה בר יוסף מטארני זלה"ה 

{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}