עריכת הדף "אבני נזר/יורה דעה/קיא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קיא'''}}

ב"ה '''יום ג' ט' אדר שפע רב''' לפ"ק פה '''סאכאטשאב'''

:שוכ"ט לכבוד חתן גיסי הרב החו"ב משכיל ומפואר מו"ה '''יעקב''' נ"י אבד"ק '''מאזיטץ'''.

==א==

א) '''דבר''' ההגעלה שמשימין מים צוננין באמבטי ונותנין לתוך האמבטי קנה חלול של ברזל, ודרך ודרך הקנה הולך זיעה [שקורין פארע] מן היורה אל האמבטי. וע"י הזיעה נעשה המים רותחין ממש ומעלין רתיחה כאילו עומדין על האש ממש. ובעת שהולך הזיעה לאמבטי. אז שמין לתוכו הכלים. ומסופק כ"ת דאולי אינו מועיל להגעיל את שנאסרו בכלי ראשון. דזה יחשב כלי שני שכבר נחה הזיעה בתוך האמבטי:

==ב==

ב) '''לדידי''' הדבר ברור דכיון שהזיעה יש בה כח להחם מים צוננין עד שמעלים רתיחה. אין זה ענין לכלי שני שהחמימות אשר בה אינו מעכשיו. רק מה שהוחם כבר והילך ומתקרר כמ"ש התוס' שבת {{ממ|מ: ד"ה ש"מ}}. אבל זה אדרבא מצונן נעשה רותח. ואין לספק רק שאינו בתוך דפנות שהוחמו באש. ואינו דומה לכני ראשון שהוא בתוך דפנות שהוחמו באש וכבולעו כך פולטו. אך גם כלי שעומד אצל האש ולא על האש לא הוחם דופן הכלי שמעבר השני. ובכלי חרס לא אמרינן חם מקצתו חם כולו. וא"כ אם נאסר בכלי ראשון שעמד על האש יצטרך להגעיל דוקא בכלי ראשון כזה [ולא מצאנו שיזהירו הפוסקים שהכלי יעמיד על האש דוקא] וה"נ הזיעה מחממת המים והי' המים דבוקים בצד אחד לזיעה שמחמם כמו כלי שהוחם באור:

==ג==

ג) '''הן''' אמת כי הר"ן {{ממ|פ' כירה}} גבי מוליאר הגרוף כתב דלא חשיב כלי ראשון אא"כ עמד על האש. אך לא ראיתי בפוסקים דין זה ולא הביאו דברי הר"ן כלל ובאמת שדברי הר"ן תמוהים אצלי מהא דאמר שם בסוגיא מ"ד בי דודי כ"ש בי כורי ומ"ד בי כורי אבל בי דודי לא. והא י"נ בי דודי שעמד על הגחלים נחשב כ"ר ולא בי כורי וצע"ג. עכ"פ מדברי הפוסקים נראה דלא כר"ן. וא"כ נ"ד יש לדמותו לכ"ר שעומד אצל האש לא על האש. גם יש לדמותו קצת לדברי מהרי"ל שהביא הט"ז {{ממ|סוף סי' צ"ב}} בכלי שתחבו בתוך כלי על האש והעלה רתיחה בתוך הכלי והוציאוהו משם נחשב כ"ר והביאוהו הרב בש"ע {{ממ|או"ח סי' תנ"א}}. ע"כ נראה שיניח אותם במנהגם. ויחוג חג הקדוש ברב חדוה:

{{-}}

{{יישור לשמאל|כנפשו ונפש דודו הדוש"ת הק' '''אברהם'''.}}{{-}}

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תשובות מתאריך ט' אדר ה'תרנ"ב]]</noinclude>