עריכת הדף "אבני נזר/אורח חיים/ס"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|ואלה הם התשובות שהשיב לשואליו דבר בספרו [[אגלי טל]].}}

{{מרכז|'''סימן ס'''}}

::שלום להרב החריף ובקי הגביר מו"ה '''אליעזר''' נ"י מ'''גראדזיסק''':

הקשה על מה שכתבתי בהקדמת אגלי טל דבתורה נהנה כדברי הטורי זהב ודומה לכפאו ואכל מצה, ועל זה הקשה כבודו מהא דברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|דף כ"א]]}} דיליף ברכת התורה לאחרי' מברכת המזון, ופריך מה לברכת המזון שכן נהנה עד כאן. מכלל דבתורה לא חשיב נהנה, ועל כל פנים לא הוי נהנה כמו באכילה, ואם כן איך נילף מכפאו ואכל מצה עד כאן דבריו. הנה הנאה דברכת המזון משונה מהנאה דאיסורי אכילה ודמצות אכילה. דהני תליין בהנאת גרונו כמפורש סוף פרק גיד הנשה באיסורין, והוא הדין במצוות. אך ברכת המזון תלוי רק בהנאת מעיו. דהנאת גרונו כבר עברה בשעת ברכה. ונתבאר היטב באגלי טל מלאכת טוחן ס"ק ס"ב אות ב'. ועל כן הן אמת שהתורה נהנה ממנו. אך זה בעת עוסקו בה, אבל אחר כך עברה הנאתו. ואי אפשר לברך על הנאה זו, ואדרבה מסוגיא זו ראי' לדבריי דלכאורה קשה טובא מאי פריך מה למזון שכן נהנה. כל זה אכניס בקל וחומר. מה מזון שאף על פי שנהנה אינו טעון ברכה לפני' מעין ברכה לאחרי'. תורה שאף על פי שאינו נהנה טעונה ברכה לפני' אינו דין שתהי' טעונה ברכה לאחרי'. וכן קשה בהא דפריך על הקל וחומר שיהי' מזון טעונה ברכה לפניו מקל וחומר מה לתורה שכן חיי עולם. כל זה אכניס בקל וחומר כנ"ל. אך לפי דבריי דתורה חשיב נהנה לענין ברכה לפני' שבשעה שעוסק בה נהנה ניחא. דמה שתורה טעונה ברכה לפני' משום שנהנה גם כן, ואי אפשר ללמוד תורה ממזון לענין ברכה לאחרי' דמה למזון שכן נהנה. מאי אמרת הא מכל מקום תורה עדיף אף על פי שאינו נהנה טעון ברכה לפניו. ליתא. דהא לפנין ברכה לפניו חשיב שנהנה. וכיון שנהנה גם כן תורה חיי עולם עדיף. אבל לענין לאחרי' שאינו נהנה. יש לומר מזון עדיף. וניחא נמי אידך פירכא מה לתורה שכן חיי עולם היינו שנהנה גם כן. על כן תורה עדיף. דאיכא תרתי חיי עולם ונהנה. תאמר במזון שאינו רק נהנה, והא דתורה אינה טעונה ברכה לאחרי'. משום דלגבי לאחרי' לא חשיב נהנה וליכא רק חיי עולם לבד, יש לומר מזון דנהנה עדיף. אבל לפני' תורה עדיף דאיכא תרתי חיי עולם ונהנה:

עוד להנ"ל לפנינו סימן ס"ב.

עוד להנ"ל במלאכת זורע סק"ו הובא לקמן סימן ס"ז ובסק"ט הובא לקמן סימן ס"ט.

עוד לו בחורש ס"ק י"ג הובא לקמן סימן פ'. ובמ"ק ס"ק כ"ד הובא לקמן סימן פ"ד ובס"ק מ"ה הובא לקמן סימן צ'.

עוד לו בס"ק נ"ז הובא לקמן סימן צ"ב.

עוד לו במלאכת דש סק"ו הובא לקמן סימן צ"ו ושם ס"ק י"א הובא לקמן סימן צ"ח. וס"ק י"ז אות ל"ה בהג"ה הובא לקמן סימן ק"א.

עוד לו במלאכת דש בס"ק י"ז הובא לקמן סימן ק"ב.

עוד לו שם בס"ק כ"ז הובא בסימן ק"ד.

עוד לו שם בס"ק ל"ג הובא לקמן סימן ק"ה.

עוד לו במלאכת זורה ס"ק א' אות י"ב לקמן סימן ק"ו.

עוד לו במלאכת בורר בס"ק א' הובא לקמן סימן ק"י ובסק"י לקמן סימן קי"ז ובס"ק ל"ח לקמן סי' קי"ט.

ובמלאכת גוזז ס"ק י"ב לקמן סימן קל"ב.

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>