עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/קפד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קפד'''}}

ב"ה יום ה' ר"ח תמוז תרנ"ו לפ"ק פה סאכטשאב.

::החוה"ש וכ"ט לכבוד חתן אחותי הרב הגדול חריף ובקי יקר רוח מו"ה '''יעקב''' נ"י

==א==

א) דבר אשר כתבתי דאף שנשאר תיבת ספר ותיבת שבוקין לא מהני כיון דתחילת כתיבה לא הי' כך המשמעות ושבוקין לא הי' שייך לספר ע"ז השיב כבודו דמ"מ ראי' שבגט זה מגרשה שאם נחשוב שלא הי' כתוב יותר הרי מגרשה בהאי שטרא, ואם מחמת שרשימו ניכר קצת נראה שהי' כתוב תרוכין א"כ מגרשה בהאי שטרא עכ"ד:

{{מרכז|'''תשובה'''}}

==ב==

ב) האמת כי דעתי אף אם לא הי' רשימו ניכר כלל ונחשוב שתחילה הי' כתוב כך אף שלפי דעתינו יש ראי' ובאמת מגרשה בהך שטרא, מ"מ לא הוי גיטא כיון שבגט אינו מוכיח שמגרשה בהאי שטרא הוי ידים שאין מוכיחות ולא הוי גיטא, ואף שנחשוב שכך הי' כתוב ומבורר מתוך הגט שבגט זה מגרשה, כיון שראי' זו בטעות כי בתחילה לא הי' כתוב כך אין זה ראי', דומה למ"ש תוס' גיטין {{ממ|[[תוספות/גיטין/ד/א|ד'.]]}} בהא דזימנין דחזי בכתבא ואתו ומסהדי כו' ואף שאנחנו לא נדע דחזי בכתבא וגם האמת כדברי העדים, מ"מ יחשב דין שקר שפסקנו עפ"י העדים ובאמת אין עדותם כלום, ה"נ מה שנחשוב שיש ראי' כיון שבאמת אין ראי' לא חשוב ראי' כלל וחשוב ידים שאין מוכיחות, וע"כ אף שנמחקו תיבות, ונראה שהי' כתוב שם איזה דבר, שמא הי' כתוב ספר ראיות שבוקין או כיוצא בו דברים אחרים ואין קץ למה שיכולין לחשוב, וכפי הנראה דעת מעלתו הי' שכל החשש מחמת שרשומו ניכר קצת והרי ניכר קצת תיבות תרוכין. אך באמת החשש מחמת שאינו ניכר כלל, ואף שנחשוב שהי' כתוב כך תחילה לא מהני גם לראי' כיון שהוא ראי' בטעות:

==ג==

ג) מה שרוצה לחלק דדווקא בגט אשה דמסתמא חוב הוא לה אמרינן שמא חזרה בה לא בכעין נידון דידן, כוונתו דאף דוודאי סתם לגרש אשתו חוב הוא לו, מ"מ בכעין נ"ד שכבר נשא אחרת ולא ידור עם שניהם לאו סתמא חוב, אפשר שהוא כך, אבל אינו מוכרח, ומי יכנוס עצמו באיסורים חמורים כאלה על סברא שאינו מוכרחת. גם אין כל כך נ"מ לדינא רק לענין אם נוכל ליתן ואח"כ לתקן:

==ד==

ד) מה שהקשה בהא דריש התקבל עשו עדים שליחותם, הא מ"מ צוה בפירוש שנתרצה {{עוגן|כט:}}{{עוגן|כט־ג}}לגרש, אינני מבין כלל קושייתו, הרי מפורש בתוס' ריש זבחים דאפי' זינתה תחתיו ורוצה לגרשה מ"מ לאו לגרש בגט זה קיימא, ולדעת הרא"ש דלא מהני זכי' לכתיבה וכתבתי הטעם בתשו' הקודמת [אחרת והיא תשובה הקודמת] משום דבזכי' יכול לחזור גם לאחר המעשה ולא חשוב לשמה, אך מתוס' משמע דמהני זכי' בכתיבה, אך דעת התוס' עירובין {{ממ|[[תוספות/עירובין/פא/א|פ"א.]]}} דלא מהני גילוי דעת להחשב ע"י זה זכי', ועיין מחנה אפרים הלכות זכי' סימן ואו, ולדעת רא"ש שם החולק, הלא הוא ס"ל דלא מהני זכי' בכתיבת הגט:

{{יישור לשמאל|דודך הדו"ש הק' '''אברהם'''.}}

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>