עריכת הדף "
אבן עוזר/עירובין/סה/ב
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> '''בד"ה איקלעו לההוא פונדק כו' דלגמרי קאמר הני כללא כו'.''' עכ"ל. פי' ובתוך אלו הכללים הוא דר' יוסי ור' יהודה הלכה כר' יוסי, ורבי יוסי הא קאסר בגוי. '''שם בד"ה דאתא גוי בשבת כו' ודבריו תמוהין כו'. עכ"ל.''' הנה כאן נדחקו התוס' מתוך ההלכה והוכיחו מזה דאין עירוב חוזר וניעור בשבת. '''ונראה''' מלשונם שמתוך הסברא היה נראה להם דהעירוב חוזר וניעור כמו שמצינו בספינה ובא' ששכח לערב, אלא שמתוך הסוגיא מוכרח לומר כן, ועפי"ז מחקו פירש"י שלפנינו ועפי"ז פסק בטור או"ח סי' שפ"ג דהעירוב אין חוזר וניעור. '''והנה אני הקטן איני כדאי להשיב על דבריהם מ"מ תורה היא ואומר אני באימה וביראה דדברי רש"י שלפנינו הם כנים וברורים ואין צורך למחקן. ועפי"ז הדין אמת''' שהעירוב חוזר וניעור כדמצינו בספינות ובא' ששכח ולא עירב, דלפי פירושן קשה למה לי שכירות מגוי תסגי בביטול לבד והוי יחיד במקום גוי, ומ"ש התוס' הוא דחוק, דלפ"ז יהי' אביי שהתיר לעיל דף ס"ג ע"ב) לבטל להיות יחיד במקום גוי, נגד כל אמוראי קמאי ר' יוחנן ור' חנינא ור' חייא ור' אסי. '''תו''' יש לדקדק בלשון רב ששת לקמן בסמוך שהקשה מדשמואל רביה, אלא לאו דאתא בשבת וקתני אוסרין ואין מערבין אין מבטלין לא הל"ל אלא דאתא בשבת וקתני אין מבטלין. '''ע"כ''' נלע"ד לפרש כוונת רש"י ז"ל במ"ש ז"ל ומאתמול לא ה"מ לערובי דיורין דישראל דהיו ביה כו', דלכאורה בקיצור הל"ל ומאתמול לא ה"מ לערובי, אע"כ דה"פ עפ"י מ"ש לעיל דף ס"ב והוכחתי שם עפ"י שטת רש"י, דלר"מ בישראל א' וכן לראב"י בב' ישראלים הדרים עם הגוי בחצר והגוי אינו בביתו אסור לכל ישראל להוציא מבית גוי לחצר והא דאין כגוי אוסר כיון שאין בביתו, היינו לענין לאסור לטלטל מבית של הישראלים לחצר, אבל לטלטל מבית גוי לחצר דעכ"פ רשות אחר הוא אסור, עיי"ש שזה מוכרח שם בסוגיא, ועפ"ז הן דברי רש"י בכאן, ועפ"י פירש"י שלפנינו הביאו התוס' לקמן בסמוך בד"ה איקלע דהי' שם בחצר הרבה בתים של ישראל פתוחין לה וגם הפונדק של גוי פתוח לחצר וחכמים אלו נתארחו בפונדק, ע"כ פירש"י דמאתמול לא הוי מצי לערובי דיורין דישראל הוו ביה, פי' ודאי הבתים של ישראל הפתוחין לחצר הם עירבו מאתמול, דהגוי אינו אוסר עליהם כיון דליתיה בביתו, אבל דיורין דישראל דהוו בפונדק דהיינו האורחים, הן לא מצי לערובי מאתמול להתיר ץ לטלטל מבית הגוי לחצר, דהגוי אוסר אע"ג דליתי', פי' אף שאין על בתים שבחצר איסור לטלטל מהם לחצר, מ"מ אוסר מיהא לטלטל מבית הגוי לחצר דרשות אחרת הוא ואוסר בזה, אע"ג דליתיה כדפירשתי, ע"כ האורחים שבפונדק לא עירובו מאתמול, לכן אם האורחים שהם חכמים אלו היו שוכרים בשבת מן הגוי אע"פ כן הי' אוסרין הם עם הבתים שבחצר זע"ז, ע"כ אחר ששכרו מהגוי הוצרכו חכמים אלו לבטל רשותן שבפנדק לבני הבתים של החצר דהוי כיחיד שביטל רשות ביתו וחצירו לרבים דגם המבטל יכול לטלטל מביתו לחצר כמ"ש סי' ש"פ, ע"כ ה"נ תן שבפונדק דהוי כיחיד כיון שכן בבית א' וביטלו לבני חצר יכולין גם הם לטלטל לחצר, משא"כ אם לא היו שוכרים והיו מבטלין רשות רבים ליחיד, אז לא יוכלו כולם לטלטל רק זה היחיד שביטלו לו כמ"ש סי' ש"פ, נמצא לפי' זה מוכח דהעירוב חוזר וניעור בשבת כדפירשתי. '''והשתא''' א"ש הא דקאמר לקמן בקושייתו מדשמואל רביה וקתני אוסרין ואין מערבין אין מבטלין. פי דקשה בתרתי. חדא דקרי לבתי ישראל שדרים בחצר הגוי אין מערבין. ואי שרי לשכור בשבת הרי תחלת שבת אין הגוי אוסר עליהם דלא הי' בביתו וגם בשבת כשבא יכולין לשכור ממנו, לפ"ז מערבין קרינן בהו, אע"כ אסור לשכור בשבת, וע"כ כיון שבא בשבת והעירוב נתבטל אין מערבין קרינן ביה, ואי לאו הא דאמר שמואל אוסרין הוי י"ל הא דאמר אין מערבין מיירי באותן ישראל שנתארחו בבית הגוי הם אין מערבין מאתמול כיון שהבית אין שלהם, וע"כ אף כששכרו בשבת אין מבטלין לבני החצר, אבל השתא דאמר שמואל אוסרין, והרי אלו האורחים אינן אוסרין, אע"כ אוסרין קאי על בני החצר שהן אוסרין זע"ז וקרי להו אין מערבין, וע"כ מוכח דאסור לשכור בשבת ולעיל התירו לשכור ותו דשמואל אמר לעיל מבטלין וכאן אמר אין מבטלין קשה בתרתי. '''ולפ"ז''' הא דאמר שמואל אין מבטלין, עכצ"ל דשמואל לשטתו דפסק לעיל כר"א ב"י לכן בביטול לחוד סגי דהוי יחיד במקום גוי, זהו כוונת רש"י ואין צריך למחוק פירש"י מהספרים, ועפי"ז הדין מבורר דהעירוב חוזר וניעור, זה ברור בהסוגיא וברש"י. '''ותו''' נלעד"ל דאף לשטת התוס' והרא"ש החולקים על רש"י לקמן בדף פ"ה וס"ל דכשאין הבעלים דרים בבית אפילו לטלטל מן הבית לחצר שרי, אעפ"כ יש לישב דברי רש"י ע"פ מה שהוגה בפירש"י הביאו התוס' בד"ה איקלע וכו' הנ"ל, דהאכסנאים אוסרין זע"ז, ועפ"י מ"ש התוס' לעיל בד"ה איקלעו כו'. דס"ל לרבי יוחנן דהלכה כר' יוסי דהגוי אוסר אע"ג דליתיה, והרי רכ אסי ס"ל לעיל דף מ"ו (ע"ב) כר' יוחנן דהגוי אוסר ולכן שפיר פי' רש"י ומאתמול לא הוי מצי לערובי כל הדיורין, ר"ל דהא רב אסי ג"כ הוצרך לערב, והא בוודאי לא עירב דהא ס"ל דהגוי אוסר אע"ג דליתיה. ואף שיבא בשבת הא ס"ל לרב אסי דאסור לשכור בשבת, וע"כ ודאי רב אסי לא עירב, ולפ"ז עולה הסוגיא שפיר וקושית התוס' דהקשו הא בביטול לחוד הוי סגי, י"ל דר' חנינא ור' חייא הן ודאי עירבו מאתמול דהם ס"ל כהלכתא דהגוי אין אוסר אי ליתיה וע"כ נ"מ להו בעירובן, דאי יבטל רב אסי רשותו להם יהיו רשאין לטלטל כדפי', ואפי' אי סבירא להו דגוי אוסר אע"ג דליתיה, יש נ"מ להו מ"מ בעירובן אם ישכרו בשבת מן הגוי ורב אסי יבטל להם רשותו רשאין הם לטלטל, דהא לשטתם שוכרין בשבת, וא"ש נמי דקשיא מדשמואל דמדקרי ליה אין מערבין ש"מ דאסור לשכור בשבת וקאמר נמי אין מבטלין. '''תו''' נלעד"ל דאפי' אם נניח סברת התוס' והרא"ש שבאמת עירבו מאתמול, אעפ"כ אין צריך לדחוק ולומר דאין העירוב חוזר וניעור הא דהוצרכו לבטל הוא משום דבעינן דכל בני החצר ביחד ישכרו מן הנוי, דהא דאמר א' שוכר ע"י כולן. הטעם כמ"ש דף מ"ט (ע"ב) באם חצר א' רצה לערב עם חצר האחר אמרינן א' מערב ע"י כולם ואמר משום דשליחות דכולהו קעביד עי"ש, וזה בודאי אם א' גלה דעתו שאין רצונו לשכור מהגוי לא מהני שכירות שלהם דלא נעשו שלוחו בעל כרחו וראיה מדף מ"ח ע"ב. '''וליכא''' לאקשויי למה באמת צריך לשכור בשביל כולם ולא סני אם א' שכר מהגוי דהא קייל"ן שכירו נותן עירובו ודיו, לק"מ דהנ"מ אם שכר מבע"י מן הנוי, אבל אם שכר מהגוי בשבת הרי ביתו של גוי בא לרשות ישראל בשבת, ע"כ לא מהני עירובו שעירב עמהם מבע"י, דהא לבית זה שבא לרשותו בשבת לא עירב עמהם מבע"י, מידי דהוי בירש אחד מבני חצר בית בחצירו בשבת דקייל"ן סי' שע"א (ס"ג) דלא מהני עירובו למה שירש בשבת, ה"נ בשוכר א' מבני החצר מהגוי בשבת הי' אוסר על כל בני החצר, מש"ה צריך לשכור בשביל כולם, ועיין ברש"י סוף פרק עושין פסין (דף כ"ו ע"ב), וע"כ אם א' גילה דעתו שאין רצונו בשכירות הבית מן הגוי אוסרין זע"ז כדפי', וע"כ רב אסי דס"ל דאסור לשכור בשבת בודאי לא היה רצונו לשכור בשבת, וע"כ הוצרך לבטל רשותו להן ואז אם יבטל רשותו אחר שכירות שרי להו בטלטול כדפי', אבל בביטול לחוד לא היו רשאין שניהם בטלטול. שהגוי הי' אוסר עליהם דהן רבים, ואין לומר רב אמי חזר מדבריו והתיר שכירות בשבת, ז"א מדאמר לקמן (דף ס"ז ע"א) למ"ד אין שוכרין קמבעי לן כו' ש"מ דרב אסי לא חזר בו, ולשני דרכים האחרונים כיונו המגיהים ברש"י ובתוס' בד"ה אקלע כו', כל זה ברור ונכון. '''ועל''' הב"י יש לתמוה שכתב בסי' שפ"ג דגם הרמב"ם פסק כתוס' והרא"ש, וזה אין נ"ל דהא עיקר יסוד דין זה שבנו התוס' והרא"ש עליו דאין העירוב חוזר וניעור הוא מדקייל"ן דגוי אינו אוסר היכא דליתיה לגוי בביתו, ועפי"ז הוכיחו התוס' מהסוגיא דע"כ הדין כן, והרי הרמב"ם פוסק כר' יוסי דגוי אוסר אע"ג דליתיה. ולפ"ז עולה הסוגיא כפשוטו, הן לא עירבו מאתמול דהא הגוי אוסר עליהם לכן ע"כ לא היה אפשר להו לערב, ולפ"ז גם מ"ש התוס' והרא"ש תסגי בביטול לחוד, י"ל לשטת הרמב"ם דהם דס"ל דשוכרין בשבת ודאי עירבו מאתמול כדי שאם יבא הגוי בשבת ישכרו ממנו ויטלטלו, אבל ר' אסי דס"ל אסור לשכור מגוי בשבת, ודאי לא עירב עמהם. דבתחלת השבת אוסר הגוי וכשיבא הגוי הא אסור לשכור לדידי' וכיון דהוא לא עירב עמהם והן עירבו, הוצרך ר' אסי אח"כ לבטל להם רשותו דהוי כיחיד המבטל לרבים וכדפי'. '''ולפי''' שטה זו א"ש דקושייתו מדשמואל דקרי ליה חין מערבין, ש"מ דאסור לשכור בשבת דאל"כ תקשה אמאי קרי ליה אין מערבין דהא סבר שמואל דף פ"א (ע"ב) כל מקום ששנה ר"י בעירוב הלכה כמותו, ור"י הא סבר דחם אין הגוי בביתו אינו אוסר, אלא עכצ"ל דאין שוכרין בשבת ולכן כשבא הגוי בשבת נתבטל העירוב מש"ה קרי ליה אין מערבין כמ"ש התוס'. '''או''' י"ל דפריך מהא דאמר שמואל כל דאין מערבין אין מבטלין ולעיל נמי מאתמול ל"מ לערובי דהגוי אין כביתו ואפ"ה אין מבטלין, ולענין קושיות התוס' נ"ל כתירוץ התוס' דס"ל לאמוראי דלא כראב"י. '''ומ"ש''' הרמב"ם פרק ב' מה' עירובין (הל' י"ג) וז"ל ב' ישראלים וגוי הדרים בחצר א' ושכרו מהגוי בשבת חוזר האחד ומבטל רשותו לשני ומותר עכ"ל, היינו דלא איירי בעירבו ופסק כמ"ד מבטלין. '''ותדע''' דאי איירי הרמב"ם בעירבו דלא סגי בשכירות, א"כ קשה דדין זה חידוש הוא דבעלמא קייל"ן דעירוב חוזר וניעור כמו בספינות שנקשרו ובא' ששכח ולא עירב דמבטל להם ושרי, א"כ עיקר דין זה חסר מספר הרמב"ם דה"ל נבחר דאפי' בעירבו צריכין לבטלו, תו הכי הל"ל צריך לבטל דהוי משמע בלא ביטול נח סגי בשכירות, אבל מלשון הרמב"ם משמע דזהו שאסור בלא ביטול לא צריך לאשמעינן רק דאשמעינן דבביטול מותר וכמ"ד מבטלין בדף ס"ז (ע"ב), וזה אינו דדין זה דבעירבו צריך נמי לבטל הוא חידוש גדול, אלא ע"כ פשוט דהרמב"ם מיירי בלא עירבו, העולה מזה לדינא נ"ל דהעירוב חוזר וניעור, לפי שנראה מלשון התוספות והרא"ש שגם בעיניהם היה מסתבר לומר שחוזר וניער אך שהוצרכו לדחוק מכח ההלכה, וכבר פירשתי הסוגיא בדברים ברורים וא"צ למחוק רש"י שלפנינו כי דברי רש"י ברורין, זה נ"ל ברור ואמת בס"ד: <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Plainlinks
(
עריכה
)
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:גרסינן
(
עריכה
)
תבנית:דיקטה
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה בבלי
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט בבלי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מפרשי האוצר
(
עריכה
)
תבנית:מפרשי האוצר קינון 8
(
עריכה
)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/אבן עוזר
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ספריא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אבן עוזר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אברהם את עיניו
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אוצר חיים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אסיפת זקנים זבחים סרוק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/באר אברהם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/באר שבע
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/בית ישראל (קאזניץ)
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/בית מאיר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/גור אריה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/הגהות הלבוש ומפרשי הים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/הגהות הריצ"ד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/זרע ברוך
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/חכמת מנוח
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/חשק שלמה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/יד מרדכי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ילקוט אוצר הספרים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/יעב"ץ
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/לוית חן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מאבני המקום
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מהר"ם חלאווה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מחנה לוי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מים קדושים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מלחמות הלוים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחה חריבה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחם משיב נפש
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחת יהודא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מסילות הברזל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מראה כהן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מראה עינים השלם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/משה ידבר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/משכיל לאיתן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/נזר הקודש
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי ההפלאה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי השאגת אריה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי מהר"ם בן חביב
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי יעקב פיתוסי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי ישעיה פיק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי משה בצלאל לוריא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/פורת יוסף
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/פלגי מים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/צל"ח
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/קדשי דוד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רב נסים גאון
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי בצלאל רנשבורג
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי ברוך פרנקל תאומים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי מתתיהו שטראשון
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבינו חננאל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבנו גרשום
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רד"ל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רש"י
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רש"י כתב יד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רשב"ם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שדה יצחק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שיח השדה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שיח יצחק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/תולדות יעקב
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה בבלי
(
עריכה
)
תבנית:עמוד הבא
(
עריכה
)
תבנית:עמוד קודם
(
עריכה
)
תבנית:פורטדי
(
עריכה
)
תבנית:צוהד בבלי
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שיתופתא
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשי הש"ס תחתון
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף