עריכת הדף "אבן האזל/עבודת יום הכיפורים/ג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ג ==

'''טרף בקלפי והעלה שני הגורלות בשתי ידיו לשם שני השעירים ופותח ידיו אם של שם עולה בימינו הסגן אומר אישי כהן גדול הגבה ימינך, ואם בשמאל עלה ראש בית אב אומר לו אישי כהן גדול הגבה שמאלך ונותן שני הגורלות על שניהם של ימין על ימין ושל שמאל על של שמאל, ואם לא נתן לא עיכב אלא שחיסר מצוה, שההנחה מצוה שאינה מעכבת וההגרלה מעכבת אע"פ שאינה עבודה, לפיכך ההנחה כשרה בזר והעליית הגורלות מן הקלפי פסולה בזר.''' 

''' והעליית ''' הגורלות, כתב הלח"מ משמע מדברי רבינו דמשום דמעכבה פסולה בזר, וקשה דבפ' טרף בקלפי דף מ"ב אמר דשחיטת פרו לרב כשרה בזר, ופריך הא כתיב אהרן וחוקה ומשני שחיטה לאו עבודה, משמע דלדידן דקיי"ל דכשרה בזר מוכח דאע"ג דמעכבא כיון דלאו עבודה היא כשרה בזר, ה"נ בהגרלה דלאו עבודה היא אע"ג דמעכבא ליתכשר בזר, וכתב הלח"מ דשחיטה לא דמי להכא דשחיטה לאו עבודה היא כלל שנוהגת גם בחולין, משא"כ בהגרלה דלא קרי לה שאינה עבודה אלא משום דאיכא מ"ד דכשרה בסגן כדפירש"י דף ל"ט.

''' והנה ''' עיקר דברי הרמב"ם כבר הביא בהר המוריה שמפורש כן בירושלמי פ"ד הל' א' דכיון דמעכבת פסולה בזר, אך עלינו ליישב מה שהקשה הלח"מ משחיטה דמעכבא וכשרה בזר, ומה שכתב הלח"מ בטעמא דהגרלה לאו עבודה מד' רש"י דאיכא מ"ד דכשרה בסגן אינו מבואר כלל, דאיך אפשר לומר להלכה טעם זה דהוא דלא כמתני' דלא סברה כן, ולהדיא אמר הגמ' מתני' דלא כי האי תנא, וכן לא כתב הרמב"ם כן, ומה שכתב כן רש"י אינו ליתן טעם דמשו"ה לאו עבודה היא, אלא בתורת הוכחה דמוכח מזה דלא אמרינן בזה דחוקה דכתיב ביוה"כ מעכב בהגרלה ולהכי אמר התם דשנה הכתוב לעכב, אבל עכ"פ עיקר הטעם הוא משום דהגרלה מצד עצמה אינה עבודה, וגם מה שכתב דטעמא דשחיטה לאו עבודה הוא משום שנוהגת גם בחולין, כבר כתבתי בפ"א הל' ב' דאינו מיושב כיון דשחיטת חולין כשרה במתעסק, ושחיטת קדשים בעינן כונה לשחיטה, ומה דשחיטה בזר כשרה זהו מקרא דוהקריבו בני אהרן הכהנים דמקבלה ואילך מצות כהונה, ומה דשחיטה לאו עבודה היא אפשר לומר דהוא מהך טעמא גופא דכיון דגילתה תורה דכשרה בזר אף שהוא מד' עבודות הקרבן, אבל לאו עבודה היא לגבי להצריך כהונה שאינה מעבודות כהונה.

''' ובטעמא ''' דהגרלה לאו עבודה היא נראה דההגרלה הוא עוד קודם שהוקבע ונתקדש השעיר לשם, לכן לא תוכל להתחשב מעבודות הקרבנות, וראיתי אח"כ שכן כתב המאירי בדף ל"ט בד"ה הגרלה וז"ל ומתוך כך ההגרלה ר"ל העלאת הגורלות מתוך הקלפי פסולה בכל אדם אע"פ שאינה עבודה גמורה שהרי אינה אלא כעין הקדש, ועד שהוקדש אין שם עבודה עליו, ואעפ"כ הואיל ומעכבת פסולה בזר.

''' לכן ''' נראה דטעמא דהגרלה דכיון דמעכבא פסולה בזר ולא דמי לשחיטה דשחיטה שאני דאיכא גזה"כ דמקבלה ואילך מצות כהונה, אבל הגרלה אף שהוא עוד קודם שחיטה ובודאי אין על זה דין כהונה, שמתחלת בעבודת הקרבן מקבלה ואילך, אבל הגרלה הוא דין אחר ודוקא בשביל שהוא עוד קודם שחיטה, דכאן הוא דין מיוחד שקבעה התורה מעשה ההגרלה שעל ידי ההגרלה יוקבע איזה מן השעירים לשם ואיזה לעזאזל, וכיון דאיכא קרא דשנה עליו הכתוב לעכב, א"כ זהו דין מיוחד מעבודת יוה"כ דצריך הגרלה ומעכבא, לכן אמרינן דצריכה כהן, ולא משום גדר עבודת הקרבן דבזה ובודאי מקבלה ואילך מצות כהונה, אלא משום עבודת יוה"כ להכשיר השעירים שיוקבעו מי לשם ומי לעזאזל.

''' איברא ''' דעוד צריך ביאור דממ"נ אם נימא דכיון דשנה הכתוב לעכב בהגרלה והוי עבודת יוה"כ קאי ע"ז חוקה, א"כ ליבעי כה"ג דהא כתיב ונתן אהרן על שני השעירים גורלות ואי קרא דונתן הוא רק על הנתינה ממש שיתן על השעירים הגורלות, ובזה קיי"ל דנתינה לא מעכבא ועליית הגורלות הוא רק מקרא דאשר עלה עליו וכדאמרינן דבזה שנה לעכב, א"כ מנלן דבעינן כהן ובפרט לפי"מ שפסק הרמב"ם בפ"ה הל' א' כר' יהודה דלא כתיב חוקה אלא בדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים, וא"כ מה מהני הא דשנה עליה הכתוב לעכב והגרלה מעכבא, אבל חוקה הא לא כתיב בזה, וראיתי שהתו"י בדף ל"ט בד"ה הסגן עמדו בזה דאיך אפשר שיהי' כשר בסגן וכתבו דלא הוי עבודה כ"כ, ובשיח יצחק הביא לדבריהם מה שכתבו התוס' שם ע"ב בד"ה דתנא ביה קרא דאהני חוקה קצת, אבל בכל אופן עיקר ההלכה אינו מבואר שנאמר דלהצריך כהן גדול לא כתיב חוקה ולהצריך כהן מהני חוקה.

''' ונראה ''' לפימש"כ לחלק בין דין עבודה בעבודת הקרבנות ובין דין עבודה בעבודת יוה"כ, לכן יש לומר דאע"ג דהגרלה לא הוי עבודה זהו בדין עבודת הקרבן, אבל כיון שזהו צורך היום ומעכב בעבודת השעירים לכן נחשבת הגרלה לעבודת יוה"כ, ולענין זה נחשב עבודה שאינה כשרה בזר, וכבר כתבנו דלא דמי לשחיטה, דלהדיא גלי קרא דמקבלה ואילך מצות כהונה, אבל הגרלה הוא ענין מוקדם עוד קודם שנעשה חטאת והוא עבודה בקביעת השעירים, ובזה לא גלי קרא דכשרה עבודה זו בזר, אבל כהן גדול ודאי לא צריך כיון דקיי"ל דלא כתיב חוקה אלא בדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים.

== ו ==

'''וכל אלו הארבעים ושלש הזיות טובל אצבעו בדם טבילה על כל הזיה, לא שיזה שתי הזיות מטבילה אחת, ושירי הדם שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון.''' 

''' טבילה ''' על כל הזייה, בפ"ה מהל' מעה"ק הל' ח' כתב הרמב"ם וצריך לטבול אצבעו על כל קרן וקרן, וכשגומר הנתינה על הקרן מקנח אצבעו בשפת המזרק ואח"כ טובל פעם שניה ששירי הדם שבאצבעו פסולין ליתן מהן על קרן אחרת ולכאורה מה שכתב ששירי הדם וכו' הוא טעם על מה שצריך לטבול על כל קרן וקרן, אבל לא מסתבר כן דאם לא הי' מעיקר הדין חיוב לטבול אצבעו על כל זריקה אין טעם שנאמר ששירי הדם שבאצבע פסולים, וכמו באשם שמקבל בכלי וזורק מן הכלי אין אנו אומרים ששירי זריקה ראשונה ליפסלו ויהי' צריך לקבל בכמה כלים, וע"כ דזהו להיפוך דבשביל שצריך לטבול בכל זריקה לכן אנו אומרים ששירי הדם שבאצבע פסולים וצריך לקנח אצבעו אחר כל זריקה, לכן צ"ל דמה שכתב ששירי הדם וכו' זהו טעם על מה שכתב מקנח אצבעו, וזהו דאם לא היו נפסלים לא הי' צריך לקנח אצבעו ורק לטבול שנית ורק כיון שנפסלו אנו חוששין שבהזריקה השני' יפול שנית, גם מן הטבילה הראשונה.

''' וראיתי ''' אח"כ בקרן אורה בזבחים דף צ"ג במה דאמר שם הגמ' מן הדם שבענין אמר רבא למעוטי שירים שבאצבע מסייע ליה לר"א דאר"א שירים שבאצבע פסולין כתב הק"א, הרע"ב בפ"ג דמס' פרה בהא דתנן התם על כל הזייה טבילה, כתב משום ששירים שבאצבע פסולין, ואין זה עיקר הטעם דאם כן אמאי לא מייתינן מינה דשירים שבאצבע פסולין, אלא התם טעמא דילפינן מקרא, וכמש"כ הרמב"ם בפיהמ"ש, וז"ל הרמב"ם שם, ועל כל הזאה טבילה ר"ל שיטבול אצבעו בדם לכל הזאה, ולא יזה הזאות רבות בטבילה אחת בדם, לאמרו וטבל והזה על כל הזאה טבילה, עכ"ל, והנה קיצר הק"א ולא ביאר מנ"ל לרבא להוכיח מהא דתניא מן הדם שבענין דשירים שבאצבע פסולין דילמא רק לומר דצריך טבילה על כל הזאה, דאכתי לא הוזכר בגמ' דצריך לקנח אצבעו, ואח"כ מייתי לה בגמ', ובאמת כן פירש"י שם וז"ל בד"ה שבענין, מדם האמור בענין טבילה שהזה ממנו ראשונה יזה את כולן שצריך לחזור ולטבול בו אצבעו על כל הזיה טבילה ולמעוטי שירים שבאצבע דהאי מן הדם קרא יתירא הוא דלא צריך למיכתב אלא והזה ז' פעמים עכ"ל, ומבואר דמן הדם שבענין בא ללמד עיקר הדין דצריך על כל הזאה טבילה, ולפלא שלא הזכיר הק"א ד' רש"י, אבל תמיהתו צריכה ישוב, ואולי סובר רש"י דבעי להוכיח מקרא דקרבנות ולא ממתני' דדין הזאת דם פרה.

''' אכן ''' מד' הרמב"ם בפיהמ"ש מבואר דעיקר דין על כל הזאה טבילה אנו למדין מקרא דכתיב וטבל והזה, רק מזה לא הוי ידעינן דשירים שבאצבע פסולין דאפשר לא נפסל להזות ממנו ביחד עם הדם שיטבול מחדש, וזה למד הברייתא מקרא דוהזה מן הדם, ומפרש מן הדם שבענין לומר דדוקא מן הדם שבענין היינו מטבילה שניה כשר להזות ולא מהדם שנשאר והיינו דאפי' להצטרף ולהזות מהם ביחד פסולין, ובמנחות דף ז' ע"ב בהא דאיתא שם הסוגיא דזבחים ואמר שם למעוטי שירים שבאצבע ופירש"י שצריך לטבול באצבעו בין כל הזאה והזאה ראיתי שם בדקדוקי סופרים דגירסת השיטה מקובצת ברש"י, לקנח אצבעו, וכן הוא בהגהת צ"ק בגמ' דפוס ווארשא, וזהו כד' הפיהמ"ש וכמש"כ.

''' ובעיקר ''' מה שכתב כאן הרמב"ם הך דינא דטבילה על כל הזייה צריך קצת באור דלמה הוצרך לכתוב זה כאן בהל' עבודת יוה"כ, כיון שכבר כתב זה בהל' מעה"ק, ונראה דכשנעיין בדברי הפיהמ"ש במס' פרה שהבאנו נראה תימה שכתב לאמרו וטבל והזה על כל הזאה טבילה, ובאמת בפ' חוקת בקרא דהזאת דם פרה לא כתיב וטבל אלא ולקח, ואף דלכאורה אין נ"מ מ"מ לא מסתבר שהרמב"ם יכתוב פסוק שלא כמו שכתוב בתורה, ועוד ביותר קשה דבזבחים דף י"ד ע"ב גבי דין טבילת אצבע אי מפגלת, אמר אלא הא והא רבנן ולא קשיא כאן בחטאות החיצונות כאן בחטאות הפנימיות, חטאות החיצונות פשיטא לא כתיב בהו וטבל איצטריך הואיל וכתיב ולקח ואי אתי קוף ורמי אידיה בעי למישקל זימנא אחריתי כמאן דכתיב וטבל דמי, קמ"ל להכי לא כתיב וטבל דמשמע הכי ומשמע הכי, ומבואר דהיכי דלא כתיב וטבל אלא ולקח אין הלקיחה עבודה שאפשר לפגל בה, א"כ יש לומר דהרמב"ם סובר דבדם חטאות הפנימיות דכתיב וטבל וגו' והזה מן הדם שבע פעמים, ובזה דרש בתו"כ וטבל והזה על כל הזאה טבילה בזה שייך יותר לדרוש כן כיון דהטבילה היא עבודה מעבודות הקרבן. אבל היכי דלא כתיב אלא ולקח הי' אפשר לומר דלא דרשינן כן, אלא כיון דתנן להדיא על כל הזאה טבילה ומוכח דלגבי הך דינא לא מחלקינן, ודוקא לדין לפגל מחלקינן, כדאמר הגמ' דמשמע הכי ומשמע הכי, ולכן הרמב"ם בפירושו כתב עיקר הדרשא דתו"כ שהוא מקרא דוטבל והזה, ומינה ילפינן גם גבי דם פרה.

''' ועכשיו ''' מבואר מה שהוצרך הרמב"ם כאן לכתוב על כל הזאה טבילה, משום דבפ' אחרי גבי עבודת כה"ג ג"כ לא כתיב וטבל אלא ולקח, והי' אפשר לחלק מדין טבילת אצבע שכתב בהל' מעה"ק אלא דכיון דתנן כן גבי דם פרה, ולכן כתב גם כאן דין דעל כל הזאה טבילה.

''' והנה ''' יש מקום להעיר בדין טהרת מצורע דכתיב בפ' מצורע י"ד ו' את הצפור החיה יקח אותה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה על המים החיים, והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים וגו' ואח"כ בפ' ט"ז כתיב וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים וגו', וכאן נדרש בתו"כ וטבל והזה על כל הזיה טבילה, וכן פסק הרמב"ם בפ"ד מהל' מחו"כ הל' ב', ואילו בדין הקודם דכתיב ג"כ וטבל והזה לא הוזכר בתו"כ על כל הזיה טבילה, וכן הרמב"ם בפי"א מהל' טומאת צרעת הל' א' כתב וטובל ארבעתן במים שבכלי ובדם שעליהן ומזה שבע פעמים על אחר ידו של מצורע וכו' ולא הזכיר על כל הזאה טבילה, והוא דבר הצריך באור.

''' והנה ''' כפי"מ דמשמע בפי' רש"י בזבחים דעיקר דין דעל כל הזאה טבילה נלמד מקרא דמן הדם דדרשינן מן הדם שבענין הי' אפשר ליישב דבפ' ט"ז גבי טבילה מן השמן כתיב והזה מן השמן, וכמו דדרשינן גבי מן הדם, מן הדם שבענין, וכ' רש"י משום דיתירא הוא ה"נ מן השמן דהא כבר כתיב מן השמן בקרא דוטבל, ובפ' חוקת גבי דם פרה אף דלא כתיב שם מן הדם אכן כתיב שם מדמה, וכתיב ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נוכח פני אוהל מועד מדמה שבע פעמים, אבל בפ' מצורע בפ' ז' לא כתיב בקרא דוהזה "מדם" וא"כ לפירש"י מיושב, אבל לד' הרמב"ם דעיקר הלמוד הוא מוטבל והזה, וכן מבואר בתו"כ וכן מוכח ממה שהוכיח הקרן אורה ממה שהוכיח הגמ' דשירים שבאצבע פסולים מהברייתא דמן הדם שבענין ולא הוכיח ממתני' דפרה דתנן להדיא על כל הזאה טבילה, וא"כ צריך באור למה לא צריך על כל הזאה טבילה בהטבילה בדם הצפור.

''' ואולי ''' יש לומר דגבי טהרת בית המנוגע אחר קרא דוטבל וגו' והזה וגו' כתיב וטהר את הבית בדם הצפור ובמים החיים וגו' ולא מצאתי מבואר מה משמיענו הך קרא, ואולי יש לומר דקרא משמיענו דעיקר טהרת הבית הוא בדם הצפור ובמים החיים וגו' והיינו דלא מעשה ההזאה היא מטהרת, וטהרת בית וטהרת מצורע אופן אחד הוא, לכן יש לומר דכיון דלא מצינו שידרשו חז"ל גם כאן וטבל והזה על כל הזאה טבילה דכאן לא דרשינן כן, כיון דעיקר הדם הוא המטהר, ואף שאדע שהוא דרך חדש לדרוש דרשות מעצמנו אבל כיון שמצינו החדוש בההלכה בין בדברי חז"ל בין בד' הרמב"ם דלא נזכר כאן על כל הזאה טבילה אפשר דיש לומר כן בבאור ההלכה.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}