עריכת הדף "אבי עזר/בראשית/מט"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
== ד ==
'''פחז בעבור שפחזת וכו'.''' ומלת תותר מבנין הנוסף שלא נזכר שם פעלו והומרו השורק 
בחולם כמו ברצונם עקרו שור. ולפי פירוש אחרים אל תותר מבנין הפעול, ובא בפתח על דרך אם 
למ"ד פעל אות אחה"ע וטעמו תראה במכלול ומשיג הרב על אחרים. לפי שלא מצינו מלת אל רק 
במקום צווי. ודרך נתיבה הוא זר ויצא מן הכלל. ואחר כך חוזר הרב לענינו הראשון דלא כדעת אחרים 
רק אל תותר מבנין הפעל. וזה יהיה ענשו על שפחז כמים בהשתדלות יהיה זריז ונפסד ולא יהיה לו 
יתרון. ודעת הגאון שפחז לשון רק ופוחז. כן לדידן פירושו חפז. אבל באמת גם לדידן אין פוחזים הפוך. 
כי תיבה פחז הוא שם המשותף. ועיין בספר מאיר נתיב שכתב הוראת פוחזים נמהרי לב כמו פחז. 
ובעל אהל יוסף קצר במקום שאמרו להאריך:

== ה ==
'''מכרתיהם וגו'.''' כמו מחנותיהם. מלבד מתנותיכם. כי 
גם היא מחסרי נו"ן ולא נכר שוע לפני דל:

== ו ==
'''תחד. מלשון יחד וכו'.''' ועיין פרשת ויגש בפסוק 
והאדמה לא תשם. ומלת סוד לשון עצה ומחשבה. וגזרתה יסד. כמו אשר נוסדו יחד משקלה סוד ה':

== ז ==
'''ארור אפם כי עז.''' פירש הרב על פסוק ויברך אותם אלהים. הוא לשון תוספת. ולדבריו מה שנאמר 
פרשת וירא כי ברך אברכך. והרבה ארבה הוא כפול בטעם מלות שונות. כמו יתר שאת ויתר עז. אפם 
כי עז ועברתם כי קשתה. והיא צחות הלשון. וכמוהו ואברכך ואגדלה שמך:

== יב ==
<b>ולבן שנים. שם 
התואר וכו'</b>. לא נפלאת היא ממך. כי כל משקל אשר ישקל בפלס שנים. כמו ידים רחיים רגלים. פי 
שנים להם. כמו רחיים יש לה שכב ורכב. וכן כולם. וזה כונת הרב. על שם מערכות שנים יתרבו בלשון 
שנים. ולא יתקיים על דרך בן בנים או קן קנים. ואל תפנה אל המזלג שלוש השנים. כי שאול הוא 
מבעלי חיים. אמר המחבר רחוק הוא שיסולה ראשי שבטי ישראל. שלא יאכלו דבר טמא. משל למלך 
שמקלסין אותו בכלים של כסף וכו'. ויפה נדרשת בדברי חכמינו. לא בא בפי בשר פיגול. ויפה כתב 
הרב שהדרש משובש. ברם אם נמצא במדרשי חכמינו ז"ל הדרנא בי. כי כל דבריהם כגחלי אש:

== יג ==
'''וירכתו על צידון וגו'.''' נכתב על תחת עד על פי המסורה. ולי נראה לפרש תיבת וירכתו ממשלתו. 
כמו שפירשתי בפסוק שים נא ידך תחת ירכי וכמו שפירש אליעזר בן דורמסקאות על תיבת אברך. וזה 
הוא לחוף אניות וירכתו על צידון. כטעם אתה בנציבין ומצודתך פרוסה על ירושלים. ונכון מלת על גם 
כן בדקדוק:

== יד ==
'''חמור סמוך על כן רובץ.''' כי אם אין חמור סמוך סובל הוראתו נמשל לחמור בתקפו. 
גרם כטעם לא גרמו לבוקר (צפניה ג׳:ג׳). ועצמותיהם יגרם ואם כן הוה ליה למכתב רבץ. בלשון עבר נסתר. 
אבל אם חמור סמוך וגרם שם אז שייך שפיר רובץ בלשון בינוני. ואהל יוסף כתב פירוש בדברי הרב. 
כיון שחמור יש לו עצם כבד. על כן רובץ בין המשפתים ואין צורך להשיג דבריו. כי הם מושגים 
מעצמם:

== יח ==
'''וטעם לישועתך קויתי ה' וגו'.''' הנה הקורא אשר יניח דברי הרב אל פיהו יצחק בקרבו 
לאמר דבריו אין להם המשך כלל. וכי בכל הברכות אשר ברכם לא ירא עד שהגיע אל ויפול רוכבו 
אחור ולא כן ירא על נפשו באומרו ידך בעורף אויביך אולם לאחר העיון ראיתי דבריו במישור נאמרים. 
וזה שדבר בצחות לשונו. שלא ישוף ראשו. כדי להעמידך על הענין הפותח מחט סדקית. כיון שאמר 
הקב"ה לנחש הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב. וידוע כי קללת נחש מרמזת על כמה ענינים גדולים. 
על עניני יצר הרע. ועל סבובי מלחמות כנאמר כהתימך שודד תושד ככלותך לבגוד וגומר ועתה ברך 
יעקב שישוך עקבי סוס לשונאו. אל תאמר שיהיה חלילה להיפך. ושונאיו ישופו ראשו. לכן אמר ויפול 
רכבו אחור. אף כי דברי הרב מעטים. אולם איכותם גדלה במאד. איך יעקב בתפלתו ובברכתו תקן 
כמה וכמה קללות וגדופים מן בני ישראל. ואנכי אמרתי בדרך דרוש על טעם גולת עלית וגולת תחתית. 
שאם יגביר על שונאו מלמטה. יפול השר למעלה. על דרך דרכת בים סוסיך כי תרכב על סוסיך (חבקוק 
ג'). וכן ועקבותיך לא נודעו. וזה שהבטיח הנביא. אל תירא בהלחמך עם שונאיך מן הגבורים אשר על 
ראשיהם. הנני מבטיחך שיפול רכבו אחור. וזה לישועתך קויתי ה'. גם סובל המקרא לפרש על מה 
דכתיב לעיל דן ידין וגומר. והזהירם אפילו בדברים קטנים שאדם דש בעקב ידין דינו. עלי דרך. יקוב 
הדין את ההר. ואף אם יגיע ממנו היזק גדול לו או לאוהביו. וזה הנושך עקבי סוס ולא יחוש אם יפול 
רכבו אחור. כי לישועתך קויתי ה' ובמשפטך דבקתי:

== כא ==
'''נפתלי אילה שלוחה. על דרך דורן.''' כטעם 
ויתן שלוחים לבתו. והוראתו נפתלי יהיה חביב בעיני רואיו. וכל רואיו יברכו אותו כאשר מברכים מי 
שנותן מתנה וכן דרך הפסוק כבכורה בתאנה בראשיתה:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}