עריכת הדף "אבי עזר/בראשית/ד"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
== א ==
'''קניתי איש את ה' וגו'.''' עיין בדברי הרב בפרשת שמות בד"ה ועתה אזכיר הטעם 
אמר המחבר הנה נשמע מדברי חכמינו ז"ל דתיבת קנה הוא שם המושאל לאיש הגובר נגד יצרו הרע 
במלחמתו. וכמו איש אשר ילחם בשונאיו בהלחמו בגבורה ובתחבולה לנצח את שונאו יעשנו המלך 
לשר גדול ויקנה אותו השם לדורותיו אותו כאלו קנה בכסף. כי אין הפרש אם יקנה אדם חפץ בדמים 
או אם יקנה אותו במעשים טובים נקראו בשם קונה. ולכן כתבו חכמינו ז"ל קנה שם טוב קנה לעצמו 
וזה אמת קנה על יד מעשיך ואל תמכור ע"י מעשים הרעים חלילה. הטעם הלא הוא אביך קנך. כי 
קרבו אותך בכל מילי מיטב כאלו קנה אותך בדמים. ולכן נקרא קונה שמים וארץ. וזה לב נבון יקנה 
דעת. וכן תוכל לפרש בכל מקומות הנפוצות בתנ"ך תיבת קנה אשר לא נוכל לפרשו באפס דמי ובדרך 
זה נוכל להבין בנקל מה שאמרה חוה קניתי איש את ה' ועתה די לך:

== כו ==
<b>אז הוחל ודקדק הוחל 
מפעלי הכפל וכו'</b>. מה שכתב הרב היה השם סמוך אל המלה וכו' דעתו שתיבת בשם היה נסמך אל 
מלת לקרוא בנגינה דהיינו לקרוא במרכא בשם בטפחא וכשתבין למה נאמר בפרשת לך לך ויקרא בשם 
ה' ובפרשת כי תשא נאמר ויקרא בשם. תבין שדברי כנים. ודברי אהל יוסף רחוקים מפשט ושאלתי 
כמה קושיות בדברי הרב וזאת תשובתי. אחת שאלת בדברי ראב"ע פרשת בראשית בדקדוק אז הוחל 
וכו'. ע"כ אשיבך מלין ואת רעיך עמך. ובטרם אשיבך אעירך שנית בדברי ראב"ע. חדא איך יוכל לבא 
דגש אחר ת"ג שאין בה נגינה. שנית איך יפול הדגש בבנין הפעיל וגם אם יורה על אות הכפל. איך 
יבוא בפ"א הפעל. גם קשה הלא כבר חשבו המדקדקים ארבע תיבות לזרים אשר המה בנח עם הדגש 
ואיך רצה הרב להוסיף עוד זרים. ועתה אענך דע דבנין הפעול בקמץ או בשורק הנקרא קובץ ובנחי עין 
המה במלאפום. להורות על אות נחה. כמו הושב כספי. הוקם על ובנחי פ"א יו"ד. כמו הורד מצרימה. 
להורות על יו"ד פ"א הפעל. ובכפולים כמו הוסב. ואתה אחי עיין הושע ח' כל מבצריך יושד. ישעיה 
ל"ג כהתימך שודד תושד וכן ישעיה כ"ד ושאיה יוכת שער לפי דעת רוב מדקדקים כולם בדגש עם הנח 
ודגש בפ"א הפעל להורות על אות החסרה ופשוט הוא שאות הראשון מכפל חסר תמיד. וע"כ מורה 
דגש פ"א הפעל על אות שאחריו החסרה ופשוט שדוקא דגש המורה על הבנין מקומה בעין הפעל אבל 
דגש שמורה על שאר דברים לא מקומה מכבדה. ועתה אשכילך שהנח בתיבת יושד תושד המה אחת 
ה"א הפעול. וכמבואר במדקדקים. ודגש הפ"א הוא להורות על אות הכפל. ובתיבת הוחל יש לטעות 
שהוא מגזרת יחל. כמו אשר יחלתני. או מגזרת חיל ורעדה. והרב ראה מקומה והוראתו מעיד שהוא מן 
הכפולים. ע"כ מפרש הוראתו וקאמר שאם לא היה חי"ת פא הפעל ודאי מתקני הנקוד שמו דגש בפא 
הפעל שלא לטעות בהן שהמה מנחי עין או נחי פ"א יו"ד גם מטעם זה הוסד הדגש ביושד תושד שלא 
לטעות בו שהוא מגזרת שוד. כדבר שנאמר גם תנין חלצו שד וכדומה. נמצא דברי ראב"ע כנים על 
חכמת הדקדוק ולית נגר המעתיק אותו ממקומו. ועתה אשיב אחד אל אחד אשר הקשית איך יוכל 
לבוא דגש אחר ת"ג שאין בו נגינה. אשיבך שת"ג היא תחת תנועה קטנה שנקודה העצמו' היא קובץ 
ונשתנית לת"ג ביושד יוחל להורות על פ"א הפעל. ע"כ נאבדה גבורתה ותקפה ודגש במקומה עומדת 
כידוע בספרי המדקדקים כי לא מלבי ואף שת"ג בתיבת הוחל הוא למותר. אולם כיון דהוכרח לבוא 
בעתיד יוחל תוחל נוחל ע"כ לא זזה ממקומה ולכן שפיר לא חשבוהו המדקדקים התיבות האלה לזרים 
כי נח ודגש יחדיו ירבצון כי התם חדא טעמא להם לפי שאין לנח שום הוראה. כמו לנער היולד 
וכדומה שאין לנח שום הוראה. אבל הכא ביושד תושד יוכת הנח מורה על ה"א הפעיל והדגש על אות 
החסרה לכן לא חשבוהו לזרים. עתה דברי הרב נכונים ואין בהם פקפוק וזרות:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}