עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/כה" (פסקה)

== ט ==

'''והעברת שופר. ''' תניא, הפכו ותקע בו לא יצא, מאי טעמא, כדרב מתנה, דאמר והעברת שופר – דרך העברתו בעינן {{תוספת|מא|ר"ל כדרך שהאיל מעבירו בראשו מחיים, ולאפוקי אם הפכו ותקע בו במקום הרחב פסול [וסימן לדבר מן המצר קראתי יה], ועי' בסמוך דילפינן לכל הדינים המבוארים כאן לענין שופר ביובל גם לענין שופר בר"ה.}}. (ר"ה כ"ז ב').

'''והעברת שופר. ''' נאמר כאן והעברת שופר, ונאמר להלן (פ' ויקהל) ויצו משה ויעבירו קול במחנה, מה להלן בקול אף כאן בקול {{תוספת|מב|לאפוקי דלא נימא שהכונה להעבירו ביד להראות לכל. ונראה דאיצטריך לגז"ש זו אע"פ דבלא"ה סתם שופר ענינו בא לתקיעה, אך הו"א משום דכ"מ דכתיב שופר כתיב גביה קול כמו בתרועה ובקול שופר, ה' בקול שופר, הקשיבו לקול שופר, והיכי דלא כתיב קול כתיב גביה תקיעה כמו תקעו שופר בציון, ביום ההוא יתקע בשופר, אם יתקע שופר בעיר, וכדומה, אבל פעל העברה בשופר לא מצינו, ולכן הו"א דהכונה להעביר את גוף השופר להראותו לעם, ומצינו ענין כזה בהשאת משואות ובהרמת נס, לפיכך קמ"ל דכמו דמצינו סמוך לפעל העברה שם קול, ויעבירו קול במחנה, כך פירושו הכא, והוי כמו דכתיב והעברת קול שופר.}} [עם ל"ד א'].

'''והעברת שופר. ''' שופר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה שופרות {{תוספת|מג|כגון שופר בתוך שופר, וכן אם דיבק שברי שופרות, וכן אם ניקב וסתמו או שצפהו זהב פסול דהו"ל שופר ודבר אחר. ועיין בר"ן יש מפרשים דשופר אמר רחמנא ולא חצוצרות, ופי' שופר לשון שפופרת שבתולדתו הוא חלול ולא בקדחו.}}. (שם כ"ו א').

'''והעברת שופר וגו'. ''' ת"ר, מניין שבשופר ת"ל והעברת שופר, ומניין שפשוטה לפניה ת"ל והעברת שופר תרועה, ומניין שפשוטה לאחריה ת"ל תעבירו שופר, ומניין לשלש של שלש שלש ת"ל והעברת שופר תרועה, שבתון זכרון תרועה (פ' אמור), יום תרועה יהיה לכם (פ' פינחס) {{תוספת|מד|כל דרשה זו נתבארה לפנינו בפ' אמור בפסוק בחודש השביעי זכרון תרועה (כ"ג כ"ד).}}. (שם ל"ג ב').

'''בחודש השביעי. ''' מה ת"ל, ללמד שיהיו כל תרועות של חודש שביעי זה כזה {{תוספת|מה|ר"ל כל דיני תקיעת שופר ביוהכ"פ של יובל ינהגו גם בתקיעות דר"ה ששניהם חלים בחודש השביעי.}}, ומניין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה, ת"ל שביעי שביעי לגז"ש, הא כיצד, שלש שהן תשע, שיעור תקיעה כתרועה, שיעור תרועה כשלשה שברים {{תוספת|מו|עיין מש"כ בביאור ענין זה לעיל בפרשה אמור בפ' בחודש השביעי וגו' זכרון תרועה.}}. (שם ל"ד ב').

'''ביום הכפורים. ''' ביום – ולא בלילה, ביום הכפורים – ואפילו בשבת {{תוספת|מז|דדי היה לכתוב ביום העשור לחודש, ומדתלה הדבר ביוהכ"פ דוקא ש"מ דכל אימת שהוא חל ואפילו בשבת.}}. (תו"כ).

'''תעבירו שופר. ''' מלמד שכל יחיד ויחיד חייב לתקוע {{תוספת|מח|הנה עיקר קיום מצוה זו מסורה לב"ד כדכתיב והעברת שופר, ולשון זה מורה דמוסב על ב"ד, וכמשכ"ל אות ל"ז. ומפרטי המצוה שכל יחיד יתקע כדכתיב תעבירו שופר, ורק על ב"ד החובה להודיע לצוות על התקיעה והשמטת קרקע [היינו החזרת שדות קנויות לבעליהן] ואיסור זריעה וקצירה, וזו היא כונת הגמ' בר"ה ט' ב', זו מסורה לב"ד, וזו היא כונת הרמב"ם בפ"י ה"י משמיטין מצוה זו מסורה לב"ד תחלה, והכ"מ לא העיר המקור לזה ולא פירש דבריו.

והנה אע"פ דלכל דיני הפרשה שוה שופר של יובל לשופר של ר"ה כפי שנתבאר למעלה בזה הם חלוקים, שביובל תוקעין בין בב"ד שקדשו בו את החודש בין בב"ד שלא קדשו בו את החודש וכל יחיד ויחיד חייב לתקוע כל זמן שב"ד יושבין ושלא בפני ב"ד, ובר"ה שחל להיות בשבת לא היו תוקעין אלא בב"ד שקדשו בו את החודש ואין כל יחיד ויחיד תוקע אלא בפני ב"ד כדי שיזהירוהו שלא יוציאנו לרה"ר, אבל ביובל לא חששו לזה ולהצריך לתקוע רק בפני ב"ד, משום דא"כ אתה עוקר לגמרי מצות שופר מגבולין, והתורה אמרה בכל ארצכם, משא"כ בר"ה אפשר לקיים המצוה בחול, ודו"ק.}}. (ר"ה ל' א').