עריכת הדף "תורה תמימה/דברים/כג" (פסקה)

== ט ==

'''בנים אשר יולדו. ''' בנים ואפילו בנות, מאי טעמא, דאמר קרא בנים אשר יולדו להם, הכתוב תלאן בלידה {{תוספת|לה|כל הנולדים להם ואפילו נקבה במשמע. והרבותא בזה נראה אעפ"י דבעלמא דרשינן בני ישראל ולא בנות ישראל, בני אהרן ולא בנות אהרן. ועיין בתוי"ט פ"ד מי"א דכתובות שהביא ראי' דבשם בנים כלולות גם בנות מפסוק בעצב תלדי בנים, ולפי המבואר בדרשה זו אין ראי' משם אחרי דתלדי כתיב וכל הנולדים במשמע ואדרבה מכאן ראיה דכ"מ שנאמר בנים סתם אין בנות בכלל מדאצטריך כאן למילף מן אשר יולדו. אמנם צ"ע בכלל דרשת הגמרא מפ' ויולד בנים ובנות, ויש ליישב. ועיין מש"כ בפ' בראשית בפ' הנזכר.}}. (יבמות ע"ז ב').

'''אשר יולדו. ''' מצרית מעוברת שנתגיירה בנה מצרי שני, ולא אמרינן מעוברת היא ובנה חד, דכתיב אשר יולדו {{תוספת|לו|למימרא דכל לידה דמגירות ואילך חד דרא הוא.}}. (שם ע"ח א').

'''אשר יולדו. ''' אמר רב דימי א"ר יוחנן, מצרי שני שנשא מצרית ראשונה בנה שני הוי, דכתיב אשר יולדו {{תוספת|לז|הכתוב תלאו בלידה, הלך אחר האם, ועיין מענין זה ברמב"ם פי"ב ה"כ מאס"ב.}}. (יבמות ע"ה א').

'''אשר יולדו מהם. ''' מהם מנה {{תוספת|לח|ר"ל לא דור שלישי מהבנים שהוא דור רביעי מהגר הראשון אלא מהגר הראשון צריך למנות שהוא ובנו אסור ובן בנו מותר.}}. (שם שם).

'''דור שלישי. ''' ת"ר, אם נאמר בנים למה נאמר דורות ואם נאמר דורות למה נאמר בנים, אלו נאמר בנים ולא נאמר דורות הייתי אומר בן ראשון ושני אסור שלישי מותר, לכך נאמר דורות, ואם נאמר דורות ולא נאמר בנים הו"א לאותן העומדים על הר סיני, לכך נאמר בנים {{תוספת|לט|ר"ל דאם לא היה נאמר דורות הו"א דגר מצרי בן ראשון ושני שלו אסורים ובנו השלישי מותר לכך נאמר דורות לאשמעינן דכל בניו אסורין ורק בני בניו מותרין, ואם לא הי' נאמר בנים הו"א דמצוה לאותן העומדים על הר סיני דור שלישי שלכם יבא להם בקהל ובכם ובבניכם אסורים מצרי ואדומי ומשם והלאה מותרים אפילו גר ראשון לכך נאמר בנים.}}. (שם שם).

'''דור שלישי. ''' רבי שמעון אומר, מצרים שטבעו את ישראל בים ואדומים שקדמו את ישראל בחרב לא אסרם הכתוב אלא עד ג' דורות, ועמונים ומואבים שנטלו עצה להחטיא את ישראל אסרם הכתוב עד עולם, ללמדך שהמחטיא את האדם קשה לו מן ההורגו, שההורגו אין מוציאו אלא מן העולם הזה והמחטיאו מוציאו אף מן עולם הבא {{תוספת|מ|ואולם לפי דרשה זו קשה על הקולא שבעמון ומואב לענין היתר הנקבות כמבואר לעיל בפסוק ד' עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית, ואי משום הטעם שמבואר שם על דבר אשר לא קדמו אתכם וכו' ואין דרכה של אשה לקדם כמבואר שם, אך הלא גם חטא אדום הוא מפני שיצא בחרב לקראתם כמבואר במדרשים, ובודאי אין דרכה של אשה לקדם ולצאת בחרב וכמ"ש ריש קדושין ב' ב' אין דרכה של אשה במלחמה, ובמצרים היה החטא מהשלכת הילדים ליאור, וכפי דמשמע עשו זה ג"כ רק הגברים, וראיה מבת פרעה ממה שהצילה את משה ועוד ציותה לקרא מינקת מן העבריות.

ואולי י"ל דאחרי דבעל המאמר הזה הוא ר' שמעון, לכן הוא לפי שיטתו זאת ס"ל באמת ביבמות ע"ז ב' דהנקבות מאדום ומצרים מותרות, משא"כ לדידן דקיי"ל דהנקבות אסורות כמש"כ לעיל אפשר לא ס"ל כל דרשה זו. והא דעמון ומואב אסורין לעולם ואדום ומצרי רק עד ג' דורות יש טעם אחר בזה כמבואר בפסוק באדום כי אחיך הוא, ובמצרי כי גר היית בארצו, ובאמת הוא לפלא על ר"ש ל"ל לתור אחר טעמים אחרים אחרי שבפסוק כתוב מפורש הטעם להתקרבותם, וי"ל.}} [ספרי].

'''יבא להם. ''' אבל עד דור שלישי אסורה ביאתן ואפילו בהעראה, מאי טעמא, ילפינן ביאה ביאה מחייבי לאוין {{תוספת|מא|ר"ל מדכתיב לעיל בממזר לא יבא ובחייבי לאוין אסורה גם העראה כמבואר לפנינו בפ' קדושים בפ' שפחה חרופה, והוא הדין הכא בחייבי עשה, דמשמע דור שלישי יבא ולא שני ולאו הבא מכלל עשה – עשה.}}. (יבמות נ"ד ב').

'''יבא להם. ''' מצרי שנשא ישראלית וישראל שנשא מצרית הולד הולך אחר הפסול, דאמר קרא יבא להם – הלך אחר פסולן {{תוספת|מב|בין אם הפסול הזכר בין אם הפסול הנקבה, והולד פסול רק עד ג' דורות. ויסוד דין זה עפ"י המבואר במשנה קדושין ס"ו ב' כל מקום שיש קדושין ויש עבירה, כלומר שהקדושין תופסין ובכ"ז אסור לקיימה כגון חייבי לאוין דקיי"ל קדושין תופסין בהן הולד הולך אחר הפגום שבשניהם, והרבותא בזה היא בישראל שנשא מצרית דהולד הולך אחריה אעפ"י דקיי"ל בעלמא הולד מתייחס אחר הזכר, משום דכתיב למשפחותם לבית אבותם, הכא ריבה הכתוב יבא להם להורות שהלך אחר פסולם כמבואר, וכן קיי"ל בממזר כמבואר לעיל בפסוק ג' בדרשה לא יבא לו.}}. (שם ע"ח א').