עריכת הדף "רלב"ג - ביאור המילות/ויקרא/י" (פסקה)

== יט ==

'''וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו בני את חטאתם ואת עולתם לפני יי' תקראנה אותי.''' כמו אלו המקרים הזרים שמתו בהם:

'''ואכלתי חטאת היום.''' הזה בעינו שהיו בו בני חיים ומתים:

'''הייטב בעיני יי'.''' שאהיה אוכל החטאת הזאת הנוהגת לדורות באנינות הנה אין ראוי שנקל בקדשים הנוהגים לדורות כי זה השעיר הנשרף היה שעיר ראש חדש כמו שזכרנו ולולא זה לא היה לאהרן התנצלות בזה המאמר והנה יתבאר שהיה ראש חדש ביום ההוא ממה שאומר. וזה שכבר נזכר בסדר ואלה פקודי כי באחד לחדש נשלמה הקמת המשכן שנאמ' באחד לחד' הוקם המשכן ונזכר בפרשת נשא כי ביום כלו' משה להקים את המשכן נשלמה משיחתו וקדושו וקדוש מזבח ומשיחתו ושביום ההוא התחילו הנשיאי' להקריב קרבנם לחנכת המזבח ולזה יתבאר שהוא יום השמיני הנזכר בזאת הפרשה כי אז נשלם קדוש המזבח ומשיחתו ואז היתה חנוכת המזבח על ידי הכהנים ולזה היו שם ביום ההוא שלשה שעירים לחטאות השעיר הנזכר בזאת הפרשה ושעיר נחשון הנזכר בפרשת נשא ושעיר ראש חדש והנה היו שעירי הנשיאים לפי מה שאחשוב לכפר על מעשה העגל כי על חטא ע"ז יקריב כל נשיא בכל שבט פר ושעיר כמו שזכרנו במה שקדם ולזה בא זה הקרבן באופן מתיחס לקרבן שגגת ב"ד הגדול שטעה בהוראה בעניין ע"ז. ואיך שיהיה הנה לא היה קרבן הנשיאים אלא לפי שעה ולזה לא יתכן שנאמר שיהיה זה השעיר שנשרף שעיר נחשון ויתבאר גם כן שזה היה שעיר ראש חדש לפי שנאמר בכאן ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם וכבר נאמר בשעיר רא'ש חדש ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם והנה למדנו מזה שאנינות של תורה אינו נוהג אלא ביום המיתה לבד שנאמר ואכלתי חטאת היום למדנו כי ביום ההו' לבד היה נוהג והנה התנצל אהרן לבדו בזה המאמ' ולא חשש להתנצלות בניו כי בהתנצלותו די התנצלו' להם וזה שאם לא היה ראוי שיאכל כהן גדול קדשים כשהוא אונן אע"פ שהותר לו לעבוד באנינות כמו שיתבאר כל שכן שהכהן הדיוט לא יתכן שיאכלם כי הוא נזהר מעבו' באנינו' כמו שיתבאר: