עריכת הדף "ערך/חנוכה" (פסקה)

== יום תשיעי בחו"ל ==

האבודרהם {{ממ|[[אבודרהם/חנוכה|הל' חנוכה]]}} הקשה בשם בעל העתים מדוע לא עושים בחו"ל תשעה ימים חנוכה מספק כביום טוב.

וכתב שם שאין לומר שהוא משום ספ"ד לקולא, שהרי מטעם זה היה מקום לפטור גם ביום הראשון וגם ביום התשיעי מספק, וכיון שלפטור בשניהם אי אפשר שהרי ממ"נ אחד מהם הוא חנוכה, הוה ליה איקבע איסורא ועבדינן לחומרא.

ויישב בעל העתים, וכ"כ הפרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/תרע|סימן תרע]]}} שכיון שחנוכה אינו אלא מדרבנן לא הטריחו חכמים לעשות ט' ימים.

ובעטרת זקנים הביא דברי הרא"ם בפירשו על הסמ"ג שהוכיח מדברי המרדכי במגילה שביאר הא דלא תקנו לקרות מגילה בי"ד וט"ו כיון דאם י"ד הוא היום העיקרי הרי עוברים משום ולא יעבור. ומבואר שאף שמגילה מדרבנן מ"מ מעיקר הדין היה מקום לתקנת חכמים ואם כן הוא הדין לענין חנוכה. והניח בקושיה.

ובפרי מגדים {{ממ|[[פרימ גדים/אורח חיים/תרע|סימן תרע]]}} רצה ליישב עפ"ז קושיית הבית יוסף שבאמת הנס היה רק ז' ימים והיום הח' הוא משום ספיקא דיומא. אלא שדחה שאם כן היה צריך למנות שמונה ימים מכ"ו כסלו ואילך שהרי ביום כ"ה לא התחיל עדיין הנס. ובאופן אחר דחה בנפש יהונתן {{ממ|[[נפש יהונתן/מקץ|פ' מקץ]]}} שאם כן היה צריך לברך שהחיינו אף ביום השני כביום טוב. ובערבי נחל {{ממ|[[ערבי נחל/חנוכה|דרוש לחנוכה]]}} הקשה שאם היום השמיני אינו אלא משום ספיקא דיומא אם כן לא היה צריך להדליק ח' נרות ביום השמיני. והחתם סופר {{ממ|[[חתם סופר/שבת/כא/ב|שבת כא:]]}} הקשה שאם כן מדוע נתקן כן בארץ ישראל דלא חיישינן בה לספיקא דיומא.