עריכת הדף "
מעשי למלך/כלי המקדש/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ט == <small>א')</small> ''' שמואל ''' ''' הרואה ודוד המלך חלקו הלוים וכו'.''' <small> ותמוה לי דרבינו בפרק ד' מה' אלו כתב משה רבינו חלק הכהנים לח' משמרות ובימי שמואל ודוד חלקם לכ"ד משמרות והנה כאן לא כ' דגם משרע"ה חלקם משמע דרק שמואל הוא דתיקון וקשה דבברייתא דר"א בנו של ריוה"ג בל"ב מידות שדרש איתא דבראשון מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר כיוצא בו משפחות בני קהת וכו' ומשפחות בני הגרשוני יחנו ומה ומשפחות בני מררי יחנו על ירך המשכן צפונה אבל לא מצינו שציו' הקב"ה את בניו להיות כ"ד משמרות והיכן שמענו אלה פקודתם לבוא לבית ד' כמשפטם ביד משה ואהרן מלמד שמצוה זו מימי משה ואהרן הנה מפורש יוצא דמשמרות לוי' וכהונה הוא הלממ"ס ואדרבא לפי אותה ברייתא בלוים מפורש יותר דמשה חלקם דהיינו בני קהת ובני הגרשוני ובני מררי א"כ ע"כ רק דאח"כ דחלקו לכ"ד חלקים שזה עשו שמואל ודוד וא"כ למה לא כתב רבינו גם בלוים הי' כבר משמרות מימי משה:</small><br>''' ועוד ''' קשה לי לדעת רבינו התינח בכהנים אבל בלוים שנראה מדבריו שרק שמואל ודוד תיקנו ולא הי' כן תחילה א"כ איך רשאי לעשות גם בלוים סדר המשמרות הא אין לך דבר שרשאי הנביא לחדש מעתה ונראה לישב דרבינו סובר רק בכהנים הוא מימי משה רבינו ע"ה דהוא כ' בסהמ"צ שהוא מ"ע שהיו הכהנים עובדים למשמרות מקרא דובא בכל אות נפשו ושרת בשם ד' אלקיו והוא מספרי וחולקת אברייתא דל"ב מידות דיליף לה מקרא דדברי קבלה בל"ב מידות וא"כ י"ל דרבינו סובר זהו רק בכהנים והיינו דלכן תיקנם משה כיון שהוא מ"ע אבל בלוים ליכא קרא ומה שחלקם הי' כי הם הי' צריכין לשרת לכהנים ולהקל עליהם חילקו אותם ג"כ כמש"כ במג"א וא"כ פסק רבינו כספרי וכן מדרי"ש דדריש רק בי"ג מידות לא דריש לה כמש"כ הר"ש מקינון יען דהלימוד הוא מדברי קבלה לא דריש לה לכן לא פסק כאותה ברייתא וסובר בכהנים הי' בימי משה ולא בלוים ולא יקשה האיך נביא רשאי לחדש די"ל כיון דלוים הם אינן אלא לסייע לכהנים ואינה מצוה בפני עצמה שפיר יכולין לתקן גם בלוים להשותן לכהנים בכ"ד משמרות ל"ה דבר חדש:<br>''' אך ''' הנה כבר עמד בכגון זה הראב"ע פ' החודש שאיך הוסיף דוד כלי השיר בבית ד' וכ' בשם הגאון שקבלה בידם מימי משה שיקום מלך ויחדש כלי שיר וכן העלה החבר בס' הכוזרי הא דתיקנו דוד ושמואל סדר המשוררים דהכל צפוי הי' כן מימי משה מסיני והרשות נתונה ליד הנביאים להוציא סדרים מן הכח אל הפועל וא"כ י"ל דרבינו ג"כ סובר דקבלה הי' כן מימי משה ע"ד שכ' הרמב"ן בסהמ"צ לפי דרכו דקבלה הי' בידם לעשות כ"ד משמרות לבית המקדש:<br>''' ובספר ''' תורת העולה כתב הטעם בזה כי ידוע ע"פ חכמת התכונה שהחמה סובבת בגלגל שס"ה ימים שלמים ורביע יום שלא ניתן לחשבון לעת עתה רק הימים השלמים המסובבים והנה ידוע כי החמה בהליכתה עושה קפ"ב גלילים ברקיע שני פעמים חציין לצפון אופן המישור וחציין לדרום ובסיבת גלילים אלו הימים מתארכים בימות החמה ומתקצרים בימות החורף והנה תמיד שני גלילים שוים בשנה דרך משל כי מצינו בשנה שני ימים שהם שנים עשר שעות או י"ג שעות וזה הי' כונת המשמרות שהיו ארבע ועשרים כי בדרך זה הי' כל משמר שנ"פ בשנה וכל בית אב שלה לא שימש ג"כ רק שנ"פ ביומן בשנה הכל לדמות למערכה העליונה ונראה טעם היות המשמרות כ"ד כדי שיהא המנין מכוין שני פעמים בשנה אבל עכשיו היו ארבעה שבועות עודפות שהוצרכו מקצת המשמרות לחזור ואז הי' משמשים שלשה פעמים בשנה כמוזכר סוף סוכה לרמוז כי גלילי השמש נעשה שלשה פעמים בשנה והוא השנה שמעברים בו השנה והי' שלשה עשר חדשי לבנה והוא נוסף ארבע שבועות ובזה נשלם השנה שישראל מונים בו והוא שנת הלבנה וכמו שנאמר החודש הזה לכם דפח"ח:<br><small> ב') </small> ''' שמואל ''' ''' הרואה וכו' ראש המשמר מחלק.''' <small> והקשה הכ"מ למה הוצרכו פייסות וכ' בס' נר מצוה בשם ידי אליהו משום דהוצרכו לפייס עבור הקטורת תיקנו פייסות והקשה ע"ז דביומא דף כ"ו אר"י מפייסין על תמיד של בין הערבים ופריך עלה דתניא דמפייסין ומשני כי תניא ההיא בקטורת ואם איתא דמשום קטורת מפייסין יקשה הא בערב מפייסין לקטורת ואין מפייסין לשאר עבודות א"כ בשחרית נמי לפייסו לקטורת ולא לשאר עבודות:</small><br>''' והנה ''' איתא בירושלמי בסוף מסכ' סוכה המה יסד דוד ושמואל הרואה באומנתם אומנות גדולה היתה שם שאין משמר נוטל ושונה בשדה אחוזה ובמשל"מ פ"ד מערכין לא ידע לפרשו ובחכ"צ סי' קכ"ב פירשו על נכון רק שחזר והקשה לפירושו וביעד"ב ח"ב פי' דהכונה דאם אירע יובל במשמר שנטל כבר פעם אחת שדה אחוזה הי' מוכרח ליתנה למשמר הבא אחריו וכן לעולם והאומנות הי' בזה שעשו משמרות מכוון לחשבון היובלות שמנו בנ"י בשני הבתים יחד כמש"כ רבינו בפ"י מה' שמיטה שבבית ראשון מנו ט"ז יובלות ובהבית השני ח' יובלות וראיתי בחי' הרש"ש סוף סוכה שהקשה לפירש"י דהא מבואר בדברי רבינו שם דבבית שני לא מנו יובלות אלא לקדש שמיטין אבל יובלות לא נהגו ול"נ כדברי היעד"ב דבזה יפורש על נכון הא דאיתא בברכות דף י"ח דכ' ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מקבציאל הוא הכה את שני אריאל מואב ומפרש בגמ' שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני ופלא במאי תליא מקדש ראשון במקדש שני להנ"ל ניחא דשמואל ודוד שתיקנו המשמרות כנגד היובלות שבבית ראשון ושני וע"ז שפיר אמר שהכה את שני אריאל דאחוזים זה בזה ע"י המשמרות שתיקנו ודו"ק:<br>''' כעת ''' בא לידי ספר מרכבת המשנה שהביא דברי החכ"צ והקשה הא אף אי עשו כ"ג משמרות נמי לא הי' משמר נוטל ושונה כשתחשוב מ"ט פעמים שס"ה יום דהיינו מ"ט פעמים נ"ב שבועות ויום א' ותשליך מ"ט פ' מ"ו שבתות שחוזרים חלילה כ"ג משמרות ב"פ נשאר מ"ט פ' ו' שבועות ויום אחד שהם ש"א שבועות השלך רצ"ט שבועות שהן י"ג פעמים כ"ג נשאר בידך ב' שבועות בכל יובל נמצא בכ"ג יובלות כשמתחיל ביובל הראשון משמר א' יהא כסדר הכ"ג יובלות א' ג' ה' ז' ט' י"א י"ג ט"ו י"ז י"ט כ"א כ"ג ב' ד' ו' ח' י' י"ב י"ד י"ו י"ח כ' כ"ב הרי שאין משמר נוטל ושונה וכשיגיע היובל כ"ד חוזר לקדמותו ומתחיל משמר א' וחוזר חלילה יעו"ש האריך ומסיק וז"ל ואולם ידוע תדע דהא דקיימ"ל דשנת החמה שס"ה יום ורביע איננו מוסכם דהיינו לפי תקופת שמואל ולדעת ר' אדא הוא שס"ה ימים ה' שעות תתקצ"ז חלקים ע"ו רגע ועיין במפרש פ"ו מה' קידשה"ח שכ' דלדעת בטלמיות הוא ה' שעות תתקצ"ז חלקים וג' חומשי חלק ולדעת אלביתן ה' שעות תתי"ו חלקים דהיינו ו' שעות פחות רס"ד חלקים ולפי"ז יש לכוין החשבון לדעת אלביתן דנאמר דהירושלמי סובר ג"כ דשנת החמה שס"ה יום ה' שעות תתי"ו חלקים נמצא כשתחסר מיובל אחד מ"ט פ' רס"ד חלקים עולה י"ב שעות פחות כ"ד חלקים ליובל אחד נמצא חסר מחשבון שלנו לב' יובלות יום שלם פחות מח' חלקים וכו' הרי העודף בכ"ד יובלות שלשים יום תתקע"ו חלקים ולפי"ז החשבון לא הוה המחזור קטן היקף שלם אלא ההיקף האמיתי כ"ד יובלות ובכל יובל עושין חי' עיבורים ואין משמר נוטל ושונה כמש"כ שחוזר חלילה את"ד:<br><small> ג') </small> ''' וראשי ''' ''' האבות מחלקין איש איש על עבודתו.''' <small> {{ממ|והוא מבואר במדרש רבה פ' במדבר כי כן ציוה הקב"ה למשה במדבר}} הקשה בכ"מ א"כ למה הוצרכו פייס ולא הי' בית אבות מחלקין לכהנים איש איש על עבודתו ותי' בהג"ה כדי שלא להטיל קנאה בעבודת הקטורת דמעולם לא שנה בה אדם מפני שמעשרת ולכן צריך לפייס לכל עבודת וקשה לי דהנה בח"ס באו"ח הקשה למה ל"ח גם לשאר עבודת שיהיו חדשים כדי שיזכה כל כהן בהקרבת הקרבן וכן יקשה להיפוך בקטורת ג"כ בהדי כבשי דרחמנא למה לך אם יזכה עפ"י הגורל יזכה אפי' מאה פעמים ותי' דחדא מתורצת בחבירתה בשלמא בהקרבת הקרבן אם יזכה עפ"י הגורל ומרוצה לד' יזכה אפי' מאה פעמים אבל בקטורת דמעשרת חייב עלינו להוציא כל ישראל ממזלו הקשה לרפות שברו ולכן הצריכו חדשים לקטורת כדי שכל אחד יזכה אף מי שהוא קשי המזל ומעתה הדרה קו' הכ"מ לדוכתי' דא"כ למה לנו פייס כלל אף בקטורת הא נוכל ליתן לכל כהן פעם אחת הקטורת ונרויח שלא נפסיד לכהנים בשאר קרבנות שהרי כל בית אב יכול ליתן לכל כהן שלא עבד עדיין דבשלמא אי פייס צריך בלא"ה ע"כ יש עדיפותא בקטורת דצריך חדשים לבקרים כדי שיעשיר כל אחד מישראל אבל בשאר קרבנות הונח הדבר על מזלו עפ"י הגורל אם מרוצה לפני ד' יזכה בהדי כבשא דרחמנא למה לן אבל לפי דברי רבינו הי' אפשר בכל הקרבנות בלי פייס כלל דאפשר ע"י ראשי בתי אבות לחלק העבודות לכל אחד מכהנים ועתה ע"י פייס כיון שאין מפיסים חדשים לשאר קרבנות א"כ אפשר שאחד יזכה הרבה פעמים ואחד לא יזכה כלל א"כ אנו מפסידין מצוה לכהנים כדי שנוכל לפייס בקטורת חדשים לבקרים לרפות שבר כל קשי המזל והרי אפשר גם בקטורת לחלוק תמיד חדשים לקטורת ונרויח שגם בשאר קרבנות יהא תמיד חדשים כקו' ח"ס ועוד קשה לי הרי חזינן בקטורת מפיסין בערבית ולא מפיסין בשאר קרבנות כמש"כ רבינו פ"ג מתומ"ס הרי דלא תלוי קרבנות בקטורת:</small><br>''' ולכן ''' נראה לישב וליתן טעם לדבר שאדרבא יען שהוצרכו לפייס בשאר קרבנות הצריכו פייס גם לקטורת ושוב הצריכו חדשים לקטורת דהנה בוודאי מסתבר אם הי' ראש בית אב מחלק העבודות אז הי' הכרח ליתן לאחר כי למה נפסיד לאחד ולכן ראו כי יותר טוב עפ"י הגורל ומד' משפטו יצא והוא ית' ירצה בשמושו של פלוני יבחר בו ואין עלינו להשגיח כדי לחלק לכל כהן מעבודת הקרבנות אלא הוא ית' הקרב אליו יבחר בו ואין ראוי שע"י כהן יתחלקו העבודות אולי אין הקב"ה רוצה בשימושו ולכן התקינו פייס וכיון שתיקנו פייס גם בקטורת הצריכו פייס אף שבזה הי' קצת סברא דיותר טוב לחלק כדי שיגיע עכ"פ בעבודה זו חלק לכל אחד כדי לרפות שבר מזלו אבל כדי שיהא שוה לכל שאר קרבנות תיקנו גם בזה פייס וכדי שלא יזכה אחד בקטורת ע"י גורל פעמים ואחד לא יזכה כלל לכן תיקנו חדשים לקטורת:<br>''' ועוד ''' נראה לישב קו' הכ"מ לפמש"כ תוס' מנחות דף נ' עולה נמי מעתרא ותויו"ט ובה"ז הוקשו אי כונתם אהא דפריך ביומא דף כ"ו עולה נמי דמעתרא וע"ז משני יען דשכיחא א"כ למה צריך חדשים לקטורת הא מעתרא ע"י דכליל דעולה דשכיחא ולכן כ' שכונת התוס' דל"ג רק דלא שכיחא ולא גרסינן לא שכיחא ומעתרא ועוד דבתוי"ש דף כ"ו מפורש להדיא כן דכליל ג"כ מעשרת אלא דשכיחא לכן לא צריך חדשים לכליל ולישב קו' הבה"ז ע"כ לומר דנהי דמעשרת אפ"ה אולי לא זכה להתעשר ע"י כליל דעולה ויזכה ע"י הקטורת לכן צריך חדשים לקטורת ומעתה א"ש כיון דקטורת ועולה כליל א"כ צריך פייס דהא שאר עבודות ב' גזרין הרמת הדשן והולכת איברים למזבח אין מעשרות א"כ אתיא לאינצויי ויטול קנאה בכל עבודות הקרבת התמיד שהוא כליל לכן הצריכו פייס בכל עבודת התמיד משא"כ בלוים אין עבודתן מעשרות לכן אפשר בחלוקה ע"י ראשי בתי אבות:<br>''' והנה ''' בשי"צ ביומא כ' לפרש דברי תוס' דמנחות דהכי פירושו מ"ט נקט בקטורת חדשים לבקרים אי משום דמעתרא וכ"ע תאבים לעשותם עולה נמי ליתקנו חדשים דאיהו נמי מעתרא וחביבא ותי' דעיקר טעמא דחדשים לקטורת לאו משום דמעתרא אלא מטעמא דלא שכיחא חביבא להו וכל אחד רוצה לזכות במצוה זו לא לתכלית שכר משא"כ עולה דשכיחא לא חביבא כולי האי ומשוה"כ לא תיקנו חדשים לבקרים ולדעתי מוכח מדברי רבינו דלא מפרש הכי מדכ' בפ"ד מתומ"ס אחר כשכבר זכו כולם מי שזוכה בבוקר זוכה בערב א"כ מוכח הך חדשים לבקרים רק משום דמעתרא לא משום דהמצוה חביבא להו:<br>''' אמנם ''' לדעת רש"י כ' בשי"צ לפרש כך כיון דשכיחא לא חביבא כ"כ כקטורת דחביבא להם מצד חוזק ואומץ כונתם בו היו מתעשרים מלבד הסגולה השמורה בקרבו משא"כ עולה הגם דסגולתה להעשיר מ"מ כיון דשכיחא ולא חביבא בעיניהם כ"כ לא היתה מוציאת הסגולה הנשמרת בה אל הפועל ולכן לא הי' מתעשרים בה {{ממ|ועמש"כ בה' תומ"ס}} וא"ש ועיין במנחת חינוך שכ' ונ"ל דבשלמא בעבודת הלוים הי' כל עבודתם שווים ולא מצינו עבודה חשובה מחברתה אבל בעבודת כהנים מצינו עבודה חשובה מחברתה כגון עבודת הדם א"כ הי' מטיל קנאה ע"כ הי' פייסות:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף