עריכת הדף "מעשה רקח/רוצח/ה" (פסקה)

== יד ==

'''אלא מוסרין לו שומרין ומגלין אותו לעיר מקלטו וכו'.''' היינו בהרג בשוגג, והכי משמע מדסיים ומגלין אותו לעיר מקלטו, וידוע דאין עיר מקלט קולט אלא בשוגג כמו שכתב רבינו לעיל, ומינה דבגגו של מזבח ובכהן ועובד עבודה קאמר, ולא נמצא בגמרא דין זה, אך נראה דרבינו הוציאו מהדין שכתב בדין ח', שמוסרין לו שני תלמידי חכמים לשמרו וכו', והכי נמי לא שנא, כיון שנתבאר שלא הרג אלא בשוגג, ועוד דמה יעשה שם וכי ישב בגגו של מזבח עולמית.

'''בדין המלכות וכו' בהוראת שעה וכו'.''' נראה דהיינו כאותם שהזכיר רבינו לעיל פרק ב' דין ד', כל אלו הרצחנים וכיוצא בהן שאינן מחוייבין מיתת בית דין אם רצה מלך ישראל להרגם בדין המלכות ותקנת העולם הרשות בידו, וכן אם ראו בית דין להרגם בהוראת שעה וכו', ונפקא מינה שאין בכלל זה המורדין במלכות דמורד במלכות הוא מחויב מיתה מן הדין, ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ואדרבא הוא נענש אם מחל, כמו שכתוב בפסוק ויבזוהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש, וכתיב ויעל נחש העמוני וכו', ואינו בדין שהמזבח יקלוט אותו, משא"כ בשאר עבריינים שאין חייבים לא לבית דין ולא למלך, ואפשר דנפקא ליה מהמכילתא שהובאה בילקוט, תקחנו למות ולא לידון ולא ללקות ולא לגלות ע"כ, ולפי זה תתורץ תמיהת הרב כסף משנה ז"ל, דזו טענה טובה ליואב שלא טעה, ואיך אמרו שטעה, ועוד שא"כ לא היו יכולין לקחתו שהרי לא הרג בהתראה לאבנר ועמשא וכו', ע"כ, נראה שהבין בדברי רבינו דאף במורד במלכות קאמר, וזה אינו, כאמור, וטעות יואב היה שהוא חשב שכדין הרג ולא מפני היותו מורד במלכות, אמנם לפי האמת מורד במלכות היה, וג' טעיות טעה כמו שאיתא בגמרא, וכדברי התוס' שהביא הכסף משנה ז"ל, ועיין להרב כנסת הגדולה וספר לחם יהודה ז"ל, שיש לגמגם בדבריהם, ונמצא כפי זה שאם אינו מורד במלכות קולט אפילו לזר בכי הני וכו', וזהו שכתב רבינו ואפילו היה זר וכו'.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}