עריכת הדף "
מזרחי/שמות/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יח == '''אל יתר חותנו ליטול רשות שהרי נשבע לו. ''' מהכא משמע שבנתינת הרשות די בלא התורה שכשהשביעו לא השביעו אלא על מנת שלא ילך בלתי רשותו ואלו מההיא דסוטה פרק אלו נאמרין דאמר רב נחמן ואיתמא ר' יוחנן ויאמר יי' אל משה במדין לך שוב מצרימה במדין נדרת לך התר נדרך במדין מכאן שהמודר הנאה מחבירו אין מתירין לו אלא בפניו ומההיא דש"ר שאמר ויאמר יי' אל משה במדין לך שוב מצרימה א"ר יוחנן למדך תורה דרך ארץ שהנשבע בפני חבירו לא יתירנו אלא בפניו שכן אתה מוצא שמשה נשבע ליתרו והלך למדין והתיר שבועתו בפניו דכתיב ויאמר יי' אל משה במדין לך היתר שבועתך משמע שלא הלך במדין אלא לבקש התרה וליכא למימר דהאי ליטול רשות דקאמר היינו ליטול רשות להתרה דהמשביע חבירו אין מתירין לו אלא בפניו דהיינו מדעתו ומרצונו כמו אין חבין לו לאדם אלא בפניו משום דמההיא דכתב רש"י לעיל גבי ויואל משה לשון אלה שנשבע לו שלא יזוז ממדין כי אם ברשותו משמע שבנטילת הרשות די ואם כן לא הלך שם ליטול רשות להתרה וכן משמע נמי מההיא דתנן ועוד אמר רבי אליעזר פותחין בנולד וחכמים אוסרים ומפרש הגמרא מ"ט דרבי אלעזר אמר רב חסדא אמר קרא כי מתו כל האנשים והא מיתה נולד היא אלא מכאן שפותחין בנולד ורבנן דהלכתא כותייהו סברי הנהו כבר מתו כלומר קודם שנשבע ומשה לא הוה ידע דמיתו והויא שבועה בטעות ואינה צריכה התרה משמע שלא הלך שם ליטול רשות להתרה ואע"ג דפריך עלה והא אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי כל מקום שנאמר נצים ונצבים אינן אלא דתן ואבירם ומשני לא שמתו אלא שירדו מנכסיהן והעני חשוב כמת מכל מקום במלתייהו קיימי דקסברי הנהו כבר ירדו מנכסיהן ובשעה שנשבע משה ליתרו לא הוה ידע והויא לה שבועה בטעות ואינו צריכה התרה אלמא לא הלך שם אלא ליטול רשות בלבד ולהודיעו שהשבועה שנשבע לו בטעות היתה ואינה צריכה התרה. ושמא יש לומר דההיא דרב נחמן ואיתימא רבי יוחנן דקאמר במדין נדר לך התר נדרך במדין הכי פירושה במדין נדרת וצריך אתה ללכת שם להודיעו שהשבועה ההיא בטעות היתה ואינה צריכה הרתרה ופי' התר נדרך במדין תודיענו שהיא מותרת כדי שלא יחשוב שאתה גוזלו במה שנשבעת לו שלא לעשותו ועכשיו אתה עושה אותו וליכא לאקשויי אי הכי איך למדו מכאן המודר הנאה מחבירו אין מתירין לו אלא בפניו הא הכא לא בהתרה קמיירי דאיכא למימר כיון דשבועה זו בטעות היתה ואינה צריכה התרה ואפילו הכי לא סגי בלא שילך שם להודיעו כי היכי דלא יחשוב שהוא גוזלו במה שנשבע לו שלא לעשותו ועכשיו עושה אותו שמועינן מינה דהיכא דצריכה התרה ודאי לא מצי להתירו אלא בשילך ליטול רשות להתירו מאחר שגוזלו ממה שנשבע לו שלא לעשותו ועכשיו עושה אותו ולפי זה צ"ל דפי' ליטול רשות דרש"י ז"ל הוא להודיעו בלבד שהוא הוליד כי השבועה ההיא בטעות הואי ואינה צריכה התרה. אך קשה דמלישנא דרש"י ז"ל דכתב גבי ויואל משה משמע שלא נשבע רק שלא ילך בלתי רשותו אבל ברשותו יוכל ללכת בלי שום התרה ואם כן מאי כי מתו דקאמר משמע דבלאו הכי לא הוה מצי למיזל. ושמא י"ל דאף על פי כן הוצריך הקב"ה להודיעו שבאותה שעה שנשבע כבר מתו האנשים ושבועה בטעות הוי ואינה צריכה התר' משו' דמשה רבי' היה ירא שמא לא יתן לו רשות לא להליכ' ולא להתרה אבל לא ידעתי מי הגיד לו לרש"י ז"ל לומר שהשבועה היתה שלא יזוז כ"א ברשותו דילמא לא היתה אלא בסתמא שלא יזוז במדין כלל דהכי משמע נמי מלישנא דויואל משה לשבת את האיש השביעו לשבת עמו שלא יזוז משם לעולם דהשתא אתיא שפיר הא דהוצרן. הקב"ה להודיע ששבועתי בטעות הואי דמשמע דלולא זה לא היה יכול לצאת משם אלא בהתרה אבל ברשות לחודיה לא י ושמא י"ל שהוציא זה ממה שמצא בש"ר גבי ויואל משה אין ויואל אלא לשון שבועה ולמה השביעו א"ל יודע אני שיעקב אביכם כשנתן לו לבן בנותיו נמלך והלך לו חוץ מדעתו שמא אני נותן לך בתי ואתה עושה לי כך מיד נשבע לו ונתן לו את בתו דמסתמא לא נשבע לו אלא במה שהיה חושדו שילך חוץ מדעתי כיעקב אבינו ע"ה ולפיכך הוציא מכאן שנשבע לו שלא ילך חוץ מדעתו וגבי וילך משה וישב אל יתר חתנו אמרו בפירוש ולא נשבע למרמה זה משה שכשהלך אצל יתרו נשבע לו שלא ילך חוץ מדעתו: '''ושבעת שמות היו לו. מכילתא אבל בספרי כתוב ר' שמעון בן יוחאי אומר שני שמות היו לו חובב ויתרו. ''' וי"מ שר' שמעון לא פליג אההיא דמכילתא והאי דקאמר שני שמות נקראו לו פירושו בעבור התורה חובב על שחבב את התורה ויתרו על שיתר פרשה אחת בתורה אבל שאר שמותיו לא נקראו לו בעבור התורה ורש"י שכתב בפרשת בהעלותך ושני שמות נקראו לו היינו בעבור התורה אבל לעולם ז' שמות נקראו לו והמעיין בדבריו מתוך הלשון של סיפרי ימצא שאין הדבר כן ולכן צריך לומר שרש"י ז"ל פירש כאן כדעת המכילתא ושם כדעת סיפרי שכן דרכו בכמה מקומות שהרי בפרשת קרח גבי ויפל על פניו כתב ששלוח המרגלים קדם ממחלוקתו של קרח ובפרש' אלה הדברים כתב וחצרות זו מחלוקתו של קרח ויחוייב שיהיה שלוח המרגלים אחר מחלוקתו של קרח מדכתיב ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן וכתיב וישלח אותם משה ממדבר פארן:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף