עריכת הדף "ליקוטי מוהר"ן/ל" (פסקה)

== ט ==

וזהו:

מישרא דסכינא – הינו בחינת חכמה תתאה הנ"ל, בחינת מלכות הנ"ל, שהוא למוד הנ"ל, בחינת {{ממ|במדבר כב ל}}: ההסכן הסכנתי – לשון למוד, {{ממ|כתרגומו: המילף אליפנא}}, בחינת {{ממ|ויקרא כו כה}}: חרב נוקמת, שהיא בחינת מלכות הנ"ל:

מישרא – פרש רש"י: ערוגה, הינו בחינת: זעקת מושל וכו', כמו שכתוב {{ממ|תהלים מב}}: כאיל תערג.

במאי קטלי לה – פרש רש"י: במאי חותכין אותה. הינו במה חותכין ומבדילין את המלכות הנ"ל, כדי להצילה מזעקה הנ"ל, בבחינת: חתכו לארבעה כנ"ל. והשיב להם:

בקרנא דחמרא – הינו על ידי תוכחה, שעל־ידי־זה נתגלה החסד, ובזה קוצרין וחותכין את הדל"ת, בבחינות: קצרו לפי חסד כנ"ל.

קרנא, זה בחינת קול המוכיח, בחינת קרן השופר, בבחינת {{ממ|ישעיה נח א}}: הרם כשופר קולך והגד לעמי פשעם, הינו תוכחה הנ"ל.

חמרא, זה בחינת {{ממ|בראשית מט יד}}: יששכר חמור גרם, בחינות {{ממ|דברי הימים־א יב}}: ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. כי על ידי התוכחה מעלין אותה לרגלים, שהוא בחינות בינה לעתים כנ"ל:

איתו לה תרי ביעי – לשון צלותא ובעותא, בחינות תפלות,

אמרי: הי דחורתא והי דאכמתא – הינו, שאתה אומר שעל ידי תוכחה מעלין את המלכות כנ"ל, הלא איך אפשר להוכיח, כי הלא התפלות באין ביחד, ואיך יודע להוכיח לפי התפלה, כי אינו יודע איזה תפלה של הכשר או להפך. וזהו: הי דחורתא והי דאכמתא – הינו איזה תפלה מאיש כשר או להפוך.

איתי להו תרי גביני – הינו בחינות {{ממ|איוב י י}}: וכגבינה תקפיאני; הינו בחינות תרי תורות הנ"ל, שהן בחינות קפוי וקל, בחינות פסלת, בבחינות: פסל לך, ובחינות: לא תעשה לך פסל כנ"ל.

ואמר להו: הי דעזי חורתא והי דעזי אכמתא – הינו תרי עזות הנ"ל, שהן עזות דקדשה, ועזות דסטרא אחרא, שמהן תרי תורות הנ"ל. ולפי העזות יכולין לידע את התפלות כנ"ל, שעל־ידי־זה יכל להוכיח אותם כנ"ל, שעל־ידי־זה חותכין ומבדילין את בחינות המלכות, ומצילין אותה מזעקת מושל, ומעלין אותה לבחינות אור הפנים המאיר ברגלים כנ"ל:

זאת התורה התחיל לומר על פסוק: ויהי מקץ וכו', אך לא סים לבאר זה הפסוק על־פי התורה הזאת. ואמר אחר־כך, שאם היה רוצה לסים פרוש הפסוק, היה צריך לומר עוד תורה כזאת כדי לבאר הפסוק: