עריכת הדף "
יפה תאר/קהלת רבה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==={{עוגן|ט|'''ט.'''}}=== '''אמר רבי ינאי בנוהג שבעולם אדם לוקח ליטרה של בשר כמה צער וכמה יגיע רואה עד שיבשלנה, ואני משיב לך רוחות, ומעלה עננים, ומוריד גשמים וטללים, ומגדל צמחין ומבשלן, ועורך שלחן בפני כל אחד ואחד, ונותן כל צרכיו לכל אחד ואחד, ולכל גויה וגויה כדי מחסורה, ואין אתם מביאין לי את העומר. אמר רבי פנחס בנהג שבעולם אדם מכבס כסותו בימות הגשמים, כמה צער וכמה יגיע רואה עד שינגבה, ואני משיב לך רוחות, ומעלה עננים, ומוריד גשמים וטללים, ומגדל צמחים, ומכבסן, ומבשלן, ומנגבן, ועורך שלחן לפני כל אחד ואחד, ונותן כל צרכיו לכל אחד ואחד, ולכל גויה וגויה כדי מחסורה, ואין אתם מביאין לי את העומר. אמר רבי ברכיה פסנטורך אנא ולית את מטעם לי מתבשילי דאידע מהו צריך. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר סנטורך אנא ולית את יהיב לי מסנטריותי. אמר רבי אלעזר כתיב''' (ירמיה ה, כד): '''ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' וגו', הא חייבין מן כדון לית אתון צריכין לי, תלמוד לומר''' (ירמיה ה, כד): '''שבעת חקות קציר ישמר לנו, ישמר לנו משרב, ישמר לנו מהטללים רעים, והוא שדוד אומר''' (תהלים סח, י): '''גשם נדבות תניף אלהים, אם גשם היא צריכה, נדבה. ואם טללים היא צריכה תניף אלהים. תני רבי חייא כתיב''' (ויקרא כג, טו): '''שבע שבתות תמימת תהיינה, אימתי בזמן שאין ישוע ושכניה ביניהם. אמר רבי אבא בא וראה כמה צער וכמה יגיע רואין עד שמביאין את העמר, כדתנינן, כיצד עושין שלוחי בית דין יוצאין בערב יום טוב ועושין אותו כריכות במחבר לקרקע, כדי שיהא נוח לקצר, וכל העירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם כדי שיהיה נקצר בעסק גדול. אמר רבי לוי אמר לך הקדוש ברוך הוא, אדם, הרי חרשת, וזרעת, וקצרת, ועמרת, ועשית ערמות ערמות, אם איני מוציא לך מעט רוח יכול את לזרות, ואפלו שכר אותו הרוח אין אתה נותן לי, הוי''' (קהלת ה, טו): '''ומה יתרון לו שיעמל לרוח. רבי עשה סעודת משתה בנו, קרא רבי לכל רבנן, ואינשי למקרי בר קפרא, אזל וכתב על תרעא אחר כל שמחתך מות ומה יתרון לשמחתך. אמר מאן עבד לן הדא, אמרו בר קפרא דאנשיתון למיקרי ליה, לגרמיה חפיה הוא. אזל ועבד אריסטון אוחרן וקרא לכל רבנן וקרא ליה לבר קפרא, ועל כל תבשיל ותבשיל דהוה מניח קדמיהון הוה אמר עליה תלת מאה מתלין על הדין תעלה, והוה עריב להון והות תבשילא צנין ולא טעמין ליה. והוה רבי אמר למשומשנוהי למה תבשילינון עללין ונפקין ולא טעמין מידי, אמרין ליה בגין חד סב דיתיב תמן וכיון דתבשילא עליל הוא אמר תלת מאה מתלין בהדין תעלה, בגין כן תבשילא צנין ולא טעמין מידי, סליק לגביה אמר ליה למה את עביד כן, שביק אריסטון דיכלין. אמר לו לא תהא סבור דבגין מגיסך אתית, אלא בגין דלא צווחת לי עם חברי, לא כן אמר שלמה: מה יתרון לאדם וגו', מאחר שדור הולך ודור בא, מן דפייסן דין לדין עבדין שלמא. אמר אבא בר קפרא לרבי, ומה בעולם הזה שאינו שלך השפיע לך הקדוש ברוך הוא שלוה, עולם הבא שכלו שלך על אחת כמה וכמה. אמר רבי בנאה, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בני, דעו מה ביני לביניכם, מה כתיב''' (שמות טז, טז): '''עומר לגלגלת מספר נפשתיכם וגו', מן דיהבון אתון כלכון עמר, ולא עומר של חטין אלא של שעורים, אף על פי כן תהיו זהירין להביא אותו בעונתו, לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם''' (ויקרא כג, י): '''והבאתם את עומר''' וגו'. '''בנוהג שבעולם''' כו׳. דריש "מה יתרון לאדם" בהב"ה, כדדריש לקמן כי יש אדם שעמלו בהב"ה. וירצה מה יתרון ושכר אנו נותני' לה' בכל מעשיו בתבואות שאין נותנין רק העומר שהוא שכר בישול הפירות, וזה אומרו "תחת השמש" שעל ידו מתבשלות, ולזה אמר שכנגד זה כמה מעלות טובות למקום עלינו, כי כמה יגיעות יגע האדם בבישול ליטרא של בשר, והב"ה עושה מזולת זה כמה טובות דהיינו משיב רוחות. ואם פירושו אדם כפשוטו ירצה מה יתרון ושכר לאדם, כלומר מה שכר הוא נותן בכל עמלו וקרבנו שמביא לפני ה' בשכר השמש שמוציא לבשל הפירות שאינו נותן לו רק העומר שהוא מעט מזער. '''ואין אתם מביאים לי את העומר''': בתמיה, דכיון דאינכם פורעין לי דבר אחר זולת זה ראוי להביאו על כל פנים. ובויקרא רבה גרסינן ואין נותנין לו אלא שכר העומר. וא"ת מאי שנא עומר דחשיב שכר על זה טפי מבכורים ותרומה ומעשר. י"ל משום דמקיימי' בו מצות קלי כדאמ' בויקרא רבה כי זה כנגד חום השמש בבישול הפירות. '''ואין אתם מביאין לי העומר''': בשכרי כדפי'. ואע"פ שאין כאן שכר ממש כי מה ערך לנתינת האדם אצל חסדי ה'. ועוד כי משלו אנו נותנין לו, ועוד מה בצע אצלו במתנותיו מ"מ ע"ד ההפלגה קאמר שאפילו תחשב נתינתו אצלו כשכר מכיון דכהנים משלחן גבוה קא זכו וה"ל כאלו ה' מקבל מידינו מ"מ אין כאן רק שכר העומר. '''א"ר פנחס''' משום דר' ינאי קאמר דעומר הוי שכר בישול הפירות, ומפרש בו קרא דמה יתרון לאדם כדלעיל, אתא ר' פנחס לומר דלא הוי אלא שכר הרוח שזורה בה משום דעומר היה נשטח בעזרה כדי שתהא הרוח מנשבת בו, ומפרש בהכי קרא דמה יתרון לו שיעמול לרוח, ולהכי מייתי דר' אבין דקאמר כמה צער וכמה יגיעה רואין עד שמביאין העומר, לומר שכל העמל הזה אינו מספיק אלא לשכר הרוח. אלא שהפסיק המדרש בדברי ר' ברכיה ור"י דסכנין שנתנו טעם למצות העומר משום טעימת התבשיל או שכר שימור איידי דמייתי דר' ינאי ודר' פינחס שאמר שהוא שכר בישול או שכר הרוח, ושוב חזר והביא דר' אבא מסכים לדר' פינחס. '''פסטורך אנא''': בויק"ר [כח, ג] גרסינן מגירסך אנא. ופירושו מבשל ועושה מטעמים. וירצה דס"ל דטעם מצות העומר כדי שיתברכו התבואות ע"י מעשה זה הנעשה לעבודת ה', וכמ"ש בפ"ק דר"ה: תניא ר"י אומר משום ר' עקיבא מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח מפני שהפסח זמן תבואה הוא, אמר הב"ה הביאו לפני והביאו עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות, ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת מפני שעצרת כו'. וירצה שהכוונה שע"י המצוה הנעשית במין יצליח כלו לפי שיש בו תכלית לעבודת ה' וכל חלק וחלק ראוי לזה ע"ד שאמרו בביצה גבי קימחא דבי זילא דאמרינן הואיל וכל ריפתא וריפתא חזי ליה. והטבע יפנה לתכלית עבודת ה' שהמצות חקים שנחקקו בהם שמים וארץ, ולזה אמר כאן שכשם שהמבשל צריך לטעום מהתבשיל לידע צרכיו כן צריך שיטעימו מהפירות לעבודת ה' כדי שיהיה נזקק לברכם ולהשגיח בהם אם צריכים מטר או יספיק בטל כמו שבכיוצא בזה יטעימו למבשל כדי שיעשה בישולו כראוי, והנהיג ה' בזה מנהג דרך ארץ. '''סנטורך אנא''': פירושו שומר. וירצה שהב' היות טעם מצות העומר להכיר שהכל מיד ה' כדכתיב ביפה עינים ח"ב פ' העומר, ולזה בקש ה' שיתנו לו חלק מתבואתם כנותני' שכר על פעולתו כעבד לאדוניו, אלא שנתחסד להם שלא לבקש כנגד עיקר מעשיו אלא כנגד השימור שהוא החסד היותר קטן ולזה נתפייס בעומר שהוא דבר מועט והיה בזמן שהתבואה צריכה שימור כדאמרינן שבועות חקות קציר ישמור לנו, וכדמפרש ר"א בסמוך. '''קא חייבא''': כנגד הרשעים מדבר וקאמר הא רשיעא מעתה אינך צריך לי. כלומר אחר שהורדתי לך גשמים בעתם שמא שוב אינך צריך לי ליתן, והכי פירושא דקרא דכתיב הנותן גשם יורה ומלקוש. בעתו שבועות חקות קציר ישמור לנו, כי לא אמרו אף שלא נירא את ה' מאחר שכבר נתן כל מה שצריך מגשם יורה ומלקוש בעתו ומעכשיו אין צורך לגשמים מ"מ צריך לירוא מפניו כדי שישמור שבועות חקות קציר, והיינו ז' שבועות שבין פסח לעצרת שהן זמן הקציר שישמרם מרוחות רעות וטללים רעים, דאל"כ תפסד התבואה ומה בצע בגשמים שירדו בעתם וזה מהפלגת המוסר שאפילו יצוייר שלא נירא מפניו מפני הגשמים יש לירא מפני שבועות חקות קציר, כל שכן השתא דיש לירא על הכל שאף שכבר נתן הגשמים בשנה זו יש לירא מפני השנים הבאות. ובויק"ר גרסי' במקום הא חייבא הא יהבית לכון כולא. '''והוא שדוד אומר''': מייתי ראיה למ"ש שה' משגיח במטר וטל מה צריך לפי שהוא כמבשל המכין מטעמי' שלא יתן מלח ותבלין אלא כפי הצורך ממ"ש גשם נדבות כו'. שפירושו אם גשם היא צריכה כו' וקאמר נחלתך ונלאה אתה כוננת משמע שלהיות המכין טבוח וכן מ"ש אח"כ תכין בטובתך, לכן הוא מה שמשגיח אם גשם היא צריכה. וטעם הזכרת שם דוד לפי דרכנו שלהיות לו שייכות בדבר מזכיר שמו. י"ל שלהיות דוד מבקש תפלה על הגשמים על הרעב שהיה בימיו שנה אחר שנה לכן אמר גשם נדבות תניף אלקים. '''אם גשם היא צריכה''': נדבות גרסי' בויק"ר. ופירושו בנדבה ורצון מאתו ית', אבל לטל אין צריך נדבה שבטבע העולם שירד הטל ולעולם אינו פוסק כמ"ש בפ"ק דתעניות. ולזה אמר בו תניף אלקים כי במדת הדין יבא, ולזה הוזקק לומר דאטל קאי אע"פ שלא נזכר בהדיא מפני שאלקים דהוי מדת הדין סותר למ"ש נדבות, והרמז לטל בתניף שהוא מה שדרכו להניף ולהניע תמיד. '''התיבון ליה והכתיב''': ט"ס הוא וצ"ל תני ר' חייא שבע שבתות תמימות תהיינה, אימתי כו' כדאי' בויק"ר. ומקמי הא דהוא שדוד אומר כו' גרסי' לה, ובויק"ר בתר הא דקאמר ישמור לנו מרוחות ומטללי' רעים גרסי' ואימתי באלו שבע שבתות שבין פסח לעצרת והדר מייתי הא דר' חייא אימתי בזמן כו'. בויק"ר גרסי' אימתי הן תמימות בזמן שישראל עושין רצונו של מקום. והיינו כשמקיימי' מצות העומר והספירה בשבתות אלו אז תהיינה תמימות ונקיות מרוחות רעים וטללים רעים, ולהכי מייתי דר' חייא לראיה שיש לירוא בשבועות אלו מהפסד התבואות שהסכנה מצויה בהן מדתלי הצלתן בקיום מצות ה', וזה מסכים למ"ש בשבועות חקות קציר ישמור לנו. ולפום מדרשנו דריש "שבתות תמימות" שתהיינה תמימות, דהיינו עשויות כסדרן בענין משמרות הכהונה שהיה משמר א' בכל שבת ושבת, ולפי נוסחא זו היו משמרות ישוע ושכניה דהיינו משמר ט' וי' באות בתוך ז' שבתות אלו לפי סדרן. אבל בילקוט גרסי' בזמן שאין משמרות ישוע ושכניה באות ביניהן. ונראה שהיא הנוסחא הנכונה כי כשנמנה התחלת המשמרות מתחילת ניסן אין משמרות ישוע ושכניה בין ז' שבתות אלו: '''אימתי בזמן''' כו': אע"ג דתמימות תהיינה איצטריך למימר שמתחיל המונה מבערב כדאי' במנחות פ' ר"י דריש ליה ר' חייא ע"ד הדרש להך מילתא כדתנינן כיצד עושין כו'. עיקר הראיה מדתנן בתר הכי קצרוהו ונתנוהו בקופה והביאוהו לעזרה והיו מהבהבין אותה באור כדי לקיים בו מצות קלי דברי ר"מ וחכמי' אומרי' בקנים ובקלתות היו חובטין אותו כדי שלא יתמעך. נתנו באבוב אבוב היה מנוקב כדי שתהא הרוח מנשבת בו ושטחוהו בעזרה והרוח מנשבת בו הביאוהו לריחים של גרוסות כ"כ למה כדי להוציא ממנו עשרון שהוא מנופה בי"ג נפה. ובויק"ר מייתי לה ומדרשנו קיצר. '''ואפילו שכר אות והרוח אי אתה נותן לי'''. היינו דוקא בעומר אבל בשאר מצות יחשב שכר לדברים אחרים, ואע"ג שמה יתרון לו שיעמול לרוח ע"כ בכל מילי משמע דכתיב התם כל עומת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמול לרוח, י"ל דהכי קאמר שאין לאדם שום שכר שמור לו אחרי מותו על מצותיו כי אין לו שום יתרון במצוה שיש בה עמל גדול כמצות העומר שאינה אלא שכר הרוח ומכ"ש שאר המצות שאין בהן כ"כ עמל שיצאו בשכר כמה חסדים שה' עושה לאדם וא"כ מה ישאר לו לאחר מותו. א"ק וכי יכחיש קהלת בשכר המצות לעתיד והלא כתוב בתורה למען יאריכון ימיך. ואמרו בשלהי קידושין לעולם שכלו טוב לעולם שכלו ארוך, וקהלת גופיה קאמר מתוקה שנת העובד והיינו שכר העובד את האלקים לעתיד אחד המרבה וא' הממעיט כדדרשי' לקמן ובכמה דוכתי. וי"ל דהתם ברשע שה' משפיע לו טובה בעוה"ז בשכר מצותיו כדי לטרדו מן העולם מדבר ע"ד ומשלם לשונאיו אל פניו כו', וז"ש שם עושר שמור לבעליו לרעתו, ששומר ה' העושר בידו שיהנה ממנו בעוה"ז לרעתו, ואמר שלא ישאר לו כלום מזכיותיו לעוה"ב שהרי כפי הדין אין לאדם שום חיוב אצל ה' בזכיותיו לעתיד שהרי כלם צריכין כפי מה שגמלהו ה' מהטובה בעוה"ז, אלא חסד הוא שעושה ה' עם האדם לפרוע לו שכר לעוה"ב וכההיא דמי הקדימני ואשלם דויק"ר פכ"ז. וכ"ש זה שהשפיע לו ה' טובה יותר בעוה"ז כי אין לו שום זכות מכל מצותיו לעתיד כפי הדין, ומפני רשעו לא יעשה לו ה' חסד ויניחהו כפי הדין וישאר ערום מהמצות.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף