עריכת הדף "טעמא דקרא/אסתר/ט" (פסקה)

==יט==
'''על כן היהודים הפרזים וגו'.''' הר"ן ריש מגילה כ' בשם הרמב"ן דמתחלה לא נהגו אלא הפרזים שהמוקפין סברו שאין הנס גדול אצלם שהרי היו בעיירות מוקפות דמגנו ומצלו ואח"כ מרדכי תקן שגם המוקפין יעשו פורים, והוכיח כן מהפסוקים, והר"ן הקשה עליו שהרי א"י היתה חרבה אז והמוקפין היו בחו"ל וא"כ מה הועיל להם ההיקף שהרי צריהם עמהם היו בתוך העיר. וי"ל דהנה המושלים של העיירות עזרו את היהודים כמ"ש וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם וגם ראו מאגרות השניות של אחשורוש שרצונו בטובת היהודים ובהצלתם, ובודאי בעיר מוקפת נקל על מושלי העיר להשגיח ולשמור כרצונם כיון שאין באים זרים לשם וגם בני העיר אין בידם לברוח והם מכירים אותם ויודעים איך לנהוג אתם, ולכן המוקפין סברו שאצלם לא הי' כ"כ נס גדול בשעת המלחמה שהכו בשונאיהם ולא עמדו לקראתם שמושלי העיר סייעו להם ועיקר הנס הי' בפרזים ששם באים מכל המקומות מסביב ואין מושל ועוצר שיכול לעזור וגם יכולים לברוח ושם הי' מלחמה ממש ונס גדול שהיהודים נצחו, אבל מרדכי שלח למוקפין שצריכין לתקן פורים ג"כ על עיקר הנס שהפך לב אחשורוש כמ"ש כי המן וגו' צורר כל היהודים היינו גם המוקפין כמ"ש הרמב"ן ולזה תיקן מרדכי שנית על שניהם.

'''על כן היהודים וגו' שמחה ומשתה ויו"ט ומשלוח מנות וגו'.''' ולא כתיב מתנות לאביונים וב[[תנ"ך/{{כאן}}#כב|פסוק כ"ב]] כתוב ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים וצריך טעם. וי"ל ע"פ הגמ' בפ"ק ד[[בבלי/מגילה/ה/ב|מגילה ה' ב']] דמעיקרא רצה מרדכי שיקבלו ג"כ יו"ט ואיסור מלאכה ולא רצו לקבל וחזר וכתב להם בלא יו"ט וי"ל דמעיקרא כשרצה שיקבלו יו"ט לא תקן מתנות לאביונים שא"א ביו"ט ואפי' לא יתנו מעות אין גבאי צדקה יכולין לגבות ביו"ט רק בצנעא כמ"ש בשו"ע או"ח [[שולחן ערוך/אורח חיים/תקכה#ב|סי' תקכ"ה ס"ב]] אבל אח"כ שלא תקן יו"ט תקן מתנות לאביונים. ובזה יש לבאר ג"כ למה בפעם ראשונה כתיב ומשלוח מנות משלוח מלא ובפעם ב' כתיב חסר, והיינו משום דבפעם א' דתקן יו"ט הי' המצוה משלוח מנות מלא אבל אחר שתקן מתנות לאביונים וכבר כ' הרמב"ם {{ממ|בסוף ה' מגילה}} דמוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות במשלוח מנות כתיב משלח מנות חסר ומתנות לאביונים מלא.

'''על כן היהודים הפרזים.''' הפרוזים כתיב, והנה פרוזא הוא פרבר העיר כמבואר בתוספתא דע"ז [[תוספתא/עבודה זרה/ח#ג|פ"ח ה"ג]] ובירו' שם ספ"ד <!--לא מצאתי כעת-->ע"ש, וי"ל שבא לרמז דהיושבים בפרברי העיר דוקא אם הם יושבים בערי הפרזות נידונין כפרזים אבל אם יושבים סמוך למוקפין דינן כמוקפין כדאמרי' כרך וכל הסמוך לו נידון ככרך, וזהו הפרוזים היושבים בערי הפרזות דוקא.

מכדי כתיב על כן היהודים הפרזים ל"ל למכתב היושבים בערי הפרזות למימר דפרוז בן יומו איקרי פרוז {{ממ|[[בבלי/מגילה/ט/א|מגילה ט' א']]}}. וקשה לכתוב רק היושבים בערי הפרזות ל"ל למכתב הפרזים. ונראה ע"פ המבואר באו"ח [[שולחן ערוך/אורח חיים/תרפח#ה|סי' תרפ"ח ס"ה]] דמי שבא בדרך או בים ואינו בשום עיר קורא כפרזים דכל שאינו מוקף בכלל פרזים הוא ואי הוי כתיב רק היושבים בערי הפרזות הו"א דההולך בדרך קורא בט"ו קמ"ל דכל הפרזים קורים בי"ד וגם היושבים בערי הפרזות אע"פ שהן ממוקפין.

ב[[בבלי/מגילה/ה/ב|מגילה ה' ב']] חזקי' קרי בטבריא בי"ד ובט"ו מספקא לי' אם ימה חומתה מהניא לגבי מגילה לעשותה מוקפת חומה. ויל"ע הא כל דין מוקף חומה ילפי' משושן ושושן עצמה הי' מפסיק לה ים באמצע כמ"ש ב[[בבלי/מגילה/טו/א|מגילה ט"ו א']] ויעבור מרדכי דעבר ערקומא דמיא פירש"י לאסוף היהודים שבעבר השני ומשמע שהנהר חלק על כל העיר מדלא הלך בצד אחר וגם למה הפסוק הודיע זה וא"כ כל חצי היתה מוקפת מצד א' ים, ושושן עצמה חשיבא מוקפת חומה כדאיתא בגמ' [[בבלי/מגילה/ב/ב|ב' ב']] וקורין בה בט"ו. וצ"ל כיון שסוף סוף החומה מקיף את שתיהן לכו"ע נקרא מוקפת חומה ול"ד לטבריא וצ"ע.