עריכת הדף "הר המוריה/כלי המקדש/ה" (פסקה)

== ט ==

'''ואפי' ''' 

''' בבי"ד וכו'.''' מדלא מוקי לה הש"ס בסנהדרין י"ח ב' דמיירי בבי"ד הגדול יעו"ש היטיב ודו"ק.

''' עדות''' 

''' למלך ישראל. ''' אף דהש"ס פריך ע"ז והא מלך אין דנין אותו היינו דוקא בזמן שהיה רעים וחטאים אבל רבינו כתב הילכתא למשיחא ואז יהיו המלכים טובים וישרים נכנעים לתורה והא למלכי בית דוד שפיר מעיד כמש"כ התוס' בד"ה והא תנן וכו'. רק דהש"ס לא רצה לאוקמה המשנה דמיירי במלכי בית דוד דוקא וכמש"כ התוס' שם (ועיין במר"ן מש"כ בזה) ועוד בפשיטות ניחא דמיירי כאן בדיני כה"ג ולא בדיני מלך וקמ"ל דבאותו מלך שדנין אותו אז הכה"ג מעיד לו אבל יש לעיין אמאי לא כתב נמי דין זה דבפני המלך מעיד ומשמע מתוס' דשם ד"ה והא אין וכו' דדוקא בבן מלך זה הדין ולא בהדיוטים יעו"ש היטיב ועוד יש לעיין למה כתב ה"ז הולך בבי"ד הגדול הא גם המלך נדון לפני בי"ד קטן כגון בדיני ממונות ובדיני מלקות אמנם למדתי תירוץ לזה מהלח"מ פ"א מהל' עדות ה"ג שכתב דכל בי"ד לבד בי"ד הגדול מיקרי קטן לגבי הכה"ג יעו"ש היטיב לכן כתב דוקא לבי"ד הגדול אבל מה שהשמיט הך דבן מלך יש לעיין בזה ודוחק לומר דהך למלך ישראל ר"ל כל שנוגע למלך ישראל היינו בנו ג"כ דא"כ הו"ל להביא הך דבא מלך ויושב בשעת העדות ואולי דה"ק מעיד למלך ישראל ר"ל בפני מלך ישראל אבל אין הלשון הולמתו דמלשון עדות למלך ישראל מבואר דהעדות עצמה היא למלך וצ"ע בזה (ועי' מש"כ הלח"מ עוד דלכן כתב בבי"ד הגדול משום דאין דנין המלך רק בבי"ד הגדול צ"ע דאכתי בדיני ממונות ומלקות מאי איכא למימר) ואם צריך להעיד במילתא דאיסורא ובעיבור החודש עיי"ש בתוס' שצריך להעיד ובכ"מ שם בהל' עדות כתב דא"צ להעיד יעו"ש היטיב ולח"מ שם יעו"ש.

''' בספר''' 

''' קדושה וכו'.''' הוא בפי"ז מהל' איסורי ביאה יעו"ש.

''' ואינו''' 

''' נושא וכו'.''' עיין בפי"ז שם דכתב הה"מ דיצא לו כאן מה דאיתא ביבמות נ"ט א' אשה אחת ולא שנים יעו"ש ואמת שכן משמע מלשון רבינו שם אולם כל הראשונים לא פי' הסוגיא שם כן אבל יותר נראה דהטעם כמש"כ הראב"ד שם דמשום דלא יצטרך לגרש בכל יום צום יעו"ש ומשמע כאן שעיקר הקפידא היא על יום הצום דאל"כ הוה דינא ככהן הנושא נשים בעבירה שאסור לו לעבוד עד שידיר שיגרשנה כמש"כ לקמן פ"ו מהל' ביאת מקדש הט"ו עו"ש ומה שהקשה הראב"ד מהא דכתיב וישא לו יהוידע ב' נשים כבר ראיתי בס' תולדות אדם שכתב בשם חכם אחד שלא לקח יהוידע לעצמו רק השיא את יהואש יעו"ש אלא שקשה לי לפי"ז לשון וישא שהוא בקל ופועל עומד וכל הראשונים לא פי' כן לכן י"ל כמש"כ הה"מ שם שנשא אחת אחר מיתת או גירושי האחרת. וכ"כ המגדול עוז שם.

''' וחולץ''' 

''' וכו'.''' עי' יבמות כ' א' ובסנהדרין שם.

''' מותרת''' 

''' להנשא וכו'.''' קמ"ל אע"ג דבמלך אין הדין כן דאין נושאים אלמנותו של מלך ומטעם זה אין מייבמין לאשתו וכן אין חולצין לה וכתב רש"י בסנהדרין י"ט ב' דלכן אין חולצין לאשת מלך משום דאסורה להנשא יעו"ש (ומבואר מזה דיבמה שאינה רוצית להנשא א"צ חליצה וליכא מצוה בזה).