עריכת הדף "העמק שאלה/טו" (פסקה)

== ט ==

{{העמקש|ט}} '''מבטל גזרת שבעה או לא כו'.''' עד כיון דאית בהו שמחה כרגלים דמי ומפסיקין. יש לשום לב אמאי דייק רבינו למשאל אי מפסיקין לגמרי בקובר מתו לפני הרגל ולא שאיל כמו כן אי עולה בקובר מתו ברגל וכדר"א דאמר עצרת כשבת משמע דעולה וא"מ. אבל למש"כ דייק רבינו טובא דודחי לדידן דס"ל יבא עשה דושמחת בחגך ודחי אבילות דיחיד א"א לומר דעצרת תהא עולה כשבת. כיון דיש בו אפושי שמחה. ור"א ע"כ לית לי' האי כללא כמש"כ אות ז' בס"ד מדמדמה יום ראשון ושני ושלישי. ובאמת ר"א לטעמי' בפ' אלו דברים דקרי לשמחת יו"ט רשות. ומפרש בגמרא דר"א ס"ל או יושב ושונה או אוכל ושותה. ול"ד יושב ושונה אלא ה"ה מתפלל וכדומה. עוסק בתדירות בדבר מצוה שהוא עצור לה'. וא"כ אפושי שמחת מריעות רשות. ומש"ה אפשר דעולה ג"כ כשבת. אבל אנן קיי"ל כר"י דשמחת יו"ט מצוה ופשיטא שאין עצרת עולה. ולא איצטריך לן אלא אי מפסיק כפסח וחג. או שאני הני דהוי שבעה ימים. ואסביר יותר דהא תלמוד מסוגי' דידן ד' י"ד דקאמ' אבלות א"נ ברגל שנא' ושמחת בחגיך כו'. מבואר או דאבלו' יום א' וגם שמחת י"ט שניהם מה"ת. או שניהם מדרבנן מדלא קאמ' בפשיטו' יבא עשה מה"ת וידחה עשה דרבנן וכ"כ התו' שם. ובאמת לענ"ד תליין זב"ז. דאי נימא שאין שמחה אלא בשלמים. ובזה"ז ליכא שמחה כלל. א"כ הא דכתיב אוני ביום ראשון ש"א דמשמע ולא שמחת הלב. כמ"ש לעיל בשם הרמב"ן ז"ל לא מנע הכתוב אלא מאכילת קדשים. אבל אי תימא דכל שמחת מריעות בכלל שמחה דכתיב בתורה. וה"ה ביום א' של אבלות אסור מה"ת. והשתא לא פליגי הראשוני' ז"ל לר"א דס"ל שמחת יו"ט רשות אלא דבעינן או לכם או לה'. אבל מצות ושמחת ליתא אלא בבהמ"ק. ה"ה אבילות יום ראשון ושני ושלישי שוין דהווין מדרבנן. רק ברביעי דנשתנה בכמה פרטי' בבכי וכדומה. ולא פליגי הראשוני' אלא אליב' דר"י. דאי' ליה בפסחי' דשמחת י"ט מה"ת וס"ל להגאונים כמשמעו וכמ"ש הרמב"ם שלהי ה' יו"ט. ואע"ג דאין שמחה אלא בבשר שלמים. ר"ל בזמן דאפשר בשמחה זו. אבל בזמן דא"א. הכל בכלל ושמחת. וכיב"ז מתפרש מ"ע אך ביום הראשון תשביתו לרבי וכמבואר בפ' קדושים סי' ק' אות ב'. ובזה ניחא הא דאי' שם ד' ע"א והיית אך שמח למעט לילי יו"ט הראשון משמחה. והקשו התו' שם תיפוק מדכתיב וזבחת ושמחת ע"ש מה שנדחקו. אבל לדעת הגאונים ניחא דאתי למעט משאר שמחות. וע' שו"ת שאגת ארי' סי' ס"ה והתו' לטעמייהו דאפי' לר"י מדרבנן כמו דפשיטא להו דאבלות יום א' מדרבנן. ורק לכם בעינן מה"ת: