עריכת הדף "
ביאורי מהר"י קורקוס והרדב"ז/ביאת מקדש/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== י == '''כל קרבנות של ציבור קבוע זמנם כו'. ''' כ' מהר"י קורקוס ז"ל גז"ש בפ"ב דתמורה {{תוספת|צ|י"ד ע"א.}} יש בקרבנות ציבור מה שאין כן בקרבנות היחיד שקרבנות ציבור דוחין את השבת ואת הטומאה מה שאין כן כו' אמר ר"מ והלא חביתי כ"ג ופר יוה"כ קרבנות יחיד ודוחין, אלא שזמנן קבוע. פי' ובהא תליא טעמא שקרבנות של ציבור שכולן זמנן קבוע ולכך לא הקשה ר"מ מקרבנות ציבור אלא שבפ' הוציאו לו {{תוספת|צא|שם ביומא נ' ע"א.}} הביאו ברייתא שאמרו בה אמר ר' יעקב פי' לת"ק דר"מ וכל קרבנות ציבור כו' כללא הוא והרי פר העלם דבר ושעירי ע"ז וחגיגה דקרבן ציבור הם ולא דחו אלא נקיט האי כללא בידך כל קרבן כו' וכל שאין זמנו קבוע אינו דוחה כו' אפי' בציבור. מוכח דכללא הוא דקרבנות ציבור נמי לאו דוקא. וא"כ קשה על רבינו שכתב כל קרבנות של ציבור זמנן קבוע. {{תוספת|צב|ע' מנ"ח מצוה ק"כ בזה.}} דהא איכא פר העלם דבר כו'. ורבינו פ"א מהלכות מעה"ק {{תוספת|צג|ה"ה.}} ביאר מה הם קרבנות ציבור ומנה בהם פר העלם דבר ושעירי ע"ז והדבר פשוט שהוא כן ובודאי שאין זמנו קבוע. ואיך כתב כל קרבנות ציבור וכו'. גם רש"י ז"ל פ"ב דתמורה כ"כ פי' בדברי ר"מ אין הטעם תלוי אלא בזמנו קבוע. ופי' דציבור כגון פר העלם כו' אין דוחין, ע"ש. גם בתוס' בפ"ק דסנהדרין {{תוספת|צד|י"ב ע"ב ד"ה שטומאה.}} כך כתבו דהאי כללא לא דייק מההיא דיומא. ונראה שמ"ש רבינו כאן היינו באותם קרבנות שחייבין בהם הציבור שתלויין בזמן ואין צורך לשום דבר שיתחדש כמו תמידין ומוספין ושעיר חטאת של יוה"כ שאלו בהכרח הוא שיביאו אותם. לכך כתב זמנם קבוע דהיינו בזמן שיש להם. אבל שעירי ע"ז אין חייבין אלא כשעבדו ע"ז וכן פר העלם דבר כשחטאו. ובאלו לא מיירי ול"ש זמנן קבוע כי אין הזמן גרמה להם ואין תלוים בזמן. וסובר רבינו שזהו דת ת"ק דמתני' דכייל ואמר כל קרבנות ציבור ובודאי דמודה ופשיטא לי' דאין שעירי ע"ז ופר העלם דוחין את השבת ובהו לא מיירי. וה"ק יש בקרבנות ציבור מה שאין בקרבנות יחיד שקרבנות שחייבין בהם הציבור שיש להם זמן קבוע דוחין כו' והטעם ודאי מפני שזמנן קבוע, דאילו אינך פשיטא, אבל קרבנות יחיד יש בהם שתלויין בזמן ואין דוחין כגון חגיגה וראייה שאין צורך לשום מעשה מחודש אלא הזמן מחייבן ואפ"ה אין דוחין את השבת ולא את הטומאה וכאשר יתבאר. והרי הוא כאלו אמר יש בקרבנות ציבור כו' שכל קרבן שיש לו זמן הוא קבוע ודוחה. משא"כ בקרבנות יחיד א"נ שכל קרבנות ציבור דוחין דהיינו אשר להם זמן ואין כן כל קרבנות יחיד. ואם לא נפרש כן קשיא טובא ת"ק מאי סבר דכייל הכי וכי לא ראה מה שהקשה עליו ר"מ ור' יעקב כי קושיות פשוטות הם. ומ"מ ראיתי מי שתירץ לדעת ת"ק דפר העלם ושעירי ע"ז לא קשו דת"ק תרתי בעי ציבור וקבוע זמן וחביתי כ"ג קרי להו ת"ק קרבן ציבור משום דבאים אחר מנחת נסכים. א"נ דכי מת כ"ג באים משל ציבור עד שיעמוד כ"ג אחר. {{תוספת|צה|ע' מנחות נ"א ע"ב וברמב"ם פ"ג מתומ"ס הכ"ב וע"ע בכס"מ פ"ד דשקלים ה"ג מ"ש בזה. בסברא זו אפ"ל במ"ש התוס' קינים פ"א מ"ד ד"ה לאיזו. וז"ל וכן כל נותנת מעות שבשופר סתם ע"ד ב"ד נותנת והוי כאילו התנו יעו"ש. ובתוס' פסחים צ' ע"ב ד"ה עד. והעירו ע"ז ממ"ש התוס' מעילה י"ד ע"א דל"ש לב ב"ד מתנה בקרבן יחיד יעו"ש. ובזה י"ל דהוא אליבא דר"ש דאמר בפ"ז דשקלים מ"ו ז' דברים התקינו ב"ד כו' ועל הקינין הפסולות שיהו באות משל ציבור יעו"ש. וא"כ אם נאמור דל"ש בזה לב ב"ד מתנה ונפסלו הקינין הקריבין משל השופר בשינוי בעלים ויצטרכו הציבור לשלם. ושוב הדבר נוגע לציבור ונחשב כקרבן ציבור כמ"ש המהר"י קורקוס בשם י"מ גבי חביתי כ"ג. ושפיר אמרינן בזה לב ב"ד מתנה. ומה דאמרינן בעירובין ל"ז ע"א דמתני' דשתי נשים שלקחו כו' דמיירי בהותנו יעו"ש. ולא אמרי' לב ב"ד מתנה. משום דשם הוא אליבא דרבי יוסי והוא לשיטתו פליג אר"ש שם בשקלים וס"ל דהמספק הקינין מספק הפסולות. וגם י"ל כמ"ש התפארת ישראל שם בשקלים דדוקא אותן שקונים הב"ד ונפסלו באין מציבור. אבל אם הביאו עצמן קיניהם הם עצמם מביאים אחרות. - שו"ר דדברי הי"מ שמביא מהר"י קורקוס הם התוס' ישנים יומא נ' ע"א.}} ופר יוה"כ כיון שאחיו הכהנים מתכפרים בו מקרי של ציבור. ושיטה זו דחוקא בסוגיא דיומא עי"ש: ''' ומ"ש ''' דחגיגה קרבן יחיד חשיב לה רבינו וכ"ה בפ"א דמעה"ק |ה"ו.}} ואילו בברייתא שכתבתי דפריך ר' יעקב לת"ק קרי לי' קרבן ציבור ופריך מינה ל"ק כי כבר שאלו שם בגמ' למה קרא אותה קרבן ציבור ופסח קרי קרבן יחיד, פי' דהתם גרסינן בדר' מאיר פסח נמי. ותירצו דחגיגה דאתיא בכנופיא פי' בחגים ופסח איכא פסח שני דלא אתיא בכנופיא. ומ"מ קושטא דמילתא דחגיגה כל יחיד מביא אותה וקרבן יחיד הוא. וזהו דעת ת"ק ותפס רבינו כן כנ"ל. ומ"ש בפי' דברי ת"ק ושהם דברי רבינו, מסתברא לי אחריתי דאיכא למידק בהאי כללא דהא פסח שני קבוע לו זמן ואינו דוחה את הטומאה. ובשלמא לר"מ דברייתא ל"ק דאיהו סבר שגם דוחה את הטומאה וכר' יהודה שניתא בגמ'. אבל אנן דקי"ל אינו דוחה את הטומאה כאשר יתבאר במקומו {{תוספת|צז|פ"י מק"פ הט"ו.}} היכי כיילינן הכי, אלא דכיון שהוא תשלומי ראשון ואפשר שיהי' ואפשר שלא יהי' כי יעשו כולן בראשון. בהכי לא מיירי ולא כייל אלא קרבנות ציבור שבהכרח יביאו אותם, אבל פסח שני אין זמנו קבוע חשיב כיון שאפשר שלא יתחייבו בו. או אפשר דלא מיירי הכא אלא בעיקר חיוב הקרבן. אבל בזה שאין זה עיקר חיובו אלא שנדחה מחמת טומאה לא מיירי. דכיון שנדחה מחמת טומאה איך יעשה אותו בטומאה. ואפשר שכיון שזה אינו עיקר זמנו חשיב אין זמנו קבוע:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף