עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/רעה" (פסקה)

==ט==

[ט] '''[לבוש] שזנבות סמוכים וכו'.'''  נראה לי הא דהשמיט מה שכתב בשולחן ערוך ורש"י ור"ן הואיל ויושבים רחוקים זה מזה דסבירא ליה דאם יושבים רחוקים מסתמא קורין משני ספרים וזה אסור אפילו לאור הנר, אבל השולחן ערוך סבירא ליה סברא ראשונה כב"ב וקל להבין, גם נראה דסבירא ליה ללבוש דאף ביושבים סמוכים זה לזה וקורין בספר אחד אסור וכן דעת אחרונים, וראיה מצאתי בכנסת הגדולה שלא כתב אלא משום דמקרב איסורא, ואפשר שגם דעת השולחן ערוך כן והא דכתב טעם ראשון היינו לחומרא דאף שיושבים רחוקים מזנבות מכל מקום אסור כשיושבים רחוקים זה מזה, ולפי זה כשיושבים קרובים זה לזה והם רחוקים מזנבות מותרים, ויותר נראה דכיון שיש איסור בקרובים לזנבות אסור אפילו ברחוקים דהא בכלל דלא חלקו רבנן כדלעיל. כתב הט"ז ונראה לי דאף שמותר להתחמם נגד המדורה בסוף סימן רע"ו מכל מקום אין לישב בסמוך לזנבות דדרך להפוך בזנבות האודים כדי שלא תתהפך, עד כאן. ולעניות דעתי אין לחוש לחומרא חדשה זו שלא נזכר בש"ס ופוסקים, גם למה שפירשתי דכל שמצינו איסור בקרוב הוא הדין ברחוק ודאי ליתא, ועוד דכל דיני מדורה הנזכרים לעיל לא מיירי אלא כששנים שקורין בענין אחד ובספר אחד אבל כשאחד קורא ודאי אסור אפילו ברחוק לכולי עלמא אם כן יהא אסור לאדם אחד לחמם כלל וכלל, ועוד הא אמרינן בשבת דף כ"א כל אלו שאמרו אין מדליקין בהן בשבת אבל עושין מהן מדורה בין להתחמם וכו' ולא חילוק בין סמוך בין רחוק אפילו בדברים שאין מדליקין יפה: