עריכת הדף "כף החיים/יורה דעה/קיט" (פסקה)

== צ ==

צ) '''ומ"ש''' הרמ"א דהוי כאילו ודאי טריפה וצריך להחזיר הדמים, פי' הב"ח דאף דמדאו' כיון שנשחטה בחזקת היתר עומדת, ולהכי קי"ל בנאבדה הריאה דהוי כד' האסורים מד"ס שמה שאכלו אכלו וא"צ להחזיר הדמים. מ"מ באתיליד ריעותא בבהמה הו"ל ספיקא דאו' לפיכך דינה כד' האסורים מה"ת ואפי' מה שאכלו יחזיר להם את הדמים, והסכים לזה הט"ז ס"ק טו. והכנה"ג הגב"י או' מ. והפר"ח ס"ק כז. והבל"י ס"ק יז. ולחה"פ ס"ק יט. והשו"ג ס"ק מב. ומסגרת השלחן. וערך שי. וערוך השלחן ס"ק נה. וכ"ז דלא כהש"ך ס"ק כט דס"ל דאף בכה"ג הוי כד' האסורים מד"ס, הואיל ואין איסורם אלא מחמת ספק. ושכ"ד הרמ"א בד"מ. ע"ש. ובמקומות שאינם תופסים בדגל הקי"ל יש לפסוק כהב"ח והפר"ח וכל האחרו' הנ"ל. [ובפרט שנראה שיש לתלות ד"ז אי ספיקא דאו' לחומרא מה"ת או לא. וכמ"ש הפר"ח שם. וידוע דרוה"פ ס"ל דסד"א דחומרא הוי מה"ת. וכמ"ש בס' בן אברהם {{ממ|סי' א}}. וא"כ הו"ל כאיסורי תורה. ומה שנסתייע הפר"ח מפרש"י, י"ל. וכמ"ש ה' קהל יהודה. ובס' בית מאיר. ע"ש]. דהיינו דבהמה שנולדה בה ריעותא שמן התורה צריכה בדיקה ומכרה בלי בדיקה הוי כמוכר איסו' דאו'. ואפי' אכלו יחזיר להם הדמים. אבל בהמה שנמצא בה טרפות דלא אסירא מעיקר הדין אלא מחמת מנהג או חומרות הפו' או שהטריפוה מחמת ספק, כגון ס' מחיים ס' לאחר מיתה. או מחט שנמצא בריאה לאחר חיתוכה שא"א לבדקה בנפיחה וכן שאר ספיקות הדומים לאלו דבכה"ג שריא מדאו' דינו כמוכר ד' האסו' מד"ס. וכמ"ש הפר"ח ושאר אחרו' הנ"ל. משא"כ במקומות שתופסים דגל הקי"ל. מצי המוכר לומר קים לי כהש"ך וסיעתו דאף בנולדה בה ריעותא וצריכה בדיקה מה"ת אינו מחזיר הדמים דהוי כד' האסורים מד"ס. וכ"פ בזבחי צדק ס"ק ע"א. ומכ"ש לפמש"כ לעיל ס"ק פט דאף כשהבשר בעין אין הלוקח יכול לכפות את המוכר להחזירו בכדי להשיב לו את הדמים, כל שהטרפות היא מחמת ספק. א"כ ק"ו הוא לאם נאכל הבשר שאין המוכר מחזיר את הדמים.