עריכת הדף "תורה תמימה/בראשית/מט" (פסקה)

== יא ==

'''אסרי וגו'.'''  כי אתא רב דימי אמר, מאי דכתיב אסרי לגפן עירה, אין לך כל גפן שבארץ ישראל שאין צריך עיר אחת לבצור {{תוספת|יז|לכאורה הו"ל לומר עיר אחת להוביל, דבאופן כזה אוסרים את העיר להעגלה, אך מפני שדרך העיר לבצור, ולהוביל מיוחד החמור [שהוא עיר לכשנתגדל] לכן אמר לבצור.}}. (כתובות קי"א ב').

'''ולשרקה בני אתנו.'''  ת"ר, הרואה שרקה בחלום יצפה למשיח, שנאמר ולשרקה בני אתנו {{תוספת|יח|לא נתבאר הכונה, ונראה שרומז למה שתרגם אונקלוס דפסוק זה איירי במלך המשיח וכפירש"י בפסוק זה. וע"ע בגמרא כאן הרואה גפן בחלום אין אשתו מפלת נפלים, ולפי הת"א הנ"ל הי' אפשר לומר גם בגפן יצפה למשיח, כיון דבפסוק כתיב גם גפן.}}. (ברכות נ"ז א').

'''ולשרקה בני אתנו.'''  כי אתא רב דימי אמר, מאי דכתיב ולשרקה בני אתנו, אין לך כל אילן סרק שבארץ ישראל שאינו מוציא משא שתי אתונות, ושמא תאמר אין בו יין, ת"ל כבס ביין לבושו, ושמא תאמר אינו אדום, ת"ל ובדם ענבים {{תוספת|יט|נראה הכונה משום דיין אדום הוא מין יין מובחר, וכמש"כ (משלי כ״ג:ל״א) אל תרא יין כי יתאדם, ויתכן דמפני זה מצוה להביא לנסכים יין אדום, כמבואר במנחות פ"ז א', משום כבוד המצוה, וכן מה דקיי"ל מצוה לקדש בשבת ובפסח על יין אדום הוא משום כבוד היום, ועיין בט"ז לאו"ח סי' תע"ב ס"ק ט'.}}, ושמא תאמר אינו מרוה, ת"ל סותה {{תוספת|כ|ר"ל ושמא תאמר שאינו משכר, דהיינו מרוה, מפני שבא מאילן סרק, ת"ל סותה, ומפרש מלשון הסתה, שהיין מסתה אותו, דהיינו משכר.}}, ושמא תאמר אין בו טעם, ת"ל (פ' י"ב) חכלילי עינים מיין, כל חך שטועמו אומר לי לי, ושמא תאמר לנערים יפה, לזקנים אינו יפה, ת"ל ולבן שינים מחלב, אל תקרא לבן שינים אלא לבן שנים {{תוספת|כא|כלומר, מי ששערו נעשו לבנים מרבוי שנים, ויתכן דדריש כן ע"ד אסמכתא משום דהו"ל לומר ולבון שינים. ואינו מבואר מה שאמר ושמא תאמר לזקנים אינו יפה, מהיכי תיתא לומר כן, ונראה ע"פ מש"כ למעלה [אות י"ט] במעלת היין שיהי' אדום, ובמנחות פ"ז א' פירש"י דעיקר אדמימות הראוי לו הוא רק בשנה הראשונה מיצירתו, ואמרו חז"ל (מגילה ט"ז ב') שדעתן של זקנים נוחה מיין ישן, א"כ לגבי זקנים הוי מעלת האודם ומעלת הטוב העצמי של היין תרתי דסתרי, דבשעה שהוא אדום, בחדושו, איננו ישן, ואינו נוח להם, ובשעה שהוא ישן ונוח להם אינו אדום, על זה קמ"ל בשבח א"י, דגם בעת שהוא אדום, דהיינו בחדושו, ג"כ דעת זקנים נוחה הימנו כמו מיין ישן, ודו"ק. –  וע' בר"ן בשבת ס"פ ח' שהביא ראי' לענין דאיירי שם דגם ביין שייך כבוס ממה דדרשינן בענין שביעית (פ' בהר) לאכלה ולא לכביסה, יעו"ש, ותמיהני שנסתייע מדיוק כזה בעוד שהי' לו באפשר להביא מקרא מלא שלפנינו וכבס ביין לבושו, ועיין באו"ח סי' של"ד סעיף כ"ד מה שנוגע מפרט זה לדינא.}} [כתובות קי"א ב']