עריכת הדף "רבנו מנוח/לולב/ח" (פסקה)

== ח ==

'''אתרוג שהיה תפוח''' פירוש כגון שנפלו עליו גשמים אחר שנלקט ונתפח ואע"פ שלא נסרח. ''' סרוח''' שריחו רע מחמת תולעים שאכלוהו אע"פ שלא נתפח וכתב בעל ה"ג תפוח סרוח פסול לא שנו אלא מבחוץ אבל מבפנים כשר. ''' כבוש''' פר"ש בחומץ או בחרדל. ''' שלוק''' נתבשל ביותר באור ברותחין. ''' שחור כו'''' היינו כושי שבמשנה כדאמרינן כושי לבד ומנומר פסול והוא האתרוג שבא מארץ כוש והוא שחור. ''' גדלו בדפוס ועשאו''' דפוס נקרא כל דבר העשוי למדת דברים אחרים בין שיהיה נתון על גביהן או בתוכן והוא עשה דפוס לאתרוג כשהוא קטן במחובר וגדל כמדת הדפוס כיון שאינו דומה לאתרוג פסול דלאו הדר הוא. ''' עשהו כמין ברייתו אע"פ שעשהו דפין דפין כשר''' כלומר שהוא כמין קלפות. ''' התיום''' שני תאומים דבוקים יחד וצ"ע דהא קי"ל כי"א דפסלי אף התיום ''' והבוסר''' פירש ר"ש קטן כפול הלבן כדאמרינן הוא בוסר הוא גרוע הוא פול הלבן ותימה הא קי"ל כר' יהודה דאמר שיעור אתרוג קטן כביצה כמ"ש הרב בפרקין דלעיל וכן פסק הרי"ף ופירש הרב בעל ההשלמה דסובר דאתרוג כיון שהוא גדול במינו אינו כבוסר של שאר אילנות שהוא כפול הלבן אלא שיעורו יותר מפול הלבן והוא כביצה ע"כ ומסתבר לן כרבנן דפליגי עליה דר' עקיבא ומכשירי אתרוג הבוסר לא איירי בשיעורו כלל דהא איפלגו בשיעור אתרוג ר' יהודה ור"מ ואיפסיקא הלכתא כר' יהודא דאמר כביצה אלא הא אתא לאשמועינן דאע"ג דלא בשיל כל צרכיה באילן ועדין שיני אוכליו תקהנה בו אפ"ה הדר מיקרי וכשר כיון שיש לו שיעורו ולא נקיט בוסר אלא דרך העברה ור' יהודה ור"מ אפליגו בשיעורו שיש אילנות שדרכן לשאת פירות קטנים וקאמרי כיון דפחות מכאגוז הוה כשרה כל אחד ואחד לפי סברתו פסול דלא תיסק אדעתך דכיון דבשיל כל צרכיה אפילו הוא קטן ביותר כשר קמ"ל דאינו הדר עד שיהיה כביצה אליבא דר' יהודה דהלכתא כותיה שהרי דומיא דננורי הוא. ''' מקום שהאתרוגין כו'''' והיינו אמרינן בגמרא הא לן והא להו דבני בבל מתוך שהן קרובין לאתרוגין לארץ כוש קנו אתרוגיהן מקצת שחרות וכיון דרגילי בהו הדר מיקרו והקריבהו נא לפחתך קרינא ביה והיינו כושי כשר דאמרינן בגמרא אבל לבני ארץ ישראל וה"ה לשאר מקומות שאין רגילין בהן פסולין. ''' ואם היו שחורין ביותר כו'''' פירוש ואפילו לבני בבל וכל שכן לבני א"י והיינו דומה לכושי דאתמר בגמרא שהוא פסול לדברי הכל וזהו שכתב הרב כאדם כושי ודעת רש"י דכי אמרינן דאתרוג כושי כשר לבני בבל דוקא שבא מארץ כוש ומתוך שקרובים לארץ כוש רגילין בהם ומש"ה אפילו שחור ביותר וכ"ש שכשר לישראל העומד בארץ כוש שהרי כל אתרוגי הארץ ההיא כושיים הם אבל אם דומה לכושי כלומר שגדל בבבל וכ"ש בא"י ונשתנה מראהו ודומה לכושי נדמה הוא ופסול וכתב רש"י נדמה קונטרא פייט בלע"ז: