עריכת הדף "
פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/קב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == '''כלי.''' עש"ך הנה מה שהשיג על יש"ש תי' במ"י כלל ל"ט אות ה' דנדרים מצוה לאיתשולי עלי' דהנודר ומקיימו כאילו הקריב קרבן על במה וכר"ו אות ה' דרך בדרך זה וטבל ע"כ ראוי לפרוש או כהתירו כך איסורו ומ"ש המ"י דהרשב"א לשיטתיה דכל שבידו לעשות אף דאין מצוה דשיל"מ מש"ה הוצרך לומר דהוצאות הוה דשאל"מ לא מצאתיו ובתה"א ק"נ א' הביא בקונמות הא דר"נ דמצוה לאתשולי עליה יעויין שם: '''ועיין''' לקמן שכ"נ בט"ז אות ב' ומקשה לפי שיטת רמ"א כאן דכלי הוה דבר שיש לו מתירין אי לאו הוצאתו כו' ובנה"כ שם תירץ דכל שבידו דבר שיש לו מתירין אף בלא מצוה ותרומה דלאו מצוה ואין נשאלין על ההקדשות אלא מדוחק לא הוה דבר שיש לו מתירין הא לא"ה אף שאין מצוה דבר שיש לו מתירין הוה יע"ש: '''והמ"ב''' בסוף הספר בחדושי דינים לי"ד ד"ד משמע מדבריו דלא הוה דשיל"מ דטעמו בעלמא הוא וכפסק רמ"א בס"ד אלא תוך מעל"ע אסור להדיחן בכ"ר יחד (או לערב תבשילין יחד) כבסימן ק"ט (ס"ב כהרשב"א) וכ"א בפ"ע שרי תוך מעל"ע ולאחר מעל"ע שרי לבשל בכולן יחד ולערב והש"ך חולק עליו תוך מעל"ע אסור כ"א בפ"ע דטעמו נמי הוה דשיל"מ כמ"ש באות מ' ועוד דאפשר גוף הכלי הוה ממש ועט"ז דכתב מטעם בלוע יע"ש: '''אבל''' לאחר מעל"ע הסכים למ"ב דאף להדיחן בכ"ר יחד או לערב שרי. ואני תמה דלאחר מעל"ע איסור דרבנן איכא קדירה שאב"י ואמאי מותר והא בק"ט אוסר יבש ביבש לבשלן יחד ואף איסורא דרבנן אסור ואף מין במינו והכין ודאי הוא ואולי דקדירה שאב"י דרבנן אטו ב"י וכה"ג על ידי תערובת לא גזרו: '''אבל''' הט"ז באות ח' פסק דיש להגעיל כולן ומטעמא דכתיבנא דיבוא לאכול כולן כא' ואסור בק"ט בס"א וכ"ש חששא שיערב תבשיל הם כבס"ב בק"ט ואף לאחר מעת לעת וכדאמרן. אמנם מ"ש הט"ז להגעיל כולם כ' המ"י בכלל ל"ט אות ז' דמגעיל כלי א' די ועיין מה שכתבתי לקמן בק"ט: '''ומה''' שכתב מהריב"ל דכלי בשר עם חולבת אין בטל ברוב הנה יש בכאן מקום עיון כמו שאבאר. דע שדברי מהריב"ל אפילו באלף כלים אין היתר באינו מינו כ"כ הפר"ח אות ח' וכ"כ הב"ח ס"ג בסופו וז"ל כתב מהריב"ל קל"א קערה בשר בחלב ב"י אינו בטל בס' שמא ישתמשו ביומא ואתי לידי טעם מין בא"מ כו' ותימא שהחמיר בכלי יותר מחתיכה דחתיכה גופא ביבש בטילה ברוב מ"ה ואם יבשלם אח"כ ויתן טעם זה בזה התורה התירתו דאיסור נעשה היתר כדכתב הרא"ש אלא מדרבנן בעינן ס' כמו בסופו אם יבשלם יחד כמ"ש סה"ת א"כ בכלים שנתערב אם אין משתמש בכולם יחד שרי מדרבנן ובטל ברוב עכ"ל ולי ההדיוט הכותב דברים אלו צ"ע ולא זכיתי להבינם דמשמע מדבריו דמין באינו מינו ברוב אף שבישל אח"כ מ"ה מותר והא טעמא לא בטל הא למה זה דומה להוכר האיסור והרא"ש בספג"ה כתב אמין במינו דהותר מ"ה לאכול יחד והא בחוזר וניער אוסר הרא"ש אף במינו יע"ש. ומ"ש דא"מ צריך מדרבנן ס' כמו בסופו אף די"ל כן בסה"ת סימן ג' והיינו דמחלק בין מינו דליכא הרגשת טעמו משא"כ בא"מ עכ"פ יורגש הטעם ומדרבנן מיתסר מ"מ א"א לומר כך דודאי א"מ אף שהותר ביבש מ"ה כשיבשלם אסור מ"ה וטעמו לא בטיל והר"ן בפי' כתב דיבשלם יבוא לידי איסור תורה הביאו הב"י בק"ט והש"ך שם אות ט'. גם מה שהתיר ברוב קשיא דעכ"פ ס' ליבעי אטו יבשל יחד ר"ל יערב התבשילים יחד כמ"ש הש"ך בס"ט אות נ"ז וצ"ח אות ו' יע"ש היטב דלא כאו"ה (בטעם מין באינו מינו ביבש והבן) ולזה יש לומר דלא שכיח הוא לערב יחד ובטל ברוב: '''והפר"ח''' באות ה' פסק כמהריב"ל מטעם דאפשר להכיר האיסור ע"י טעימת קפילא ויבש באינו מינו דבטל בס' מיירי בהרבה מינים וא' מהם איסור דא"א לברורי וכ"פ בק"ה אות מ"א ובקי"א ואני תמה דהטור והש"ך בק"ט אות ה' מצייר נפרק כו' או שווין במראה וחלוקין בטעמן וכבר התעוררתי בזה בפתיחה ובק"ה וקי"א אבאר עוד: '''סוף''' דבר הכל נשמע דיראה לומר לכאורה כלי שבישלו נבילה עם כלי בשר שחוטה בטל ברוב כדין יבש ביבש מב"מ וכ"ה דליכא הגעלה די לחוש לחומרא להסיר א' שאין הפסד (וז"ש הש"ך דאין הפסד ר"ל דבלא"ה היה א' טריפה משא"כ לדידיה מבשר לחלב) וככלי דשייך הגעלה יודה הש"ך דלחומרא יגעיל כל הכלים ולא מהני בהגעיל א' כיון דמטעם דשיל"מ קאתינן עליה עס"י ק"י דפירשו וודאי אסור בידים (והמ"י שם אות ז' דדי בהגעיל א' היינו אם נאמר דלא הוי דשיל"מ) וישהנו מעל"ע דזה נמי דשיל"מ הוא וכלי בשר בין חולבת עכ"פ ס' בעינן שמא ידיחם יחד וטעימת קפילא לא אמרי' וכ"ש האידנא אף להמחמיר לא חשבינן ליה דיכול לברורי ובקי"א אבאר וצ"ע: '''מה''' שכתב הכר"ו אות ה' דסתם כלי אב"י מס"ס (עס"י קכ"ב) והא בדשיל"מ לא מהני ס"ס אלא הגעלה לא הוה דשיל"מ לא אבין לה דהכלי ודאי אסור וכי קדירה שאב"י מישרא שרי והתבשיל שנתבשל שרינן וליכא מתירין. ומ"ש שם להשהות מעל"ע ומרויח מדאורייתא לדרבנן ודוגמא לזה חמ"פ להר"מ דשיל"מ אף לאחר הפסח מדרבנן אסור הא בא"ח תמ"ז מבואר חמץ שיש ס' לאחר הפסח שרי דלא עבר ב"י וה"ה יבש ברוב ועיין נה"כ בצ"ב ומ"ש אפשר חריף הוה דרבנן כבר כתבנו בצ"ה ד"ח באב"י לדידן דלא דוקא קורט הוה דאורייתא:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף