עריכת הדף "מעשי למלך/מעשה הקרבנות/ז" (פסקה)

== ט ==

'''וכל ''' 

''' מקום מן המזבח כשר וכו' ואם הזה בכל מקום כשרה והוא שיתן למטה מעט מדם הנפש.'''  ובלח"מ הקשה דפ' קדק"ד מסיק דלא תנינן הזה משמע דהזאה צריך עכ"פ כולה למטה ונראה ליישב דהא דפריך מברייתא הזה דמה היינו דמשמע שכבר הזה כל הדם ולא נשאר שיתן למטה כלום אבל לא קשיא לי' דנימא דבעי כל הדם בהזאה דהא קרא כתיב והזה מדמה ולכן שפיר כתב רבינו דאם נתן למטה כשרה ולכן אפי' הזה מתחילה למעלה כשרה רק שצריך שיתן למטה מה שנשאר מהזאה דלמעלה:

''' וכל ''' 

''' מקום מן המזבח כשר וכו' והוא שיתן למטה מעט מדם הנפש.'''  עיין לח"מ שתמה דבגמרא פריך על הברייתא מאי קאמר ומשני אם מיצה כשר אבל הזאה בודאי בעינן דוקא למטה דצריך כל דמה כפירש"י ולדעתי נראה פשוט דהנה תוס' הקשו למ"ד מיצוי מעכב וכתבו דאתיא כמ"ד אין מעכב ומעתה רבינו דפסק בפרקין דמיצוי מעכב א"כ א"א לתרץ אם מיצה דגם מיצה מעכב ולכן סובר רבינו דלעולם הגי' אם הוזה כשר אלא דמפרש דעכ"פ בעי ליתן מעט מדם הנפש למטה וזה ברור ויש לתרץ דברי רבינו עוד דבטה"ק תמה מאי פריך הגמ' מאי קאמר דילמא הכנה הוזה בכ"מ אפי' לא הוזה בקרן מזרחית דרומית אפ"ה כשר בדיעבד דכיון דלא ילפינן רק מהגשה והגשה אין מעכב א"כ גם זה אין מעכב כמש"כ תוס' ריש זבחים לענין שינוי שלא לשם אישים ותי' עפ"י תוס' ריש קנין דכיון דילפינן מהגשה דזה לאו הזאה הוה שוב עדיין בפסול עייש"ה ולקושיתו כוונתי ב"ה מעצמי ולפ"ז היה אפשר דרבינו מפרש כן וגורס לעולם אם הוזה בכ"מ והכונה בכ"מ אפי' בקרן דרומית מזרחית ואף דתירץ של טה"ק נכון היינו רק דקאי בשיטת רש"י דבעינן כל דמו אבל כיון דלרבינו ל"ב כ"ד א"כ שפיר קאמר אם הוזה בכ"מ כשרה רק שיתן למטה מעט מדם הנפש ודו"ק אלא דאי הכונה ברבינו כן הו"ל בלבד שיתן למטה מעט בקרן דרומית מזרחית ואולי י"ל דרבינו ל"ל סברת הטה"ק וסובר דבאמת אין מעכב כלל קרן מערבית והכונה רק בכ"מ כשר אף בקרן מזרחית ובלבד שיתן עכ"פ למטה מעט אף זה שנתן למטה הוא קרן מזרחית וא"כ אשמעינן רבינו תרי רבותא אם הוזה למעלה אף שהוא קרן מזרחית אם רק נתן למטה בקרן מזרחית כשר ודו"ק.<br>'''  ויש '''  להוכיח כפירוש הזה בדברי רבינו שכתב וז"ל כל מקום במזבח כשר למליקה ובלבד שיזה דמו למטה מאמצע המזבח ואם הוזה בכ"מ כשר והוא שיתן למטה מעט מדם הנפש והנה ודאי הא דכשר למליקה בכ"מ הכונה אף בקרן מזרחית דרומית כדקתני במשנה ואף אם ניתן למעלה אפי' בקרן מזרחית דכיון דכשר למעלה בקרן מערבית כשר ג"כ למעלן בקרן מזרחית וא"כ הא דקאמר בכ"מ כשר למליקה הכונה אפי' למעלן של קרן מזרחית וא"כ ע"ז קאמר ובלבד שיתן למטה וע"ז אמר ואם נתן כשר והוא שיתן למטה והכונה אף נתן למטה של קרן מזרחית דרומית ודו"ק היטב.<br>'''  אלא '''  דאכתי יקשה א"כ הול"ל ובלבד שיתן למטה בקרן מערבית דרומית דהרי לכתחלה בודאי צריך שיתן בקרן מערבית והאי בלבד הכונה לכתחלה לכן נראה התי' הראשון שכתבתי הוא נכון קאי האי בכ"מ לעולם רק אלמעלה והיינו בקרן מערבית דרומית שהרי רבינו כתב בפרקין דמולק בקרן דרומית מערבית וע"ז קאמר כאן דבכ"מ כשרה והיינו אף למעלן ובלבד שיתן למטן והיינו אקרן דאיירא בי' אקרן מזרחית דרומית והנה יצא לנו מזה דהאי בכ"מ כשר קאי אלמעלן ואקרן מערבית אבל בקרן מזרחית לא דאין נעשה בכ"מ בכל קרן שירצה ואולם זה יפלא מאוד איך כתב רבינו דנעשית בקרן מערבית כיון דגמרא מסיק דנעשה בכ"מ אלא זה המקום לענין הזאה והנה כבר עמד בזה בטהרת הקודש והעלה דכונת רבינו דמפרש יען דמקומה שם לענין הזאה גם המליקה שם כדי שלא יפול הדם לארץ כמוש"כ תוס' כהא"ג מנחות דף ב' לענין נעשית למעלן [וכן ראיתי בס' יקר לקח טוב על מס' קנין שכתב לפרש כן דברי גמרא] והנה לדברינו הדרה קו' לדוכתי' דלדברינו מוכח דלרבינו לכתחלה בעי בודאי קרן מערבית דאל"כ האי בכ"מ כשרה דקאמר משמע אף קרן מזרחית א"כ איך מדייק מה דקאמר ובלבד שיתן למטה וע"כ האי בכ"מ כשרה משמע רק אלמעלן אבל לא אקרן מזרחית ג"כ דשם אין כשר לכתחלה ולדברי הטה"ק רק יען דהזאה נעשה שם לכן גם מליקה שם אבל לא דלכתחלה בעינן קרן מערבית דהרי זה שכתבו תוס' במנחות דיש לעשות למטן כדי שלא יפול למטה היינו רק הס"ד הו' כך אבל למסקנא אין נעשית כלל אפי' לכתחלה למטן כדמוכח מלשון התוס' מנחות וא"כ אף אי לענין קרן מזרחית הדרך לעשות כן אבל לא דמדינא כן דאין לומר דבקרן מערבית מדינא כן לכתחלה כדי שלא יפול הדם לארץ א"כ עדיין קו' במקומה עומדת בהך דמנחות דמעשה חטאת מוכיחין דכונתו לשם חטאת בעושה בקרן מזרחית א"כ לזה יש לומר חדא דבמשנה דמשני לשם עולה איירי רק ממעלה ומלמטן ועוד דהרי גם עולה כשר בקרן מערבית כשיש הרבה כהנים כדאיתא בזבחים דף ס"ג אלא דבלא"ה האמת יורה דרכו כטה"ק דאף לכתחלה מצוה ליכא וא"כ קשה שוב כדברינו דמרבינו מוכח לכתחלה בעי קרן מערבית.<br>'''  ובס' '''  ע"א כ' דקשיא לי' לרבינו אמאי לא משני תנא תנא והדר מפרש דברישא קתני הוזה דמה דמה כל דמה משמע כמו שפירש"י הדר תני ובלבד שיתן למטה מחוט הסיקרא מדם הנפש לאשמעינן הא דקתני ברישא הוזה דמה לא כל דמה אלא לאשמעינן דאע"ג דהוזה רוב דמה בכ"מ במזבח כיון שהוזה מקצת דמה מחוט הסיקרא ולמטה כשרה ואתיא ברייתא כמ"ד מיצוי מעכב והכי הלכתא אעכ"ח משום דברייתא בלא"ה אתיא כמ"ד מיצוי לא מעכב משום דקתני בהך ברייתא באמצעיתא הוזה ולא מיצה כשרה וכיון דאמצעיתא עכ"ח לא אתיא אלא כמ"ד מיצוי אינו מעכב אוקמא לכולה ברייתא אליבא דהך תנא ורק דא"כ יקשה ממעילה אמאי לא פריך מהך ברייתא במעילה פ' חטאת עוף דף ח' אדרב אב"א דאמר תני מיצה כמו שהקשו תוס' שם ועוד קשיא אי איתא דאמצעיתא דהך ברייתא כתנא דבר"י דמיצוי אין מעכב מאי האי דקתני הוזה ולא מיצה כשרה ל"ל הוזה כלל ולא הול"ל למתני אלא לא מיצה כשרה ואנא ידענא דבהוזה איירא ומזה הוכיח רבינו דסוגיא דמעילה פליגא משום דבזבחים מפרש להך ברייתא תנא תנא והדר מפרש והא דקתני באמצעיתא הוזה ולא מיצה כשרה הכי פירושו אם הוזה למטה מחוט הסיקרא אעפ"י שלא מיצה למטה מחוט הסיקרא כשרה אבל אם לא מיצה כלל פסולה ולפ"ז אתיא כולה ברייתא אליבא דאידך תנא דאמר מיצוי מעכב ובאו דברי רבינו על נכון דפסק כסוגיא דמעילה:<br>'''  אפי' '''  הזה רק מקצת דם הנפש יצא והקשו עליו דבגמרא משמע דכל דם הנפש בעינן וכ' במרמ"ש דבשלמא בקרבן בהמה דמקבל הדם במזרק שפיר יכול לקבל כל דם נפש אבל בעוף שמולק ובאותו רגע שחותך הסימנים נשפך דם הנפש ומקלח לחוץ וע"כ הכונה דם הנפש מה דאפשר לקבל דלא נתנה תורה למה"ש וא"כ לפעמים כשירצה להזות אין כאן דם הנפש לזה קמל"ן קרא דאם הזה מקצת דם הנפש כשר אבל אם אין דם נפש כלל פסול.