עריכת הדף "מעשה רקח/שבת/כט" (פסקה)

== ח ==

'''אין קידוש וכו'.''' שם דף ק"א ועיין להרב המגיד בביאור הסוגיא לדעת רבינו.

'''ולמה מקדשים בבית הכנסת וכו'.''' שם בעי תלמודא ושמואל למה לי לקדושי בבי כנישתא לאפוקי אורחים ידי חובתם דאכלו ושתו וגנו בבי כנישתא ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל אין קידוש אלא במקום סעודה ע"כ. והקשו התוס' ז"ל דאמרינן בפרק בני העיר בתי כנסיות אין אוכלים בהם ואין שותים בהם וכו' וי"ל דלאו דוקא בבי כנישתא אלא חדרים שהיו סמוכים לבית הכנסת ומשם היו שומעים הקידוש וכו' ע"כ. והשתא לרבינו תקשה ממה נפשך אי סבירא ליה דבבי כנישתא דוקא דאכלו ושתו וגנו זה אי אפשר בעולם דאפי' במקום שהותר האכילה והשתיה כגון סעודת קידוש החדש כמ"ש התוספות ז"ל לא הותר השינה ומכ"ש דלאו אורח ארעא הוא ואי איירי כמ"ש התוספות שהיו שומעים הקידוש בחדרים הסמוכין לבית הכנסת וכו' אם כן לא יצאו ידי קידוש לדעת רבינו דלא התיר כי אם מזוית זו לזוית זו דמשמע בחדר אחד דוקא. והנה קושיא של השינה שכתבנו יש לתרצה בקל דהרי"ף והרא"ש ז"ל לא גרסי וגנו אלא אוכלים ושותים ותו לא וכן נראה מדברי רבינו שלא הזכיר השינה כלל. וראיתי להר"ן ז"ל שכתב ז"ל לאפוקי אורחים ידי חובתם דאכלו ושתו בבי כנישתא שאע"פ שאמרו בבתי כנסיות שאין אוכלים בהם ואין שותים בהם אפשר דאורחים מותרים שמצות הרבים היא שאוכלים שם מקופה של צדקה של בני העיר א"נ וכו' ע"כ. ואי מצינן לפרושי דעת רבינו כהך לישנא קמא דהר"ן ז"ל יתישב הכל דכי היכי דהותרו סעודות אחרות משום מצוה דרבים הכא נמי לא שנא אמנם הרב המגיד ז"ל לא הבין כן אלא כדעת התוס' ולישנא בתרא דהר"ן ז"ל שבבית הסמוך לבית הכנסת היו יושבים בעת שמיעת הקידוש וכו' ע"כ. ונראה דהוכרח להבין כן ממ"ש לעיל ד"ה אין קידוש אלא במקום סעודה וכו' מכח ההיא דרב ענן וכו' ומכל מקום נראה לענ"ד דיש לפרש גם כן דעת רבינו כמ"ש דאין צריך לההיא דרב ענן כיון דסעודת מצות רבים היא ודו"ק.