עריכת הדף "מעשה רקח/שבת/ג" (פסקה)

== ח ==

'''תבשיל חי וכו'.''' שם דף י"ח ומ"ש בין בכירה וכופח בין בתנור. הקשו התלמידים דהכא שרינן בנתבשל כל צרכו ומצטמק ורע לו אף בתנור ולעיל אסרינן בתנור במצטמק ויפה לו אף בגרוף משום גזירה שמא יבעיר הניצוצות הנשארות ואמאי לא גזרינן הכא נמי שמא יבעיר כדי שלא יזיק התבשיל כיון שהוא מצטמק ורע לו והרי אפילו ביפה לו גזרו מכ"ש ברע לו. וצריך לומר דמיטינך הוא דכיון דמצטמק ורע לו ואפילו הכי משהא אותו בתנור על גבי האש פשיטא דאסוחי אסח דעתיה מיניה משא"כ לעיל דמ"מ חייש דילמא מרוב ההבל חם יחתה כדי לבער שלא ישרפהו וכיון דמצטמק ויפה לו לא אסח דעתיה מיניה.

'''וכן כל תבשיל וכו'.''' במה שסיים הרב המגיד והרשב"א ז"ל כדעת אחרים כתב הרב לחם משנה שהוא ט"ס וצ"ל והרא"ה וזה דלעיל ד"ה לפיכך וכו' כתב היפך זה ונראה דיפה כיון הרב לח"מ ועיין עוד בדברי הרה"מ לקמן ד"ה והוא וכו'.

'''אבר חי.''' מרן ז"ל כתב דבפירוש המשנה כתב רבינו בשר או ירק דר"ל דלאו דוקא בשר אלא הכל תלוי בקצת מעשה המוכיח דומיא דשריותא דכירה קטומה דהיינו קטומה כל דהו ע"כ. ומשמע דר"ל דגם דרבינו כתב כאן אבר חי לאו דוקא הוא תדע שמתחלה כתב לשון לכאורה וכו' ולדידי קשה טובא פירוש זה חדא דבגמרא אמרינן ואי שדא ביה גרמא חיה ופי' גרמא הוא אבר כמו דין גרמא דעשיראה והתם נמי מוכח דבעינן בשר שקשה קצת להתבשל משום דאסח דעתיה דומיא דקדרה חייתא וכמ"ש רש"י ז"ל וכן ההיא דעקורה וטוחה דבכולי האי לא טרח ומדכר ותו דמהיכן הוציא מרן דקטומה שאמרו היינו קטומה כל דהוא הא בגרופה לא אמרינן הכי אף לפי דעתו ז"ל ותו דרבינו כתב לעיל לפיכך אם גרף או שכסה אש הכירה באפר וכו' הרי דבחדא מחתא מחתינהו. ואם הוציאו ממ"ש בפירוש המשנה וז"ל וגם אינו צריך להשים דשן ע"ג גחלים כדי שיועמו והוא אמרם עד שיתן את האפר וכו' ע"כ. מהא לא איריא דכוונת הרב שם לומר דכשלא נתבשל כלל או שמצטמק ורע לו אז מותר להשהותו על גבי גחלים ועל זה כתב דאינו צריך בכי הא להשים הדשן כדי שיועמו דהיינו מ"ש עד שיתן את האפר דזה לא נאמר אלא בנתבשל חצי בשולו ומצטמק ויפה לו עיי"ש שהוא מבואר ומעתה מ"ש שם בשר או ירק על כרחך צ"ל חדא מתרתי או דתיבת ירק היא טעות כי היכי דלא ליפלוג אסתם תלמודא ואמה שכתב כאן, ולפחות נאמר דהך ירק הוי דומיא דבשר כגון מין ירק שצריך בישול טוב כמו הבשר ובהכי אתי שפיר ודו"ק שוב ראיתי להרב ב"י או"ח סי' רנ"ב שהביא מהירושלמי ומגמרא דידן כן עיי"ש ומ"מ בירק אין הכרח וכמ"ש.