עריכת הדף "מעשה רקח/גירושין/ב" (פסקה)

== י ==

'''האומר וכו' גרשוה וכו'.''' משנה וברייתא שם דף ס"ה והה"מ ז"ל הביא בשם הראב"ד דבעינן שיהיה מדבר ע"ע גירושין אבל רבינו לא חילק בזה והביא לו סמיכות מדכתיב כלה גרש יגרש גרש את האמה ואם לא דבר עמהם בענין גירושין מה לנו לחוש ע"כ כלומר דמזה מוכח כדעת רבינו דלא בעינן היה מדבר על עסקי גירושין ובס' בית שמואל ז"ל א"ה סי' קמ"א ס"ק ך' אחר שהביא דברי הראב"ד משם הה"מ כתב ואפילו אם אמר גרשוה יש לפרש כמו גרש את האמה ע"כ ותימא דפסוק זה הביאו הה"מ להוכיח דאפילו לא היה מדבר ע"ע גירושיה מהני ואיך הביא ז"ל פסוק זה להכריח דעת הראב"ד הרי פסוק זה מוכח אנפשיה דלשון גירושין מהני אף שלא היה מדבר ע"ע גירושין אם לא שנאמר דכוונתו דגרש את האמה אינו לשון גירושי אשה אלא לשון טרידה ושילוח מן הבית וצ"ע:

'''אמר להם פטרוה.''' בגמרא חילקו לדעת בני בבל בין פטרוה לפיטרוה בי"וד והר"ן ז"ל עמד בזה לדברי הרי"ף ורבינו שלא הביאוה אמנם הרב"י סי' קמ"א כתב דהשמיטוה משום דבלה"ק ליכא פלוגתא בינייהו ואנן השתא לא משתעינן בלשון ארמי הרי אנו לענין זה כבני א"י עכ"ל אך מאי דאיכא למידק דלשון פטרוה כתוב הוא בגט ודן דיהווי ליכי מנאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין וגט פיטורין וכי היכי דלשון אגרת אף שמשמעותו לשני דברים אנו אומרים שכיון שכתוב בגט לאגרת של הגט דווקא נתכוון ה"נ בלשון פיטורין אף שיש לפרשו מלשון פיטור מאיזה חוב או ד"א כמ"ש רש"י ז"ל אמאי לא נימא דכיון שכתוב בגט לגט נתכוון וקו' זו תפול בין לדעת הרי"ף ורבינו דס"ל דפטרוה אינו גט כלל ובין לדעת רש"י שפי' במשנה דהו"ל ספק והנה ראיתי בס' שדה יהושע על הירושלמי שכתב לתרץ זה דשאני אגרת דקאמר ותנו לה דמשמע מלשון תנו לה שהוא כדכתיב וכתב לה ונתן בידה ע"כ. ולדבריו אכתי קשה דא"כ גם בפטרוה ותנו לה מהני שכשאמר להם כתבו פיטורין ותנו לה ואם איתא אמאי לא קני ליה ובשיטה להר' אנג'יל כתב דבדוחק י"ל דבאגרת אע"ג שיש לו שני משמעות מ"מ אי אמרינן דלאו לגט איכוון איזו אגרת רצה לומר מש"ה מהני כיון דהוי לשון הכתוב בגט משא"כ בפטרוה דאי אמרינן דלשון פיטור וחובה קאמר הוי משמעות יפה וטוב מש"ה אע"ג דהוא לשון הכתוב בגט לא מהני עכ"ל ובין למר ובין למר אכתי ק"ל אמאי לא תני במתניתין כתבו ספר ותנו לה דהא ספר כתוב בגט דלפי דברי הרב שדה יהושע משמע דודאי מהני וגם לפי דברי הרב אנג'יל ז"ל י"ל איזה ספר רצה לתת לה וכו' דומייא דאגרת וקושיא זו תפול לכל הפירושי' שבמשנה ובברייתא ותמהתי שלא מצאתי לשום מפרש שנתעורר בזה דהא על כרחך לומר יש פנים לכאן ולכאן וצ"ע דמאחר דתני לשונות שודאי נתכוון לגרושין ולשונות לא אמר כלום ולשונות שהם מוטלין בספק הו"ל למתני הא לאשמועינן מה דינו מכ"ש שתיבת ספר כתוב בתורה וכתב לה ספר כריתות וכו':