עריכת הדף "מזרחי/שמות/ו" (פסקה)

== ט ==

'''לא קבלו תנחומין. ''' ושמיעה זו לשון קבלה הוא ופירוש אל משה אל תנחומי משה: 

'''כל מי שהוא מצר רוחו קצרה. ''' ולכן אמר מקוצר רוח במקום מצרתם וכאילו אמר ולא קבלו הנתחומין של בשור' הגאולה מרוב צרתם לא מרוב קוצר רוחם כי אין קוצר הרוח סבה לשלא יקבלו תנחומין רק רוב צרתם שנתיאשו מהטובה: 

'''לעניין שלמעלה שאמר משה למה הרעות. ''' בש"ר ולא אל למה זה שלחתני הסמוך לו כפי מה שפירש לפי פשוטו של מקרא ואף על פי שהתוכחה הזאת לדעת רז"ל היתה גם ואמרו לי מה שמו שהוא קודם למה הרעות מכל מקום עיקר התוכחה לא היתה רק על למה הרעות ואגב גררא הוכיחו גם על ואמרו לי מה שמו שהרי לא הוכיח כשאמר לו ואמרו לי מה שמו עד עכשיו שאמר לו למה הרעות: 

'''אחת שלא נאמר ושמי יי' לא שאלו לי. ''' פי' אם כוונתם לומר שפירוש לא נודעתי להם הוא שלא שאלו לי ולפיכך אמרו שהיא תוכחה על שהם לא שאלו והוא שאל היה לו לכתוב במקום ושמי יי' לא נודעתי להם ושמי יי' לא שאלו לי שהמובן ממנו הוא ואתה שאלת לא ושמי יי' לא נודעתי כי לא יובן ממנו אלא ולך נודעתי ואין זה תרעומת למשה: 

'''ואם תאמר לא הודיעם שכך שמו. ''' פי' ואם ישיבו שפי' לא נודעתי להם הוא כמשמעו שלא הודיעם שכך שמו ולא שבא במקום לא שאלו אלא שהם הוסיפו אותו על מאמר לא נודעתי להם כאילו אמר ושמי יי' לא נודעתי להם והם לא שאלו לי כמו שהוסיפו גם כן על מאמר וגם הקימותי את בריתי וגו' ולא הרהרו אחר מדותי: 

'''הרי תחלה כשנגלה לאברהם בין הבתרים נאמר אני יי' אשר הוצאתיך. ''' דהשתא קשיא להו ממה נפשך שאם יפרשו לא נודעתי להם כמו לא שאלולי אבל הוא הודיעם שכך שמו היה לו לומר ושמי יי' לא שאלו לי ואם יפרשו לא נודעתי להם כמשמעו אלא שהוסיפו עליו ולא שאלו לי הרי תחלה כשנגלה לאברהם בין הבתרים נאמר לו אני יי' אשר הוצאתיך דאי אפשר לרז"ל לפרש לא נודעתי לא נכרתי כמו שפירש הוא מפני שאם יהיה פירוש לא נודעתי לא נכרתי דמשמע אבל שמו הודיעו להם שוב לא יתכן להוסיף עליו ולא אמרו לי מה שמך שמכיון שהודיע' שכך שמו שוב לא היה להם לשאול: 

'''ועוד היאך הסמיכה נמשכת בדברים שהוא סומך לכאן וגם אני שמעתי וגו' לכן אמור לבני ישראל. ''' פירו' שיהיו המאמרים הראשונים תוכחה והמאמרים האחרונים תשובה על למה זה שלחתני כי לא ימשכו אלה עם אלה. ויש לתמוה למה לא יהיו נמשכים אלא עם אלה דילמא הכי קאמר מאחר שהאבות לא הרהרו אחרי והם חביבים בעיני גם אני שמעתי את נאקת בניהם בעבורם אע"פ שאינם נוהגים כשורה לכן אמור לבני ישראל והוצאתי וכו' כמו שאמרו בש"ר וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל לפי שהם לא הרהרו אחר מדותי אף על פי שישראל שבאותו הדור לא היו נוהגין כשורה. אבל מה שכתב הרמב"ן ז"ל וגם המדרש הזה ענייני מתיישב אחר המקרא היפך דברי הרב שאמר ואין המדרש הזה מתיישב אחר המקרא בשפי' ואמר שרז"ל הוקשה להם למה יזכיר נבואת האבות לפחות מעלתם בנבואה ולומר שלא נראה אליהם רק באל שדי מה צורך היה לזה היה הראוי לומר אני יי' ולכן אמור לבני ישראל אני יי' והוצאתי אתכם וידעתם כי אני יי' המוציא אתכם ולכן ידרשו כי היה הדבור תוכחה למשה לאמר לו הנה האבות אשר לא הגיע מעלתם בנבואה אליך ולא ראו רק באל שדי האמינו וגם בי הקמותי את בריתי אתם ושמעתי נאקת בניהם בעבורם אף כי אתה שידעתני בשמי הגדול והבטחתים בו שיש לך לבטוח ברחמי ולהבטיח ישראל בשמי שאעשה בהם אותות ומופתים לא הבנתי איך נתיישב המדרש הזה אחר המקרא כי הטענות שטען הרב במקומן עומדות שאם פירוש לא נודעתי כמשמעו שלא הודיעם שכך הרי הודיעם ואם פירוש לא נודעתי שלא אמרו לי מה שמך היה לו לומר ושמי יי' לא שאלו לי ואם פירוש לא נודעתי לא נכרתי שזהו הנראה מדבריו ז"ל שאמר שלא הגיעה מעלתם בנבואה אליך ולא ראו רק באל שדי שוב לא יתכן להוסיף עליו ולא אמרו לי מה שמך כי אע"פ שלא נכר להם מ"מ הודיעם שכך שמו ואיך ישאלו מה שמך גם מה שפי' וגם הקימותי את בריתי אתם ושמעת. נאקת בניהם בעבורם אף כי אתה שידעתני בשמי הגדול והבטחתיך בו שיש לך לבטוח ברחמי ולהבטיח את ישראל בשמי שאעשה עמהם אותות ומופתים לא הבינותיו כלל כי הנר' מדבריו אלה הו' לומר שקיימתי להם מה שנדרתי ושמעתי את נאקת ביניהם בעבורם ושוב לא יפול עליו לומר וכשבקש לא מצא כו' הרהרו כו' וא"כ אין פי' זה מסכי' עם כונת המדרש הזה כלל: 

'''מה הפטיש הזה מתחלק לכמה ניצוצות פירש"י בפ' ר"ע מה הפטיש הזה מתחלק הסלע על ידו לכמה נצוצות וקשה דא"כ מה הסלע מתחלק מיבעי ליה ועוד דדברי תורה לפטיש נמשלו כדכתיב הלא כה דברי כאש נאם יי' וכפטיש ולא לסלע. ''' ושמא י"ל דמשום דמקרא דוכפטיש משמע שהתורה נמשלה לפטיש נקט בלישניה מה הפטיש ולא מה הסלע ואע"פ שהחלוק אינו נופל בסלע לא נמשלה אלא לפטיש מפני שאין חלוק הסלע אלא ע"י הפטיש אבל ר"ת פי' דסלע זה בסלע סנפירינון קמיירי שהפטיש מתפוצץ ממנו כמו שאמרו במדרש מעשה בא' שמצא סנפירין ובא לבודקה נתנה על הסדן והכה עליה בקורנס ונחלק הפטיש ונשבר הסדן והסנפירין לא זז ממקומו הה"ד וכפטיש יפוצץ סלע ודומה לו אבנים שחקו מים שפירושו אבנים שחקום המים אבל קשה לתרויהו שלא מצינו שם נצוץ אלא בדבר המאיר נצוץ השמש נצוצות הכוכבי' נצוצות האש לא נצוצות של אבן או של ברזל. לכן נראה לי דה"פ כזה הפטיש המפוצץ הסלע שהוא עב מאד ומרוב עביו כשמוציאין אותו מן האש מתחלק לכמה נצוצות מרוב חומו אף ד"ת כן ופי' הפסוק הנה כה דברי כאש וכפטיש יחד מה הפטיש שבאש כשמוציאין אותו מן האש מתחלק לכמה נצוצות אף דברי תור' כן דאל"כ למה אמרו מה הפטיש ולא אמרו ג"כ מה האש והלא התור' לשניה' נמשלה: