עריכת הדף "ליקוטי מוהר"ן/ל" (פסקה)

== ח ==

'''ח''' אמנם לכאורה איך אפשר לו להוכיח את כל אחד ואחד, הלא כל התפלות באין אצלו ביחד – של הכשרים ושל אותם שאינן כשרים – ואיך יודע איזה תפלה באה מזה או מזה, כדי להוכיח אותו.

אך הוא יודע זאת, על ידי העזות והתורה של כל אחד ואחד, אם תפלתו היתה כהוגן אם לאו. כי יש שני מיני עזות; כי יש עזות דקדשה, שאי אפשר לקבל את התורה כי אם על־ידי זה העזות דקדשה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה {{ממ|אבות פ"ב}}: לא הבישן למד; וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה {{ממ|ביצה כה:}} מפני מה נתנה תורה לישראל, מפני שעזין הן; וכמו שאמרו {{ממ|אבות פ"ה}} הוי עז כנמר. ובשביל זה התורה נקראת עז, כמו שכתוב {{ממ|תהילים כט י-יא}}: ה' עז לעמו יתן, {{ממ|וכמו שפירש"י, וכן בזבחים קט"ז}}. כי אי אפשר לבוא אל התורה, כי אם על ידי עזות דקדשה.

וכנגד זה יש להפוך, עזות מן הסטרא אחרא, שמשם באין תורות אחרות. שהן תורות שלהן, שהם בחינת פסילים, כי כל מי שיש בו עזות, בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני {{ממ|נדרים כ}},

ויש לו תורה מסטרא אחרא הנקראין פסילים, שהוא הפך מן התורה הקדושה שלנו, שהוא בחינות: פסל לך, כי היא נקראת פסלת, על שם העתיד. כמאמר חכמינו זכרונם לברכה {{ממ|פסחים נ}} אור שהוא יקר בעולם הזה, יהיה קפוי וקל לעולם הבא; שהיא בחינות פסלת, שהוא קפוי וקל וצף למעלה.

אבל תורתו היא פסלת אפלו בעולם הזה, ועל שם זה נקראין פסילים, כמו שכתוב {{ממ|שמות כ ד}}: לא תעשה לך פסל. ומי שיש לו עזות שלהם מן הסטרא־ אחרא, הוא מקבל תורה שלהם, בחינת פסילים כנ"ל.

ועל־ידי העזות שהצדיק רואה בכל אחד ואחד כפי מה שהוא, אם יש לו עזות דקדשה או להפוך, על ידי זה הוא יודע אם תפלתו היתה תפלה הכשרה או להפוך, כי גם התפלה היא על־ידי עזות, כי אי אפשר לעמד להתפלל לפני השם יתברך כי אם על־ידי עזות, כי כל אחד לפום מה דמשער בלבה את גדלת הבורא יתברך שמו, כמו שכתוב {{ממ|משלי לא כג}}: נודע בשערים בעלה; כל חד לפום מה דמשער בלבה {{ממ|זוהר וירא קג:}}.

וכל אחד לפי ערכו שמשער בלבו את גדלת הבורא יתברך שמו, איך אפשר לו לעמד ולהתפלל לפניו. ובפרט התפלה שהיא פלאות, דהינו שדוד המערכות, שהמערכות מחיבין כך, וכל כוכב ומזל קבוע על משמרתו ומערכה שלו, כפי מה שסדרם הבורא יתברך שמו, שיהיו קבועים ומסדרים כך וכך, והוא בא בתפלתו ורוצה לשדד המערכות ולעשות פלאות.

על כן בשעת התפלה צריך לסלק את הבושה, כמו שכתוב {{ממ|תהילים כב ה}}: בך בטחו אבותינו וכו' בטחו ולא בשו; כי על־ידי הבושה שמתביש מאתו יתברך, אי אפשר להתפלל, כי אם על־ידי עזות כנ"ל.

וזה בחינת {{ממ|שם עז}}: אתה האל עושה פלא הודעת בעמים עזך – שהשם יתברך עושה פלאות על־ידי תפלות ישראל, שהם על־ידי בחינות עזות כנ"ל, שעל־ידי־זה מודיע להעכו"ם את העזות דקדשה של ישראל, שעל־ידי שרואין העכו"ם את הפלאות הנעשין בעולם על־ידי תפלות ישראל, על־ידי־זה יודעין כמה גדול העזות דקדשה של ישראל, שיש להם עזות כזה, להתפלל ולעשות פלאות כנ"ל.

ועל כן הצדיק, על־ידי שרואה העזות והתורה של כל אחד ואחד, על־ידי־זה יודע את התפלה שבלבלה אותו, מאיזה מהם באה, ועל־ידי־זה יודע להוכיח אותו: