עריכת הדף "לחם משנה/שחיטה/י" (פסקה)

== יא ==

'''ושתי טריפות וכו' אע"פ שיש להם אותם איברים וכו'.'''  כלומר דבאיברים שאין בבהמה כמו הזפק וקרקבן יש הרבה יותר: 

'''ואלו הן עוף שנשתנו מראה וכו'.'''  טעם רבינו הוא שבמשנה שם {{ממ|דף נ"ו}} לא אמרה נפלה לאור וכו' אלא גבי עוף וכל השאר שמנה מתני' בעוף כבר מנה אותם למעלה גבי בהמה והך דנפלה לאור לא מנה א"כ משמע דהך בעוף דוקא הוי. אבל דעת הר"א ז"ל בהשגות שה"ה בבהמה אלא שלא אמרו אותה בעוף אלא משום דלא שכיחא בבהמה שכשיגיע החום לבני מעיה וכו' וכתב שיש לזה מקצת ראיה בגמרא ע"כ. ונראה ראייתו ששם תני לוי טריפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף יתר עליהן עוף שנשבר העצם ואי איתא כדברי רבינו היה לו למנות גם כן עוף שנשתנו מראה בני מעיו. ויש לתרץ לדעת רבינו דלא הוצרך לוי למנות זאת מפני שהרי היא מפורשת במתני' ולא מנה אלא דבר שהוא חידוש ודוקא כל דבר חידוש אם לא מנאו לוי ליתיה ולכך פירש רבינו למעלה בסוף פ' ששי גבי המעי היתר שכתב שם או שהיה המעי יוצא כענף מן הבד והרי הוא מובדל בין בעוף בין בבהמה והשוה עוף לבהמה מה שאינו נראה מדברי רש"י ז"ל כמו שכתבתי למעלה אלא דבעוף בכל גוונא מותר אבל אם היה כן היה לו ללוי למנותו ולומר ויתר הבהמה על העוף דבר אחד שהמעי שיצא כענף מן הבד שבבהמה פסולה ובעוף כשר דזה דבר חידוש הוא שלא הוזכר במשנה ועוד שאפי' בברייתא אינו מפורש כל כך ולכך פי' רבינו שם דעוף ובהמה שוים אבל כאן שאינו דבר חידוש לא הוצרך לוי למנותו ולכך חילק בין עוף לבהמה כפשטה דמתני'. וא"ת קשה ללוי ולרבינו אמאי לא מנה היכא דנפסק חוט א' מצומת הגידין שבעוף פסולה ובבהמה כשרה דרוב מנין או רוב בנין סגי כדכתב רבינו לעיל בפ' שמיני. וי"ל דלא מנו רבינו ולוי אלא דבר שהוא טרפות חדש נוסף אבל זה אינו טרפות חדש נוסף שטרפות צומת הגידים בבהמה איתיה אלא שכאן בעוף הוא חמור יותר אבל נשבר העצם ולא ניקב הקרום הוא טרפות חדש נוסף על הבהמה וכן נשתנו מראה בני מעיו: