עריכת הדף "הר המוריה/חגיגה/ב" (פסקה)

== ח ==

'''מן ''' 

''' החולין.''' חגיגה ז' ב' ותוספתא פ"א ושם איתא ארשב"א לא נחלקו ב"ש וב"ה על עולות הבאות לעולם שלא יביא אלא מן החולין ועל שלמים הבאין בשאר ימות השנה שאם רוצה לסמוך מן המעשר סומך על מה נחלקו על חגיגת יו"ט עצמו שב"ש אומרים יביא הכל מן החולין וב"ה אומרים יביא חובתו מן החולין ואם רצה לסמוך מן המעשר סומך ושאר כל השנה יביא חובתו מן החולין עכ"ל והנה הא דקאמר על עולות הבאות לעולם וכו' זה פשוט וכמש"כ התוס' שם ח' א' בד"ה אמאי וכו' ובתענית י"ג ב' בד"ה מאי וכו' וב"ק ס"ב ב' בד"ה מרובה וכו' ובחולין כ"א א' ד"ה כמשפט וכו' ובמנחות פ"ב א' בד"ה אינו וכו' וד"ה הנסכים וכו' ומטעם זה נ"ל דהגיה הגר"א בחגיגה שם וכשהן באות אינן באות אלא מן החולין דקאי אף על עולות נדרים ונדבות ופשוט. ובהגהות הגר"א שבתוספתא איתא כך לא נחלקו ב"ש וב"ה על עולה ושלמים של יו"ט שלא יביא אלא מן החולין וכו' על מה נחלקו על עולת של יו"ט וכו' אין הבנה לדברים הללו דהא בעולה כו"ע ס"ל דאינו בא רק מן החולין ועוד דאיך סותר א"ע דמתחלה קאמר דבעולה ושלמים ד"ה דאינו בא רק מן החולין ושוב קאמר דנחלקו בעולה ועוד איך סברא לומר דשלמי חגיגה בא לכו"ע מן החולין ובעולה פליגי ותמוה הגהתו מאד.

''' שאדם ''' 

''' חייב וכו'.''' עיין לעיל פט"ז מהל' מעשה הקרבנות הט"ו.

''' המעורבות ''' 

''' עם וכו'.''' כר' יוחנן שם ח' א' ועיין שם ב' פלוגתא דרב חסדא ורב ששת יעו"ש היטב והנה בברייתא דמייתי כוותיה דר"י שפיר מוכח כר"י מדקתני מערב אבל הא דמייתי מברייתא כוותיה דחזקיה לא מוכח רק מהא דנקט אכילה ראשונה מן החולין וכמש"כ רש"י שם ומזה ודאי אינו מוכרח די"ל דכוונתו דשיעור אכילה ראשונה וכמו שתירץ ר"ש שם ולפ"ז תרי הברייתות לא פליגי אהדדי וכולהו ס"ל כר"י (וע"ע בירושלמי ה"ב והובא בתוס' שם ח' ב' ד"ה כיון וכו' יעו"ש) ובזה אתי שפיר דמייתי רבינו הא דאכילה ראשונה תיהוי מן החולין משום דהברייתות לא פליגי אהדדי ומרן הרגיש בזה ולפי מש"כ אתי שפיר והאור זרוע פסק דמותר לטפול אף בהמה לבהמה יעו"ש וכרב ששת.